סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • איגרות אל בבל בעניין הלוח

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: אהרן בן מאיר   |  שנה: שנת 922
א | המסירה: Oxford, Bodleian Library, f.26 (2810), 1-6
<עמ' 46, פרסום 1> שלום מעניף <...> ומצל?י?ל עד יצוק הדומים. סובב ומקיף ?כ<.. ..>י?ם. אפוד ?ח?ן עטוף רחמים. ממתיק טעם כמו ל?ר<.. ... ..>מי?ם.
כאיתן בא בימים. כאהוב ?ה?נעקד לרצון תמים. וכחקוק בכסא מרומים. וכלכול הפותר חזיונות וחלומים. וכטוב שניתן בשיע אגמים. וכמלאך משרת לפני אדון עולמים. ו?כג?ער לחרס וסהר מרומים. וכירובעל שניסה בגזה שתי פעמים. וכש!מצ!א ושת מימי לחי בסימים. וכגלעדי ש?שפ?ט עם וביתו התמימים. וכהקריב טלה חלב ל?פ?צות על רחו?מ?<י>ם. וכתושב שנם "ענני" שני פעמים. וכמאבל שהפליא פלאים <..>מים. וכמגת ששט בעמקי תהומים.
ושמע טוב כשנים-עשר החתומים. ושם ?טו?ב המנגן ב?ניצוח? טעמים. <..>בנה ושכלל בית עולמים. וכשבעה ?ר?ועים הקדומים. וכשמנה המסוימים. וכארבעה ה<..>מים והע<..>?מ?ים. יוחקו הברכות כלם בראש קוראיהם ב?שי?לומים.
לכל המון קהלות [אחינו] ישראל הדרים במ?די?נת שנער. הרבנים וזקנים וראשי כנסיות. ובתי אבות ופרנסי ציבור. וגזברי עם. ומרכולים ומלמדי תורה וחזנים. ויתר אחינו יש'. וחבירנו ביראת אל'. הקדושים. הטהורים. <עמ' 47, פרסום 1> אוהבי תורה. דורשי תעודה. הוגה ב()[?ד?ת] לקח טוב. עדת חסידים. להקת תמימים. כנת ישרים. אילי הצדק. נטיעת שלום. למודי יי'י. בני אל חי.
האהובים במעשהם הטובים ובדרכיהם הישרות. המצוינים בתורה ובמצות. ומושפעות בכל מדות טובות. העשויים נחת רוח לחכמים ולסנהדרי ישר'. הנתונים חפץ לכל חלוף המה ישאו קולם בהגים. בגאון י'י צהלו מים.
על כן יבורך יי'י אדונינו. ויאמן ויגדל שמו על כל שפת רננים וזמרת נוגנים. משכולו רחמים וחינונים. יפצכם מכף סוטנים. ותסקרו זיו מלך פנים בפנים. ותכולכלו ממ[ר]עיתו אלף מ(מכ)[כמ]ה שנים.
ולברות בבירת הנ!ת!צה בין כנענים. ולהתנחל מעינו אשר קרסוליו בנבך וכרבלתו עד אופנים. ולהסתוכך בעיר עקלתון אשר קשקשיו מפני?ני?ם. ולהתגונן בחופות י' שהוקטרו ליציר בעדן גנים. ולס?ו?ך מאפירסמון המעולה על שמנים. ולהסב בפרדס עם מצוקים ואיתנים. אשר ביום קוראים ובלילה שונים.
א | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, K 7-88
סנהדרי יש(ל)[ר]אל הנאמנים. הק(ו)בועים מועד[י]ם וזמנים. חכמי ישראל הדרבונים. מקום אגן הסהר הקדמונים. המעברים ימים ושנים. ועל פיהם המועדים מיתקנים. אין רשות לאדם מישראל להשיג גבול ראשונים. שעליהם נאמר "היושבת בגנים". ומצוה לעשות על+ פי זקנים. שכן אמר דויד <עמ' 48> אבי המנגנים. "מזקנים אתבונן".
ואין שבחן שלישראל אלא ירושלים עיר הקודש וסנהדרין גדולה שבתוכה. שכך שנו חכ' ז'ל. ''מי שלא+ ראה שמחת בית השאבה לא ראה שמחה מימיו'' #<משנה. סוכה ה,א>#. ומה הייתה שמחת בית המקדש. שלא לן אדם בירושלים ובידו עון. #דכתי'# "העם היושב בה נשוא עון".
ולא עוד אלא שכל ימים שהיה בית המקדש קיים הייתה הברכה והזול והשובע בעולם. #דכת'# "כטל חרמון" וג'. אבל משחרב בית המקדש נסתלקה השמחה. ולא ירד טל ברכה. וניטל טעם הפירות. #דכ'# "כי תאנה לא תפרח". "זרעתם הרבה והבא מעט".
וכשיופע הקדש-בר'-הוא ברחמיו הרבים לנחם את ישראל אינו מנחמן ומשמחן אלא בשמחת בית המקדש. #דכת'# "כי ניחם יי'י ציון". שיאמר בעל הרחמים. ויעשה למען שמו. ויביט בעלבון עמו. ויבנה ביתו ואולמו. וישכלל מקום הדומו. ויחיש להם יומו. ויצמיח ינון שמו. אמן ואמן.
שאו שלום גדול ממנו ומן יצחק <אב בית70> ד?י?ן שלנו. ומן סנהדרין גדולה וסנה<דרי>?ן? <קטנ'70> <עמ' 49, פרסום 1> היושבת לפנינו. ומן הח[כ]מים והמשנים ומפל-הדרין. ומן התלמידין ומן הזקינים ומן השופטים והסופרין והחזנין. ומן החורין והסגנים. ומכל שארית עדת ישראל הדרים במקדש י'י ובצבי ארצות. שברחמי יוצרינו אנו חנויים. ובצל אברתו אנו מסתופפים. ועל חסדו אנו נשענים. כי לא עזב ולא יעזוב לעולם.
א | המסירה: Oxford, Bodleian Library, f.26 (2810), 1-6
<ומעודינו ועד23> היום הזה זכרכם הטוב לא מש מפינו. ותפלותינו עליכם תדורה. ועל זקני יקר שלכם בהר-הזתים מול היכל ייי. מקום הדום רגלי אלינו. ועל שער הכהן ועל שערי מקדש יי. בקיבוץ כל יש' לחג חג יי'י חג הסכות. ובשמוע כל יש' שבחכם מפינו. אז שמחו וששו ועלצו בשלום אשר הציבו שדי בינינו.
כי בהיותינו בבגדאד אצלכם לא נמנענו מלעזור אתכם בכל לבבנו ובכל נפשנו על הקושרים עליכם. וכל מאמרכם ותאותכם היינו עושים.
ובחזירתנו אל ארץ-[יש'] ארץ מולדתינו צוינו בכל מדינה ומדינה ועיר ועיר לחזנים. והיו <עמ' 50> קוראים הפתיחים שלכם. ומנדים שנאכם. ומיכן נטרו איבה עלינו. וביי'י בטחנו לא נבוש. ותנינו שבח כבודכם. והודענו בכל החסד אשר גמלתונו. והיו חמודיי וכל סנהדר' שלנו בצאתם אל מקומות מודיעים רוב אהבתינו לכם. כי מעולם לא היתה אהבה בין חכמי ארץ-יש' כמ?ו?ת זה הדור. יהי רצון שיתמידה רחום.
ובאילו הימים הגיעו אלינו כל האגרות אשר כתבם דויד הא' בן זכאי הידוע אצלכם במעשיו הטובים ודרכיו התמימים הוא ובניו ?וכו?הן. והמתחבר אליהם סעיד בן יוסף אלדלאצי. אשר הוא דומה להם והם דומים לו.
ובעת אשר התבוננו באגרות ידענו רוב [חכמתכם] אשר אתם יודעים בכבודכם. כי פירוש אלף אינם מכירים. קל וחו' מכניסים עצמם במה שלא הנחילם חי העולמים. ולא הרשם להזכיר בפה.
א | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, K 7-88
כי אתם יודעים שהנביאים הרא?שנ?ים והחכמים נמנעו מלעבר (ב[?ח?]וצה) בחוצה לארץ. וראיה לדבר מאבינו יעק?(ו)?ב זצ'ל. שכך למדנו מרבותינו ז'ל. כשיצא יעקוב אבינו לחוצה לארץ <...>.
א | המסירה: Oxford, Bodleian Library, f.26 (2810), 1-6
<עמ' 51, פרסום 1> <...> שאמ' ר' בכך. יורה. יורה. ידין. ידין. יתיר בכורות. אל יתיר בכ?ו?רות.
ומכלל כל הדברים הללו יש הרשות לחבורת ארץ-יש' על חכמי בני הגולה. ואין לבני הגולה רשות על בני ארץ-יש'. גם כמה ש?י?<..>ורין בתלמודם יורו לומר. #דשלחו מתם#. ולא נראתה ולא נשמעה מעולם לבני הגולה להורות או לדון או להעמיד רשות להם את בנ?י א?רץ-יש'.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות