עמ' 167, טור ב
1
עשרים ושבע שנה בכהונתו, נתעטר בשם הכבוד שעוואליע דע'
בהיות המולך בצדקה ורב חסד {נאפוליון השלישי}, דרך
5
נסיעתו האחרונה, בעיר בורדא <>, חלק שם כבוד
"שעוואליע דע לא לעזיאן דע האנעאור" להנכבד מאחינו, האדון
אלכסנדר ליאן, הוא המכהן משנת 1852 עד היום במשרת "משנה
לשופט העיר" <> וחבר נכבד לפועלי צדק וטוב,
כי הרבה חכמה ורוחב לב נתן לו אלקים, לעשות טוב צדק ומשרים
10
בלי מגרעת, והוא חתן הניכבד היושב ראשונה <>
בקאנסיסטאריום הישראלי בבארדא.
שר הצבא האדון לאצארד ווייל, לייטנאנט במחנה השישית.
הנודע בגבורתו ועוצם רוחו בקרב, מת לתוגיון
לבב כל יודעיו ושומעי שם תפארתו, בן שלושים ושש שנים,
15
וכהמיר על היחיד, עוררו עליו קינים הגה והי, כל שרי צבאות
מחנהו, אשר לוו את מטתו עם אנשי חילם, כי אהבה טהורה
ונאמנה אהבוהו, ונתערבו דמעותיהם בדמעות אחיו מבני ישראל,
אשר זעקו מר על כבודם כי נוטל מהם.
{הארחיוו} איזראליט [מוציאו לאור הוא החכם היקר ש. {בלאך}
20
בפאריז, ועוד נדבר אדותו {במאמר מיוחד אשר יחדנו} על
תכונות כל העלי העתים, היוצאים בארצות הנודעות לנו, ממחברי
עמינו השלמים ונכבדים ד' עליהם יחיו] ישמחנו בבשורה טובה
לאמור, המער (פקיד) מעיר קולמאר אשר בצרפת, שלח {חמשה
מאות} פראנק, אל הרב הגדול הר"ר קליין שי', נדבת האדון המנוח
25
ח' האנהארט זכרונו ברכה, אשר פקד מפורש לשלחם אל הרב
הנזכר, למען יחלקם {לעניי ישראל}, אשר בעיר הזאת.
הפעולה היקרה הזאת תלמדנו, עד היכן פרצה טהרת רוח החסד
והחנינה בצרפת, כי בעל החסד האמור, אינו מזרע
ישראל, ובכל זאת פקד במותו את עניי צאן הנדחים, - {ינוח
30
בשלום על משכבו הולך נכחה}!! -
הנכבד האדון מיללו <> שולחני [באנקיע] בפאריז, השיג
ממלכת- ספרד אות הכבוד בשם "איזאבעל- קאטוליק,"
[היהודים הנאנחים בידי האינקוויזיציאן הנוראה, ואות כבוד
ופאר ממלכם, ויהי ערב ויהי בוקר].
35
סיר מונטיפיור ורעיתו העדינה שבו בהצלחה מירושלים, בקרוב
נשמיע מהנסיעה היקרה הזאת פרטי דברים לקוראינו
מכתב מהאדון לוניל ממלא חדרי לבבינו גיל וחדוה, לשמוע
מעדת אחינו אשר בבארדו, מרבם הרב הג' הר'רמ
40
שי', מבית תפילתם המפואר בטהרת הקודש, המקדש
מעט, אשר ישמע בתוכו תפילה ותחינה ממקור ישראל, {ולא קול
הסירים מעוגב ומצלתים}, אשר רוח אלהי אין בקרבו ובקרב
45
מכתב הבא אלינו ברגע זו מחכם אחד מעיר מאהליב, היושבת
על נהר- דניעסטער בחותמו הר"ר יוסף הערצבערג,
מן י"ג אלול (דען 2 סעפ') אשר הביא לנו דברים טובים וניחומים
צרר בכנפיו גם שמועה לא טובה, ואלה דבריו בקירוב "וישמן
ישורון ויבעט, וישכח... אמר אדון הנביאים במראה ברורה
50
ולא בחדות, וככל דברת קדשו, קיימים גם הדברים הנזכרים
בכל המקומות והמצבים, עד היום הזה, - עוד היום הזה תשברה
פרה שמנה ובעלת אברים, את כלי החלב ברגליה, ומרבית בעלי
ההון, לא יביטו את מקור מחצבתם, וידלחו ברגל גאוה ובוז,
את מעין היוצא ממקום הקודש... לכן כעל צל סלע כבד
55
בארץ עיפה, ששתי למצא איש פועל אך צדק ויושר, בעברי דרך
העיר בערדיטשוב, עיר רוכלת הנודעת, הוא הגביר לאחיו, זקן
ונשא פנים, נדיב ושוע, יועץ וחכם חרשים, הרב רבי {ישראל
לבית היילפירין}, האדם היקר הזה הלך מנעוריו באמונה ודעת
בבית מסחרו הנכבד וד' ברך את עמלו ופועל ידיו, ויהי איש עולה
60
מעלה בהון ועושר, עד כי גדול מאד בכל ארץ רוסיה וחוצה,
ומעשיו הרצוים הגיעו גם לאזני אדונינו המלך {הקיסר} רוסיה יר"ה,
ויואל להושיב אותו ואת ביתו אחריו במעמד אזרחים נכבדים לדור
דור [פאטאמסטוועניע- פאצעטנאיע- גראזדאנסטווא].
אבל אוי ליום! הוא יום החמישי {ראש חודש אלול}, "שנ"ת
65
גדול אבל ישראל" כי בו נכבה המאור הגדול משמי
בערדיטשוו, ולכל בית ישראל היה ענן וערפל במושבותיהם,
אהה! צעקו מכל עברים, אהה! יתומים נשארנו באין תומך, יועץ
ומנהל, וגדול היה אבל המון אין מספר אשר לווהו לבית עולמו
ואם אמרתי אספר רוב חסדיו, אשר פעל ועשה בקרב אחינו
70
{בכלל} ופרט, יכלה הגליון אשר לפני, ומרבית חסדיו לא יחלו
וכן צדקתו ותומתו את אלהים ואדם.
אך אחת נשאר לנו לפליטה גדולה, אשר אך הוא ינחמנו מעצבון
הנעדר היקר, והוא בן פורת יוסף, הוא בנו הרב החסיד וצדיק
במעשיו הגביר הנכבד ושוע כהר'ר {יעקב יוסף} שי', נצר נעמן
75
זה ההולך בצעדי אביו הנעלה, אשר כל מעינו ולבו המה להרים