עמ' 167, טור א
1
תפארתו, וגם המה הרימו קול בתרועת הידד למעלה ראש, ויסע
משם עם מלכינו במרכבה הראשונה, ואחריהם במרכבה השניה,
הדרת בן המלך הפרוסי [דער פרינץ פאן פרייסען] עם הקורפירסטען
מהעססען, ואחריהם יתר בני המלך, עד בואם שארלאטענבורגה,
5
מקום אשר לקח האורח הנכבד את משכנו.
הדרת פני הקיסר הנאור תעיד, כי ברכו ד' גם בבריאות
הגיו וממסע הסתיו לא תאונה אליו רעה חלילה.
ביום .14 זעפטמבר. הוא יום הולדת אריסטוטלעס זמנינו, בשמו
העצמי {אלכסנדר פאן הומבאלד}, ביום הזה הגיע לשנת
10
{תשע ושמונים} לימי חייו, אשר יום יום יביע גבורותיו בשדי
המדעים לכל תצאותיהם, - וככחו בימי נעוריו כן כחו עתה,
לשדד ולפתח ערוגות מטעיהם, להוציא לחם שמים ליושבים לפני
אלקים בהיכלי הדעת... החכם הגדול והנשגב הזה,
עלה לא לבד על מעלות השכליות {על כל בני דורו}, אבל גם
15
במדותיו התרומיות והמזוקקות, הוא נס מתנוסס בהדרו בארצינו
המבורכה ובכל ארצות הנודעות לנו מקרוב ורחוק, הוא האיש,
אשר יביט בעין חמלה אהבה וחנינה, גם על {שה פזורה ישראל}
בכלל ופרט והיה כקום עלינו אדם להדיחנו ממצב האזרחי, הנה
התעודד ענק השכלה, לחתום ידו ראשוגה <!> בין המעתירים להקים
20
משפטם הצדק על תלו, ועוד רבות כאלה אשר תקצר הגליון
לפורטם בזה, גם אהבתו הטהורה והנאמנה, את בית היועץ- סודי
(געהיימראטה) ויקר רוח האדון אלכסנדר מענדעלזאהן, [נכד
החכם המפורסם רמ"ד נ"ע] נודעת לכל תושבי עירנו, כי המסתופף
בחצר מלכנו זה, יאכל כפעם בפעם על שולחן ידידו מאחינו
25
הנזכר, ואזכיר בזה אך דבר אחד מאלף, אשר ראו עיני מפעולותיו
הפרטיות, וכך היתה מעשה הצדקה:
הר"ר ישראל {ראבינאוויץ} בא ברלינה עם מחברתו "תורת לשון
עברית ודקדוקיה," אשר חבר במועצות ודעת בשפת אשכנז,
החכם השוקד הזה הוא האיש אשר עוד בימי העמידה חרף את
30
נפשו, לקנות את לימודי בית הספר [גימענאזיום] בעיר ברעסלויא
ויוכל, וכהגיע פרקו להשלים את חכמת הרפואה בבית הספר
הגדול [אוניווערזיטעט], עמדו המחסור והעוני לשטן לו, ויחשוב
מחשבה טהורה למכור בעירנו את מחברתו הנזכרת, למען יוכל
במחירה לאחוז דרכו הלאה, במסילה העולה בית החכמה והדעת
35
- אבל, כרבים אשר לפניו ואחריו, לא יכול למצא את הפתח,
ללבב נדיבי עמינו אזרחי מטרפולין זאת, כי רובם ככולם סוחרים
נכבדי ארץ המה, ודבר אין להם עם חכמה <!> ישראל בכלל, ועם
משפטי וחוקי שפת כנען בפרט, והיה האיש אשר יבקש עזרתם,
ע"י ערובה ומרכולת כאלה, הוא נאנס לבקש לו מליץ יושר, בין
40
אחד מגדולי החכמים הנודעים להם, ועל פי משפטו, יפתחו המה
את צרורות כספיהם באהבה לאין לו, ולא נפגע בזה בכבוד חכמי
ישראל חלילה, להגיד את דרכם ועלילותיהם בכאלה, בעיר
הממלכה הזאת... אבל נגיד, כי החכם ראבינאוויץ, בצר לו
מכל עבריו מסביב נאנס לשפוך את מר רוחו, לפני כהן ההשכלה
45
הומבאלד שי' במכתב, ותיקוותו לא נשארה מעל, כי לא אחרה
תשובתו - {בלוית עשרה ר"ט} - לבא, ומאז התכבד הר"ר
ראבינאוויץ לבא לפניו, ויחזקהו בדברים טובים וניחומים, כתוב
הדור לכל נדיבי בני עמינו, ומי זה אשר ראה את הנעסטאר הזה
יוצא, בעזרת כסף ודברים, ויעמוד מנגד?...
50
{שטוטטגארד} דען .24 סעפטעמבר. היום שעה 4 אחר חצות
בא הדרת הקיסר מלך רוסיה לשטאציאן בשם
פייערבאך, ויסע משם בחברת המלך לווילא <> של היורש
עצר [קראנפרינץ], בחברתו הכבודה היה הנסיך [פירסט]
55
דען .24 סעפטעמבער. אחר חצות שעה 4 וחמשים רגעים בא
קיסר רוסיה והיורש עצר ורעיתו נסעו למולו ויקבלהו באהבה
על השטאציאן בשם לודויגסבורג, והמלך קבלוהו בשטאציאן
פייערבאך, בחברת הקיסר היו בן המלך [פרינץ] אלכסנדר
60
מהעססען דארמשטאדט והנסיך [פירסט] גארטשאקאוו, והרוזן
דען .25 אחר חצות שעה 4 וחמשים רגעים בא לפה הדרת הקיסר
מלך צרפת והיורש עצר [קראנפרינץ] עם רעיתו נסעו למולו,
ויקבלהו באהבה בלודויגסבורג, והמלך קבלוהו בחצר מסילות
65
בפקודת המלך הגדול והנאור מלך צרפת יר"ה, הוקם
קאנסיסטאריום [זינאגאגענראטה] בעיר ליאן, אשר
בממלכה ההיא, נושאי המשרה היקרה הזאת
70
מאחינו, המה מבני עדתי מארסיליע, נאנסי וקאלמאר.
האדון אנשפאד, אחד מרעי קאנסיסטאריום הכללי [צענטראל-
ק'-], אשר לכנסיית בגי <!> בריתינו בצרפת, ויועץ בחצר