סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מדרש תהלים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1050
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
מזמור כז, פסקה א | המסירה: Cambridge, University Library, Or. 786
אבל הקב'ה אינו כן. אלא ברא את האור והרשעים אינם רואין בו לעתיד לבוא. שנ' "אור +צדיק<'> ישמח ונר רשעים ידעך". ואומ' "וירא אלהים את האור כי טוב". #ר' יהוד' בר סימון אומ'#. הבדילו לעצמו.
משל למלך שראה מנה יפה וא'. זה שלי היא. כך כשברא הקב'ה את עולמו וברא האור הגדול אמ'. אין כל בירייה יכולה להשתמש בה אלא אני. וכן הוא או' "ונהורא עימי' שרי".
#א'ר אבון הלוי#. נטלו הקב'ה ונתעטף בו (כ?ט?) כטלית והבהיק בו את עולמו. #הה'ד# "עוטה אור כשלמה".
#ורבנין אמרין#. הבדילו לצדיקין לעת' לבא. משל למלך שהיה לו מנא יפה ואו'. זו לבני. וכן הוא או' "אור זרוע לצדיק".
אמ' דוד לפני הקב'ה. ריב' של עו'. אימתי הוא בא. אמ' לו. כשיגיע הקץ ותבנה ירושלם אני מביאו. שנ' "קומי אורי כי בא אורך". אבל אומ' העו' האור יעשה להם לחשך. שנ' "והיה אור ישר' ל()[א]ש וקדושו ללהבה". #מהו# "שיתו ושמירו". אלו המפונקין שבהן.
א' לו דוד. האר לנו מאותו האור. שנ' "אל י'י ויאר לנו". אמ' לו הקב'ה. חייך שאני מביא אור לישר' וחשך לאומ' !העו'ל!. שנ' "כי הנה החשך יכסה ארץ וערפ' לאומ' ועל' יז' י'י וכ' על' יר'".
ואם תמיה אתה על הדבר הזה כבר הראה הקב'ה דוג?מ?א בעו' הזה. שנ' "ויהי הענן והחש'". #וכת'# "ויהי חשך אפילה" "ולכל בני י?ש?ר' היה אור".
וכן <דף קיא, עמ' ב> אתה מוצא. כשרדפו המצריים אחרי ישר' #מה כת'#. "ויהי הענן והחשך". אם ''ענן'' למה ''חשך''. ואם ''חשך'' למה ''ענן''. #א'ר הושעיא#. שני פרצופין היו. פרצוף של אור לישר' ופרצוף של חשך למצרים. אמ' דוד. ()[א]ני מזמ(ור)ר על אותו האור. שנ' "לדוד י'י אורי וישעי".
מזמור כז, פסקה ב | המסירה: Cambridge, University Library, Or. 786
#ד'א#. זש'ה "נר לרגלי דברי' ואור לנתיבתי". למה רשע' דומין. למי שהוא מהלך באישון לילה ואפילה. הגיע לאבן נכשל בה. הגיע לגומץ (ולילה) ונפל בו. וכן הוא או' "דרך רשעים באפילה".
ולמה הצדיק' דומין. למי שמהלך בדרך ובידו נר דליק. הגיע באבן נשמר ממנה שלא יכשל. הגיע לגומץ נשמר עצמו שלא יפול בתוכו. כך אמ' דוד. באתי לחלל את השבת והאירה לי התורה. שנ' "זכור את יום השבת". "שמור את יו' השב'". באתי לנאף התורה האירה לי. שנ' "מות יומת הנואף והנואפת". #הה'ד# "נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי".
#ד'א#. אם "נר" למה "אור". ואם "אור" למה "נר". אלא א' דוד. כשאני מתחיל בדברי תורה. מעט אני מתחיל בהן והם נובעין. וכשאני נכנס בתוכו נפתחין לי שערים הרבה. לכך אמ' "נר" "ואור".
#ד'א#. "נר לרגלי". אימתי אמ' דוד פסוק זה. כשהלך לעמק-רפאים. אעפ'כ לא הלך למלחמ(ך)[ה] עד ששאל באורים ותומים.
וכן את מוצא. כשהלך שמואל למשוח את דוד היו מלאכי השרת מקטרגים אותו לפני הקב'ה ואומ'. ריב' של עו'. מפני מה נטלתה מלכות <דף קיב, עמ' א> משאול ונתתה לדוד. אמ' להם. אני אומ' לכ?ם?. מה בין דוד לשאול. ?ד?וד הלך ונשאל באורים ותומים. ש()[א]ול כיון שראה שבאו פלשתים עליו אמ' לכהן. "אס?ו?ף ידך". ולא המתין עד שיגמור את הדבר. שנ' "ויהי עוד דבר שאול אל הכהן".
אבל דוד בשעה שראה את פלשתים באין עליו בעמק-רפאים מיד התחיל היות שואל באורים ותומי'. שנ' "ויוסיפו עוד פלשתים + וינטשו בעמק-רפאים וישאל {עוד} דוד !באלהים! ויאמר לא תעלה הסב !מעליהם!". אין לך רשות לפשוט יד בהן. אפי' אם הם קריבין אצלך עד שאתה רואה ראשי האילנות מנענעין. שנ' "ויהי בשמעך את קול {ה}צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ".
#מהו# "תחרץ". לשון חיתוך. ?כ?עיניין שנ' "אם חרוצים ימיו". למה נתן לו סימן בראשי הבכאים ולא מאחריהם. #א'ר ברכיה#. מיני אילנות שכולן קוצי(?ם?)[ן] שכל הנוגע בה()[ן] מיד בוכה. ללמד שכל זמן שישר' שרוין בצער כאילו צרה לפניו.
כיוצא בדבר אתה אומ' "וירא מלאך י'י אליו בלבת אש מתוך הסנה". ולמה מתוך הסנה ולא מתוך אי(ן)[ל]ן אחר. אלא על שם "עמו אנכי בצרה". כיון שבאו פלשתים היו ישר' רואין אותם. ולא היו רחוקין מהן אפי' ארבע אמו'.
אמרו ישר' לדוד. למה אנו עומדין. אמ' להן. כבר נצטויתי מן השמים שלא לפשוט יד בהן עד שאנו רואין ראשי האילנות מנענעין. ואם פושטין אנו יד בהן מיד אנו מתים. ואם אין אנו פושטין יד בהן מיד הורגין אותנו. מוטב שנמות צדיקין ולא נמות חייבין. א()[ל]א אני ואתם נתלה עינינו לאבינו שבשמים.
מיד נתנדנדו כל האילנות ומיד פשטו יד בהם. שנ' "ויעש דוד + כאשר !צוה אלהים! ויך את הפלשתים". אמ' הקב'ה למלאכי השרת. ראו מה בין דוד לשאול. מי גרם לדוד שינצל. דברו של הקב'ה שקיים והאיר לו. לכך נאמ' "נר לרגלי דבריך".
מזמור כז, פסקה ג | המסירה: Cambridge, University Library, Or. 786
#ד'א. "י'י (ו)אורי וישעי ממי אירא". ר' שמואל פתר קריא#. "אורי" בים. שנ' "ויאר את הלילה". "ישעי" בים. שנ' "ויושע י'י". "ממי אירא". "ויאמ' ?מ?שה אל העם אל תיראו". "י'י מעוז חיי". "עוזי וזמרת יה". "ממי אפחד". "תפול עליהם אימתה ופח'". "בקרוב עלי {עלי} מריעים". "ופרעה הקריב". "לאכול את בשרי". <דף קיב, עמ' ב> "אמר אויב ארדוף".
#א'ר שמואל בר נחמני#. אין הרשע יוצא מן העול' עד שנ?וט?ל איפופסין שלו לתוך פיו. #הה'ד# "ארדף אשיג". ''נרדף נשיג'' אין כת' כאן אלא "ארדוף אשיג". ארדף אשייג. ''נחלק'' אין כת' אלא "אחלק". אחלק.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות