סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: פירקוי בן באבוי   |  שנה: סביב שנת 812
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, 8F 2
#ההוא דנחית קמיה ?ד?ר' חנניא. אמר#. האל הגדול הג' והנו' והעזוז וג'. ?מ?י?כן א?תה למד שאסור להוסיף אפילו אות אחת בשבחו ש?ל?ק?ב?'ה ממה שלא תקנו חכז'ל. וכל שכן שאסור לשאול אדם ?צורכ?יו בשלש ראשונות ובשלש אחרונות.
וכל שכן ש?א?סור לומר אסור והתיר והגדה בשלש ראשו' ובשלש <א>?ח?רונות. וכל שכן מעשה מרכבה שאסור לומר בצבור ו?אפי?לו י?ח<י>ד?. #דתנן#. ''?ו?לא <עמ' 547, פרסום 1> ?ב?מרכבה ביחיד'' #<משנה. חגיגה ב,א>#. וכל שכן שאסור לומר האל הג' הג' והנו' ומפסיק שבחו שלקב'ה ומת?חי?ל ומזמר ויבא-ע!למ!ק ואיכה-אבכה וכל כיוצא בו.
ואתה למיד קל וחו' מאדם שמתפלל שמונה-עשרי ושמ?ע? בתוך שמנה-עשרי שליח צבור ואומר "קדוש" או יהא-שמיה-רבא שאסור לו להפסיק תפילתו ולומר עם הצבור "קדוש" או יהא-שמ'-רבה. ואפילו לשתוק ולשמוע אסור עד שיגמור תפילתו. שהיא חוב?ה? עליו.
שכך שנו חכז'ל. #איבעיא להו#. מה הוא להפסיק ליהא-שמיה-רבא. #תא שמע. דכי + רבין אמ'#. ר' יהודה ור' שמעון ותלמידו שלרבן יוחנן אמ?רו?. לכל אין מפסיקין חוץ מליהא-שמיה-רבה. שאפילו עוסק ?במ?עשה מרכבה בזמן שהיו עולין חכמ' ?ב?מרכבה פוסק. #ולית הילכתא כוו?ת?יה#. שאסור להפסיק תפילתו ?ו?לומר יהא-שמיה-ר?ב?ה עד שיגמור תפילתו <עמ' 548, פרסום 1> ו?יא?מר. המברך את עמ?ו? יש' בשלום.
ואם אתה א?ו?מר יחיד שאינו מפסיק אבל שליח צבור ?מ?פסיק. גדולה תפילת שלוח צבור יותר מן תפילת יחיד. שיחיד מוציא את עצמו ושלוח צבור ירד ומוציא את הרבים י?ד?י חובתן מי שאינו בקי. וכשם שמוציא את מי שאינו בקי אף כך מוציא מי שהוא בקי. שפעמים שאדם שותה רביעית <עמ' 549, פרסום 1> יין ואסור לו להתפלל והוא עומד אחר שלוח צב' ומכוין דעתו ועונה אמן אחר שלוח צב' ויוציא ידי חובתו.
ואתה למד קל וחו' לקדו?ש?ה וליהא-שמיה-רבא אינו מפסיק לאסו?ר? ולהתיר ולהגדה ודברים אחרים מפסיקין.
המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, Misc. 35, 97
ועוד שנו חכמ' ז'ל. ?א?ילו ברכות שאדם שוחח בהן. באבות תחילה וס?וף? במודים תחילה וסוף וג'. וקל וחו'. ומה אם השתחואה שאינה לא ברכה ולא הזכרת השם נתנו לה חכמז'ל שיעור וטבעו אותה. המברך ברכה שאינה צריכה על אחת כמה וכמה.
ו?עו?ד שנו חכ' ז'ל. #?הי?כא# מנענעים. ומה ניענוע נהגו לו חכ' ז'ל שיעור. המוסיף אות ?א?חת ע?ל? מ?טב?ע חכ' על אחת כמה וכמה שאסור להוסיף אות אחת.
ו?עו?ד שנו חכ' ז'ל. רב נחמן בר יצחק אמר. העושה כבית שמי חייב מיתה. #דתנן#. ''א' ר' טרפון. אני היתי בא בדרך וה?טי?' לקראות ?כ?דב' בית שמי וסכנתי בעצמי <עמ' 550, פרסום 1> מפני הלסטים. אמ' לו. כדיי הייתה לחוב בעצמך שע?בר?ת על דברי בית הלל'' #<משנה. ברכות א,ג>#.
אין בה לא ברכה ולא הזכרת השם ח?יי?ב מיתה מפני שעבר על דברי (בית הלל) חכמים שקבעו הלכה כבית הלל. שכך כתוב "וס?ב?יביו נסערה מאד". מלמד (ש..): [שקב?'?ה] מדקדק עם סביביו אפילו כחוט ?ס?ערה. שכל המוסיף על דברי חכ' או פוחת אפילו כחוט שערה חייב מיתה.
ושנו חכ' ז'ל. לכל נושא הקב'ה פנים חוץ ממוסיף על שבחו שלהקב'ה אפילו אות אחת שאין נושא לו הק' פנים. שכך כת' "האל הג' הג' והנו' אשר לא ישא פנים ולא יקח שוחד". ואי אתה מוציא בכל התורה כולה שכתוב ''אשר לא ישא פנים'' אלא בפסוק זה מפני שהוא שבחו שלקב'ה.
וכן א'ר יהודאי זכר אדונ' לברכה. כל ברכה שאינה בתלמוד אסור לברך אותה. ואסור להוסיף אות אחד. בא ולמד. ב?א? לומר המלך הקדוש !ל!אמר מלך הקודש <עמ' 551, פרסום 1> כמה חכ' נחלקו בה עד שקבעו חכמ' ז'ל הלכה.
שכך שנו חכ' ז'ל. #אמר רבה בר ח?נ?נא סבא משמיה דרב#. כל השנה כולה יתפלל אדם האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט. חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים יתפלל המלך הקדוש המלך המשפט. #מאי הוי עלה#. רב יוסף אמר. מלך הקדש מלך המשפט. ורבא אמר. המלך הקדש המלך המשפט. #והלכתא כו?ו?תיה דרבא#.
וכן כל ברכה וברכה שתקנו חכ' ז'ל שאתה מוציא כמה חכ' נחלקו בה עד ש?ק?בעו הלכה. ?ו?אן לך כל ברכה וברכה אלא שאתה מוציא אותה בת?ל?מוד.
וכן אמר מר יהודאי ז'ל שג?ז?רו שמד על בני ארץ-ישראל שלא יקראו קריית שמע ולא יתפללו ו?ה?יו <עמ' 552, פרסום 1> מניחין אותן ליכנס שחרית בשבת לומר + ולומר מעמדות והיו אומרים בשחרית בשבת מעמד ו"קדוש" ושמע ב?ג(י)?נבה והיו עושים דברים הללו באונס.
ועכשיו שכילה הקב'ה מלכות אדום וביטל גז?[י]?רותיה ובאו יש?מ?עלי?ם? והניחום לעסוק בתורה ולקרוא קרית שמע ולהתפלל אסור לומר אלא דבר דבור במקו{'}מו כתיקון חכז'ל תורה במקומה ואסור והתר במק' ותפילה וקריית שמע במקו' וכל ברכה וברכה וכל דבר ודבר כתיקון חכ' ז'ל במק' ובזמנו. מפני שאסור לומר קרית ש' בתפלה או תפילה בקרית שמע או שבת בשלש ראשונות אלא בר?כ?ת שבת כתיקונה וברכת יום טוב כתיקונו.
ואם אתה מזכיר שבת במגן או יום טוב במגן כדרך שאומרים. ?ר?צה והנחיל לבניהם שבתות למנוחה. כבר היזכיר שבת בשלש ראשונות כיצד חוזר ומברך ברכת שבת כתיקונה ולא תיקנו חכז'ל להזכיר שבת או דבר אח?ר? שני פעמים. שכך שנו חכז'ל. כל הקורא קרית שמע וכופלה הרי זה מגונה.
ואפילו <עמ' 553, פרסום 1> אנו ליה וליה עינינו. ר' יהודה או'. שונים אותה לומר אנו ליה וליה עינ'. #וקשיא להו לרבנן אינו. והא א' רב זירא#. כל האומר "שמע" "שמע" מודים מודים. #ומפרקים דא הכי#. אנו ליה מודים ליה עינינו מיחלות.
וכל שכן לומר זוכרנו לחיים במגן שהיא בקשה ולא מעין ברכה היא. דאפילו באמצעיות. שאמרו חכ' ז'ל. אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומ'. במה דברים אמורים. רפואה בברכת רופא ופרנסה בברכת שנים. אבל רפואה בברכת השנים ופרנסה בברכת רפואה דלאו מעין ברכה היא הרי זה מגונה.
וכל שכין בשלש ראשונות שלקב'ה. וכל שכין שאסור לשאול צרכיו בשלש ראשונות ובשלש אחרונות וכל עיקר מפני שמערב שאילה בשבח. ואפילו לערב שבח בשאילה ושבח בהודאה והודאה בשבח והודאה בבקשה והודאה באמצעיות כולן הרי זה מגונה. אלא לומר כל ברכה וברכה כתיקונה ולחתום כמעין אותה ברכה. אבל לומר שלא כמעין <עמ' 554, פרסום 1> אתה ברכה ולחתום שלא כמ?ע?ין אותה ברכה שהוא מזכיר אסור.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות