סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: פירקוי בן באבוי   |  שנה: סביב שנת 812
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, 8F 2
<...> <עמ' 566, פרסום 1> את עצמו ויתודה עד מיתה.
כאותה ששנו חכ' ז'ל. ''פת במלח תאכל'' #ו?כ?ליה# #<משנה. אבות ו,ד>#. רב נחמן בר יצחק אמ'. זה תלמיד חכ' שהוא ירא חטא שמדקדק בתו' ובמצות. מר זוטרא אמ'. #מרבנן דסלקא ל?ן? שמעתא אליבא דכהילכתא# שמבין דבר מתוך דבר ואומר על אסור אסור ועל התר התר ועל טמא טמא ועל טהור ט?הו?ר ועל כל דבר ודבר בעיתו. כתיקון חכ' ז'ל וכזי<..>תם. שנ' "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".
ואן ''אהבה'' אלא תלמוד תורה. ואין <עמ' 567, פרסום 1> פרשת דרכים אלא חיי העולם הבא. ו"מים רבים" זה משנה. "ונהרות לא ישטפוה" זה מדרש ותוספות ואגדות שאף-על-פי למד אתם ומשמר אותם הן מצילין אותו מדין הקבר ?ו?מדינה שלגיהנם שהם מאירים לו כעמוד השחר.
ואדיין א?י?נו יודיע פרשת דרכים שאינו י?ו?דע אם זכה לחיי העולם הבא אם לאוו. וכיון <ש>?צ?יוה על פרשת <ד>רכים כ?י?ון שזכה לעסוק בתלמוד ומצטער עליו ומוסר עצמו למיתה עליו #כידאמר רב חסדא#.
וירא מחטא <שמדק>דק בדי?ק?דוקי תורה ובדקדוקי ברכות כרב נח{'}מן בר יצחק <הס>ובר בדקדוקי תלמוד ובדקדוקי מצות עד שיעמיד דבר על בריו כהלכה #כידמר זוטרא# מובטח לו שבין העולם הבא הוא. וזה הוא שאמ' הכתוב "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה".
ומן התורה ?מ?נין. ש?כך? כתוב "לאהבה את ייי אלהיך לשמוע בקו' ולדבקה <עמ' 568, פרסום 1> בו" וג'. חיים שהן <לעו>לם הבא שאין להן הפסק. "וארך ימיך" לעולם שכולו ארוך. ואין "<לאה>בה" כתוב כן אלא תלמוד תורה לשמה. שלא יבקש אדם לא תענוג <ול>א תאוה ולא כבוד ולא קינאה ולא גדולה ולא עושר ולא כבוד ו?ל?א <נ>?כ?סים אלא מוסר עצמו ומכוער עליה.
#כדר' יו?ס?י בר חנינא. דאמר ר' <י>?ו?סי בן חנינא#. אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שמעמיד עצמו <ע>ליה. שנא' "אני חכמה שכנתי ערמה". אל תקרא "ערמה" אלא ''ערום''. <...> יוחנן או'. אין דברי תורה מתקיימת אלא במי שמשים עצמו ?כ?מי שאינו אלא כעפר שהכל דשים אותו. שנ' "והח()[כ]מה מאין תמצא".
ואין דברי תורה מתקיימין אלא במי שמשכים ומעריב לבית המדרש ומשחרר פניו עליהם ויהיה אכזרי ?ע?ל בניו. שכך כתוב "שחורות" כעורב זה שהוא אכזרי על בניו. שכך כתוב "לבני <עמ' 569, פרסום 1> עורב אשר יקראו". הקב'ה זן !בן! בניו ואין עורב עוסק במלאכת הקב'ה. תלמידי חכ' שהן עוסקין בתורה ביום ובלילה שה?י?א מלאכת הקב'ה על אחת כמה וכמה שאני זן אותם ואת בניהם בעולם הזה ומזכה אותם לחיי העולם הבא.
ולא נתן הקב'ה תורה לישראל אלא לנסות אותם אם מוסרים עצמם עליה בצע?ר? ובדוחק ללמד אותה ולקיים אותה. שכך כתו' "למען ענותך לנסותך" בעולם ()[ה]זה. לפי שאין שבח תורה בעולם הזה.
כר' יהושע בן לוי. #דאמ' ר' יהושע בן לוי#. מה שכתוב "אשר אנכי מצוה אתכם היו?ם?" לעשותם ולא היום ליטול שכרן. אבל מי שהוא עוסק בתור?ה? ובמצות בעולם הזה ואינו מלמד תלמוד תורה והוגה ביום ?וב?לילה הקב'ה משלם לו שכרו בעולם הזה. שכך כתוב "והיה אם שמוע תשמעו אל מצותי" וג'.
שהוא מבקש תענוג(ו)+ תאוה ועושר ונכסים וגדולה וקנאה וכבוד שלעולם הזה כיון שהוא עוס?ק? במצות הקב'ה משלם לו שכרו בעולם הזה. שכך כתוב פירו?ש? שכרו בעולם הזה "ונתתי עשב בשדך" וג'.
#ועוד כתיב# "והיה <...> שמוע תשמעו אל מצותי" וג'. "ובאו עליך כל הברכות האלה ?ו?<השיג>וך". ומיכן אתה למיד ששכר מצות בעולם הזה מפני שנמ?ש?לו מצות בנר. מה הנר אינו מגין אלא לפי ?ש?ע?ה? אף שכר מצ<ות> בעולם הזה שהוא חיי שעה.
ואן לך גדול במצות <עמ' 570, פרסום 1> מת?ע?נ<ית>. ואן שכר תענית אלא בעולם הזה לפי שאינה מלאכת שמי<ם>. שכך שנו חכז'ל. אין תלמיד חכמים רשאיי לסגף עצ?מ?ו ב<ת>?ענ?ית מפני שממע?ט? במלאכת שמים שמלאכת שמ?י?ם <...> מיכל?ל? דתענית אינה ממלאכת שמים אלא מן המצות. ועוד <...> לך גדול במצוה ממקר?י?ב קרבנות. וקרבנות אינן מגינים אלא ב<.. ...>.
<...> <עמ' 544, פרסום 1> שכל השומע חבירו מברך ברכה שאינה צ?ר?י?כ?ה או ?נש?בע שבועת שוא קל וחו' שבועת שקר שחייב לנדותו. ו?א?ם לא נדהו יהא הוא בנידוי.
ושנו חכ' ז'ל. כל המשנה על ?מ?<טב>יע שטבעו חכ' ז'ל לא יצא ידי חובתו. שכך שנו חכ'. מיכן ואילך א?סור? לספר בשבח?ו? שלקב'ה. #?ד?אמ' ר' אלעזר. מאי דכת'# "מי ימלל גבורות <...>". ?ל?מי שיכ?ו?ל להשמיע כל ת?ה?ילתו. שא?פי?לו <עמ' 545, פרסום 1> מלא?כ?י השרת אינם יכולים להשמיע כל תהלתו.
ו?פי?רשו חכ' ז'ל. #מאי# מיכן והל?ך? הגורע ממטביע שטבע<ו> חכ' אפילו אות אחת חייב מיתה. ושנו חכמז'ל. כל המוסיף הרי זה מחרף ומגדף. וכל האומר הלל בלא עיתו הרי זה מחרף ומ?ג?דף. והלל הוא שבחו שלקב'ה. אלא מפני שאמרו <ב>לא עי?ת?ו הרי זה מח' ומג'.
בא וראה ממי שהתפלל לשמנה-עשרה בימות החמה ושכח והזכיר מוריד הגשם. בשביל שהזכיר והוסיף דבר אחד בעת שלא ת?קנ?ו חכ' אין תפילתו תפילה וחוזר ומתפלל תפילה אחרת בשביל שהוסיף דבר אחד בלא עת שתקנו חכ' ז'ל.
ואינה לא הזכרת השם ולא ב?רכ?ה שאינה צריכה אלא מוריד הגשם והקב'ה מוריד הגשם. אל?א? מפני שהזכיר אתו בלא עת שתקנו חכ' ז'ל לא יצא ידי חובתו. שכך שנו חכ' ז'ל. אמ' רב חנינא. בימות החמה אמר משיב הרוח אין מחזירין אותו. אמר מוריד הגשם מח' אתו.
ואמר רבא בר בר חנא אמר ר' יוחנן. <עמ' 546, פרסום 1> #?ו?אמרי לה# רבבהו א' ר' אלעזר. כל המספר בשבחו שלק'ב יותר מ()[מה] שתי?קנו? חכ' ז'ל נ?ע?קר מן העולם הבא. שנא' "היסופר לו כי אדבר" וג'. כמה שכתוב "ותפתח הארץ את פיה ותבלע". ודרש ר' יהודה איש כפ?ר?-נבי?ר?י?א? #ואמר לי?ה?# איש כפר-נבר-חייל. #מאי דכת'# "לך דומיה תהילה" וג'. שם #לכולה משתוקא. כי אתא רב דמי. אמרי במערבה. מילא בסלע מש?תו?קה# בשתים.
וכל המברך ברכה בעיתה נותנין לו שכר אחד. וכל שאין מברך בר?כ?ה בזמן שהוא ספק לו נותנין לו כפלים בשכרו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות