עמ' 199, טור א
1
וימות או יאלם, רוח והצלה יעמוד לאמונתנו ממקום אחר, ורבים
זולתי יתעוררו לעמוד בפרץ, ויציצו מעיר כעשב הארץ.
ועתה דע נא ידידי כי אחר החג נסעתי מעירי והלכתי לעיר
מולדתי, ונתעכבתי חוץ מביתי יותר משלשה שבועות,
5
ומתוך כך לא מצאתי ברוחי עד היום הזה התעוררות והתלהבות
לכתוב אליך מכתב שני. והיום הזה ראיתי באוניווערס איסראעליט
לר"ש בלאך הי"ו העתקה צרפתית ממכתבי הראשון הנדפס במגידך
ומצאתי בה תיבה אחת שהמובן ממנה איננו ממש מה שהיתה
כוונתי במה שכתבתי בלה"ק, והדבר הזה העירני לכתוב אליך,
10
כדי לברר כוונתי במה שכתבתי, וזה יביאני לגלות דעתי גם על
קצת ענינים אחרים הנוגעים לעיקרי האמונה.
אני במכתבי הראשון אמרתי "והנה חלילה לי מלדאוג שמא תאבד
האמונה ותשתכח התורה, וישבתו ישראל מהיות גוי; זה לא
יהיה, כי כבר נשבע ה' על זה, ומי שמפקפק בזה כבר כפר בעקר"
15
ובמקום מה שאמרתי "כבר כפר בעקר" החכם בלאך בהעתקתו
בלשון צרפת כתב כי איש אשר כזה הוא אטהעיסט, ואני לא לכך
נתכוונתי, כי ידעתי (ומי לא ידע) כי לא כל מי שאיננו מאמין
בנבואה ובדברי הנביאים, הוא ג"כ בלתי מאמין במציאות האל,
וכמה אנשים היו דעיסטען, ולא אטהעיסטען, ואני רחוק מאד
20
ממנהגן של רבים, המערבבים הענינים, ומעמיסים על זולתם
כנוים לגנאי, בלי חקירה אם הם ראויים להם, אם לא. אבל
החכם היקר ר"ש בלאך נ"י חשב כי התאר כופר בעקר הוא נאמר
על מי שכופר במציאות האל, כי מציאות האל היא יסוד היסודות
ועמוד החכמות לדברי הרמב"ם, והוא העקר הראשון בי"ג עקרי
25
אמונתנו, ואין ספק כי רוב שמושו של תאר זה בדורות האחרונים
אינו אלא להוראה זו, וגם החכם בוקשטורף בלעקסיקון הגדול
שלו על לשון ארמי ותלמודי פירש כך, והביא ראיה מתרגום הפסוק
(תהלים י"ב ה') <אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון
לנו,> <מאן דכפרין בעיקרא דאמרין בלישננא נתגבר סיפוותנא עימנא
30
מאן רבון דילנא,> וגם מן המדרש (תהלים נ"ב) <ראה כמה קשה
לשון הרע, שאין אדם מוציאו מתוך פיו עד שהוא כופר בעיקר,
שנאמר אשר אמרו ללשוננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו.>
ואחרי החפוש מצאתי מקור המאמר הזה בתלמוד ירושלמי, פאה,
פרק א', והאומרו הוא ר' ייסא בשם ר' יוחנן. אבל אני באמרי
35
כפר בעקר לא נתכוונתי לכפירה במציאות האל, אך אמרתי המליצה
הזאת לפי הוראתה במה שאנו אומרים בליל פסח <הוציא את עצמו
מן הכלל כפר בעקר,> והמאמר הזה הוא לקוח מן המכלתא (בסוף
פרשת בא), וכן הוא הלשון שם: <רשע מה הוא אומר, מה העבודה
הזאת לכם, לכם ולא לו, ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר
40
בעקר, אף אתה הקהה את שניו ואמור לו בעבור זה עשה ה' לי
בצאתי ממצרים, לי ולא לך, אלו היית שם לא היית נגאל.> והנה
הבן הזה האומר <מה העבודה הזאת לכם,> במה כפר? מי יאמר
שהוא כופר במציאות האל? והלא אין בכלל דבריו שום רמז לזה
כי אף אם נבין מדבריו שכוונתו לומר לכם ולא לו, אין כאן שום
45
ראיה שיהיה אטהעיסט, כי יתכן שיאמין במציאות האל, ולא יאמין
שהוא צוה לעשות הפסח. הנה הדבר ברור כי העקר האמור כאן
איננו אמונת מציאות האל, אבל הוא אמונת תורה מן השמים,
כלומר האמונה שהתורה אשר בידנו לא מלבו של משה או אדם
אחר יצאה, אבל היא מצות ה' שנגלה למשה וצוהו להשמיענו
50
המצות הכתובות בה, כי רצונו ית' הוא שנשמור המצות ההן, ומי
שאומר <מה העבודה הזאת לכם,> אף אם הוא מאמין במציאות האל
הנה הוא עושה עצמו חפשי משמירת חקת הפסח, וזה מוכיח
שהוא כופר בעקר, כלומר שאיננו מאמין שהתורה באה אלינו
מאת האל, ושחובה עלינו לשמרה, והוא מלעיג על שומריה, ואומר
55
להם <מה העבודה הזאת לכם,> ואיש אשר כזה הוא נקרא בלשון
המכילתא כופר בעקר. ומכאן אני למד כי העקר שהיודאיזמוס
תלוי בו אינו אלא אמונת תורה מן השמים וקבלת עול המצות,
אבל אמונת מציאות האל היא נכללת בעקר הזה, מפני שאם אין
אלהים, אין תורה אלהית, ומזה נמשכו אחר זמן לקרוא כופר בעקר
60
למי שכופר במציאות האל. כי מי שאין לו אלוה אין לו ג"כ תורה
דעס יודענטהומס נומער 48" והמדפיסה {העניו והתלמודי הגדול}
מורנו הרב ר' {לודוויג פיליפסאן} דאקטאר ומורה הוראה ממאגדעבורג
הוסיף עוד מדיליה כהמה וכהמה. ואילו לא אחז {העניו} הנודע הזה
65
מעשה שמעי בן גרא לעפר בעפר חוצות אך הציע {בהשכל ודעת
ובראיות צודקות} כי חשדוהו החכם הגדול במה שאין בו [יעוי נומער
42 שם ד"ה "והאיש פיליפסון"], אז {מהרנו} אנו להדפיס גם דבריו אות
{באות} לתת {כבוד} לבעליו, - כי חי האמת שמעולם לא חפצנו להשפיל
כבודו חלילה, ואין זה דרכנו ומבטנו נגד שום אדם יהיה קטן או גדול,
70
חלילה. - אבל אחרי אשר לא השיב {בגוף} הענין לא דבר {וחצי דבר}
ורק בגאה, גאון, {חרפות וגדופים} ישים סתרו ומבטחו [<וכל הפוסל> כו']
הנה אנוסים אנו לשום מחסום לפי עטנו כי מצות המלך היא - ...
ומהמיתו לא נירא מאומה וממכתביו לא נחת, יקלל יחרף - בשצף קצף
ואנחנו בשם אלהינו נדגול, ואת אשר ישימו {גדולי חכמינו} בפינו נשמיע
75
בקהל חכמים נבונים ויראי אלקים