סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מדרש תהלים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1050
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
מזמור א, פסקה א | המסירה: Cambridge, University Library, Or. 786
<דף א, עמ' א> "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעי'". זש'ה "שוחר טוב יבקש רצון". מי הוא זה. זה דוד מלך ישר'. שוחר בטובתן של ישר' להעמי' מהן כ'ד משמרות כהונה ו!כ!' משמרות לויה. "יבקש רצון". שהיה מבקש רחמים שתשרה עליו רוח הקוד' כדי לברך את ישר'. והיכן ברכן. "אשרי האיש אשר לא הלך" וגו'. "ודורש רעה תבואנו". זה דואג ואחיתופל.
מזמור א, פסקה ב | המסירה: Cambridge, University Library, Or. 786
#ד'א#. "אשרי האיש". זש'ה "ויבא המלך דוד וישב לפני י'י". #וכן תני ר' חייא#. אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד. וכן הוא אומ' "וישב". #ר' אמ' בשם ריש-לקיש א'#. אין ישיבה בעזרה אלא מקום <דף א, עמ' ב> מלכי בית דוד בלבד. וכן הוא אומ' בדוד. "וישב לפני י'י".
*
#ולא כן אמ' ר' הונא בשם ר' שמע'#. אין ישיבה למעלה. שנ' "קרבת אל חד מן קיימא". "קיימא". שאין להן קפיצת (ק) רגל. שנ' "ורגליהם רגל ישרה". #וכת' "שרפים עומדי' ממעל לו". וכת'# "וכל צבא השמים עומדים עליו מימינ' ומשמאלו". למעלה אין ישיבה ודוד יושב.
#א'ר אמי#. אף למלכי בית דוד אין להן ישיבה בעזרה. #ומהו# "וי!ט!ב לפני י'י". שסמך עצמו. <דף ב, עמ' א> ולמי היתה ישיבה בעזרה ובהיכל. הוי אומ'. לכהן גדול. שנ' "ועלי הכהן יושב על הכסא". #אם כן מהו# "וישב לפני י'י". שישב עצמו בתפילה.
#{תנין}: <תמן01> תנינן#. ''עמוני ומואבי אסורין ואיסורן איסור עולם אבל נקיבותיהן מותרת מיד'' #<משנה. יבמות ח,ג>#. "ויאמר מי אנכי י'י אלהים ומי ביתי כי הביא()[ת]ני עד הלם". והלא מן "לא יבא עמוני ומואבי". "כי הביאותני עד הלום". לא דיי שבאתי אלא שעשיתני מלך. ואין "הלום" אלא מלכות. שנ' "!הביאותני! עד הלום איש". "ותקטן זאת בעיניך". #כאינש דאמ' לחבריה. !ועוד! הדא באפך#. "ותדבר אל בית עבדך למרחוק". שהייתי !קרוב! ונתקרבתי.
"וזאת תורת האדם י'י אלהים". ''זאת תורת (האדם) אברהם יצחק ויעקב'' אין כת' כאן אלא "זאת תורת האדם". ומי הוא. המשובח שבנביאים והמשוב' שבמל()[כי]ם. המשובח שבנביא' זה משה. שנ' "ומשה עלה אל האלהים". המשובח שבמלכים זה דוד.
את מוצ?א? כל מה {שאת} שעשה משה עשה דוד. משה הוציא את ישר' ממצר' ודוד הוציא את ישר' משיעבוד גליות. משה עשה מלחמות בסיחון ועוג ודוד עשה מלחמה. שנ' "כי מלחמות י'י אדני נלחם". משה מלך על ישר' ויהודה. שנ' "ויהי בישורון מלך". ודוד מלך על ישר' ויהודה.
משה קרע לישר' את הים ודוד קרע להם את הנהרות. שנ' "בהצותו את ארם-נהרים". משה בנה מזבח ודוד בנה מזבח. זה הקריב זה הקריב. משה נתן לישר' ה' חומשי תורה ודוד נתן לישר' ספר תהילים שבו ה' ספרים. משה בירך ישר' ב"אשריך" ודוד בירך את +ישר<'> ב"אשרי".
מזמור א, פסקה ג | המסירה: Cambridge, University Library, Or. 786
"בצדק כל אמרי פי{ך} אין בהם נפתל ועיקש". אין בהם לא קפדנות ולא עקמונית. מצינו שעיקם הכת' שתים ושלש תיבות שלא להוציא דבר מגונה מפיו. <דף ב, עמ' ב> אל!א! הן. "מן הבהמה הטהורה ומן הבהמ' אשר איננה טהורה".
#א'ר יודן בר מנשה#. אף כשבא {ליפתום}: <לפתוח01> בסימני טהרה. ''את הגמל כי לא מפריס פרס''' אין כת' כן אלא "כי מעלה גרה". ''ואת החזיר כי לא מעלה גרה'' אין כת' כן אלא "כי מפריס פרסה".
אף דוד אמר. העיד עלי ואמ'. "ביקש י'י ?ל?(א)[ו] איש כלבבו". וכינה שמו לבוראו. מה בוראו לא הוציא דבר מגונה. אף דוד כך. היה לו לומ'. ''ארור האיש אשר הלך''. או ''אשרי האיש אשר הלך בעצת צדיקים''. ולא אמ' אלא "אשרי האיש אשר !לו! הלך בעצת רשעים".
מזמור א, פסקה ד | המסירה: Cambridge, University Library, Or. 786
<דף ג, עמ' א> #ד'א#. "אשרי האיש". זש'ה "כי שמש ומגן י'י אלהים". #חזקיה בר' חייא אמ'#. אשריהם נביאים שהם מדמין את הצורה ליוצרה ואת הנטיעה לנוטעה. #כדאמ'# "כי שמש ומגן י'י אלהים". וכן הוא אומ' "אריה שאג מי לא יירא{ה}". ואומ' "הנה כבוד !י'י! בא מדרך !ההרים! וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבודו {והארץ האיר מכבודן}". אלא משמיעין את האוזן מה שיכולה לשמוע ומראין את העין מה שיכולה לראות.
#ד'א#. "כי שמש ומגן י'י אלהים". או מה השמש הזו קופחת יכול אף הקב'ה כן. ת'ל "ומגן". מה ה?מ?גן הזה מגין על האדם כך הקב'ה מגין על עולמו. #ר' חייא בר אבין אמ'#. מאיר כשמש +<ומסיך> כמגן.
#ד'א#. "מגן" זה התריס איסקי(ס)[]א פרסאה שמקיף את האדם משלש רוחותיו. ומניין לרבות הרוח הרביעית. ת'ל "י'י כצינה".
מזמור א, פסקה ה | המסירה: Cambridge, University Library, Or. 786
<דף ג, עמ' ב> #ר' יודן פתח. "אל תתהדר לפני מלך ולפני גדול' אל תע'". ר' יודן גרס לה. ר' פנחס עבד אריכא. ר' יודן גרס לה#. במקום שפתח זה חתם זה ובמקום שחתם זה פתח זה.
#ר' פנחס פתח#. "?מ?זקנים אתבונן". את מוצא שבתחילה היה מברך +הקב<'>ה את עולמו. שנ' "ויברך אתם אלהים". כיון שעמד וברכן לו ולבניו. שנ' "ויברך אלהים את נח ואת בניו". עמד אברה' וברכו. שנ' "וי'י ברך את אברהם בכל".
#מהו "[ו]היה ברכה". אמ' ר' נחמיה#. שמסר לו את הברכה ואמ' לו. עד כאן הייתי זקוק לברך עולמי. מכאן ואילך הרי הברכות מסורות לך #ולמאן דאהני לך לברכה בריך#. כיון שעמד יצחק #מה כת'#. "ויתן אבר' את כל אשר לו ליצח'".
#ר' יהוד' ור' נחמיה רבנין. ר' יהוד' אמ'#. זה בכורה. #ר' נחמיה אמ'#. זו ברכה. #ורבנן אמרי(')#. זו קבורה וד[י]יתיקי.
#ר' לוי בשם ר' חמא אמ'#. לא ברכו אלא מתנות נתן לו. ולמה לא ברכו. למלך שהיה לו פרדס ומסרו לאריס. והיה לו מיני(ה) אילנות כרוכין זה על זה. אחד של סם חיים ואחד של סם המות. אמ' האריס. אם אני משק?ה? את זה סם חיים סם המות י?ח?יה עמו. אם איני משקהו היאך יחיה. אמ' אותו אריס. לשנה אני משלים אריסותי והולך ל!ו!. #מה דהני לי' למריה דפרדס יעביד#.
כך אמ' אברה'. אם אברך את יצחק עכשיו בני ישמעא' ובני קטורה מתברכין. ואם איני מברך את בני ישמעא' ובני קטורה היאך אני מברך את יצחק. חזר ואמ'. אני בשר ודם. היום כאן ומחר בקבר. ומה שהוא רוצה לעשות בעולמו יעשה. כיון שמת אברה' נגלה הקב'ה על יצחק וברכו. שנ' "ויהי אחרי מות אבר' ויבר' אלהים את יצחק בנו". וכן יעקב. "וירא אלהים אל יעק' עוד בבאו" <דף ד, עמ' א> "ויברך אותו".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות