סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: פירקוי בן באבוי   |  שנה: סביב שנת 812
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, Misc. 35, 97
בא ולמד מאדם שנכנס לפני מלך בשר ודם שאין יכול לומר אלא דבר ודבר ובקשה ובקשה. אבל אם בא להתערב דבר שלא כמעין אותו דבר או בשעה שמשביח את המלך. מערב שאלה בשבח ושבח בשאלה או דבר בדבר דוחפין א?ו?<תו>.
ואפילו אדם לפני אדם כמותו שנוזף אותו ומישים אותו ט[י]פש כל שכין זה שאומרין "שמע" בן "קדוש" ל"ימלוך" שאין הוא לא עיתו ולא מקומו שתיקנו חכ' ז'ל. מפני שלא תיקנו חכ' ז'ל לקרוא קרית שמע אלא שחרית וערבית בלבד מן המש?נה? ומן התלמוד. אם אתה אומר "שמע" פסוק [ראשון] ראשון שהוא או' עיקר קריית שמע פסוק ראשון הוא.
(או)[א]מר רב יהודה אמר שמואל. "שמע יש' יי אל ייי אחד". זו היא קריית ש?מ?ע שלרבי יהודה הנשיא.
#ועוד תנו רבנן#. "שמע יש' י'י אל' ייי אחד". זו היא כוונת הלב. #דב' ר' <עמ' 555, פרסום 1> מ?איר?. אמר רבא#. הלכה כרבי מאיר. ועוד כל שכין זה שאומרים. פעמים באהבה. שהוא כמגיס דעתו כלפי מעלה ומתרעים ואומר. שאנו אומרים פעמים בכל יום. שהוא כמגיס דעתו כלפי מעלה.
#דאמ' ר' יהושע בן לוי#. בעשרין וארבעה מקומות בית דין מנדים ואחד מהם מגיס דעתו כלפי מעלה. שאפילו אנו עוסקין בתורה שהיא חיי ה?עו?ל?ם? הבא ביום ובלילה אסור לנו לחזק טובה לעצמינו. שלא ברא הקב'ה אותנו אלא לכבודו. שכך כתוב "כל הנקרא בשמי" וג'.
ותדע לך שכך היא ותקנת שמד היא שאין אומרים "שמע" בן "קדוש" +ל"<י>מלוך" אלא בתפילת שחרית שלשבת בלבד. אבל במוספין ובמנחה וכל ימות השבת אין אומרים.
עד עכשיו אין אומרים בארץ-ישראל "קדוש" ו"שמע" אלא בשבת <עמ' 556, פרסום 1> או בימים טובים בלבד בשחרית בלבד. חוץ מירושלים ובכל מדינה שיש?:? בה בבלאיין שעשו מריבה ומחלוקת עד שקיבלו עליהם לומר קדושה בכל יום. אבל בשאר מדינות ועירות שבארץ-ישראל שאין בהם בבלאין אין אומרים "קדוש" אלא בשבת ובימים טובים בלבד.
ודברים הללו אין מעיין אותן ומדקדק בהם אלא הותיקין כגון מר רב יהודאי שלא היה כמותו מן כמה שנים עד עכשיו שהיה גדול במקרא ובמשנה ובתלמוד ובמדרש ובתוספות ובהגדות ובהלכה למעשה ולא היה אומר דבר שלא <עמ' 557, פרסום 1> שמע מפי רבו.
והיה גדול בקדושה ובטהרה ובחסידות ובענוה והיה מדקדק בכל המצות כולן. והיה מאסיר את עצמו לשמים. והיה מקרב את הבריות לתורה ולמצוות. ולא ?הי?ניח כמותו.
ואף אתם התבוננו לדבריו והבינו שבזכות שמים וחכמים אתם והבינו דבר מתוך דבר שכל הדברים הללו ?ה?ן כולן בתלמוד. ול?א? ניתן תלמוד אלא להגות בו ביום ובלילה ולהבין דבר מתוך דבר ולקיים ד?יק?דוקי תורה ודקדוקי מצות.
ובזמן שאסר להן מר רב יהודאי ז'ל כל סורכה אפילו כחוט הסערה אין לו בדיקה #בי!ך! דסריך תרבה דליבה ובין דסריך בשפולי# דריאה #ובין דסריך בגבה# דריאה #בין דסריך בחיתוכה דאני ודוקא ד?ס?ביך בבשרא#. נתקבצו עליו תלמי' חכמ' ובקשו ממנו לומר להן מהיכן הוא אוסר להן אותו. אמר להן. מן התלמוד גופיה.
<עמ' 558, פרסום 1> אמר רב יוסף ?בר? מי?נ?י?מ?י אמ' רב נחמן. ריאה שניקבה ודופן סותמתה כשרה. וא?מר? רבינא. #והוא דסביך בבשרא. אמ' ליה אבא יוסי לראבינא. טעמא דס?ב?יך. הא לא סביך מאי#. טרפה. #אלמא אמ{ימ}[רי]נן. ניקבה אית בה. אי ?ה?כי אף-על-גב דסביך נמי אמרינן ניקבה אית בה. מלא תנן#. ניקב פסול מפני שהוא שותת. ונסתם כשר מפני שהוא מוליד.
וזה הוא פ!וס!ל שחוזר להכשי?רו?. זה #למעוטי מאי. לאו למעוטי הא ולא למעוטי# קרום שעלה מחמת מכה בריאה ממקום אחר. לומר לך. #כל היכא דאכא סירכא דחתיכה דאוני דאמרנן# ?דו?פן #מג?נ?י עילויה. ודווקא דסביך לבישרא. עוד מדרב יוסף. דאמ' רב יוסף#. קרום שעלה מחמת מכה בריאה אינו קרום. #דכיון דניקב אף-על-גב דמסתם# טריפה היא. #מדתנן#. ניקב פסול. #ועוד מדרב. דאמ' רב נחמן#. !ה!לב העשוי כמן קובע אינו סותם.
ועוד אמ' מר יהודאי ז'ל. שמעולם לא שאלתם אותי דבר ואמרתי לכם אלא דבר שיש לו ראייה מן התלמוד ולמדתי הלכה למעשה מרבי ור' <עמ' 559, פרסום 1> מרבו. אבל דבר שיש לו ראייה מן התלמוד ולא היה בידי הלכה למעשה מרבי או שהיה בידי הלכה למעשה מרבו אין ל!א! ראייה מן התלמוד לא אמרתי לכם אלא דבר שיש לו הלכה מן התלמוד והיה בידי הלכה למ' מרבי.
המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, 8F 2
לקיים #דתניא#. אין מורים הלכה מפי מקרא ולא הלכה מפי משנה ולא הלכה מפי תלמוד עד שיורו לו הל' למעשה ויעשה מעשה וג'.
#אמר ליה ר' אסי לר' יוחנן. כי אמרת לן# הלכה #נעביד# מעשה. #אמ' ל?יה?. לאו. או אמינא לכו# הלכה למעשה #עבדו# מעשה. #ואילא לא תעבדו. ?מד?רבן יוחנן בן זכאי# דאמרו עליו על רב' יו' בן זכאי שלא אמר דבר שלא שמע מפ?י? רבו. וכך היה ר' אלעזר תלמי?ד?ו נוהג א()[ח]ריו.
וקבלו עליהם כולם וכן כל דבר ודבר שהיה אומר להם. ואף הוא כתב לארץ-ישר' בשביל סירכא ובשביל כל המצות שנוהגין בהן שלא כהלכה אלא כמנהג שמד ולא קבלו ממנו. <עמ' 560, פרסום 1> ושלחו לו. מנהג מבטל להלכה. וביקש להתחזק עליהם והתחזק שלא יהיו אפיקרסין. והניח אותן.
תדע לך מפני מה אוכלין סיר()[כ]א בארץ-יש'. מפני שאין בידם הלכה אחת מתלמוד הילכת שחיטה ולא מסדר ק?ד?שים כולו נשתכח מהם סדר קדשים כולו ותלמוד סדר טהרות כולו.
ובשביל ספר תורה שכותבין אותו בריק בעורות שלא עיבדו אותן בעפצי לשום ספר תורה. ועד עכשיו לא יצאו מתורת נבילה שיש ב?ו? איסורין אחד שלא עיבדן בעפצי ואחד לשלא עיבדן לשום ספר תורה ואחד שלא כותב עלי גבי בשר ואחד שלא כותב בדיו ואחד שאחד ?ת?פורין בגידים.
וכך שנו חכ' ז'ל. כתב בסם ובסקרא ובקמוס ובקלקנתוס לא יצא ידי חובתו ?ע?ד שיכתוב בדיו על הדפת<ר>?א ל<א> יצא?. #מא<י#> ?דפתרא?. כגון ריק #דמליח ודקמיח ולא עפיץ#. ועד עכשיו לא ?י?צא ?מ?תורת ?נב?ילה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות