סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: פירקוי בן באבוי   |  שנה: סביב שנת 812
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, NS, 310, 82
בשם המרו?י?ח מכל צרה. אשר ישועתו בכל עת לא קצרה.
יתברך שמו שלקב'ה שהוא מחבב את ישראל יותר ממלאכי השרת ובחר בהם משבעים אומות ונתן להם תורה ?בכת?ב ותורה בפה. בכתב רמז ותורה על פה מפורש. ותורה בכתב כלל ותורה ב[על]פה פרט. ותורה בכתב מעט ותורה על פה רחבה עד אין קץ. שכך כתוב "ארוכה מארץ מדה" וג'.
ופרשו חכמ' ז'ל. אי-ז(ה)[ו] היא תורה שהיא ארוכה מארץ. הוי אומר. זו תורה שעל פה. #ומאי# "לא תמצא בארץ החיים". וכי בארץ חיים לא תמצא בארץ מתים תמצא. אלא כך פרשו חכ' ז'ל. לא תמצא למי שהוא מבקש חיי העולם הזה ועונג ותאוה וקנאה ?ו?כבוד וגדולה שלע<ו>לם הזה אלא אצל מי שממית עצמו עליה בבית המדרש.
שכך כתו' "זאת התורה אדם כי ימות באו?ה?ל" ?וג?'. #כד{'} ר' שמעון בן לקיש. דאמר ר' שמעון בן לקיש#. אין ?דב?רי תורה מתקימין אלא במי שממית עצמו עליה. #דכ'# "זאת הת' אדם".
#וכד רב המ?(מ)[נ]?ונא ?ה?וה יתיב קמיה דרב חזייה דהוא חייף ראשיה וש<..>ף משחה. אמר ליה. "לא תמצא בארץ חיים". אמר ליה. מילט קא לייטא לי. אמ' ליה. קרא קא אמינא לך. דכת'# "לא ?(י)?תמצא בארץ החיים".
לא תמצא תורה אצל מי שמעדן עצמו עליה ומבקש חיי העולם הזה. שכך שנו חכ' ז'ל. ''כך היא דרכה שלתורה. פת במלח ?ת?אכל'' וג' #<משנה. אבות ו,ד>#.
ולא כרת הקב'ה ברית עם ישראל עד שקיבלו עליהם תו' שעל פה. #דאמר רב חנין#. לא כרת הקב'ה ברית את יש' עד שקיבלו תורה שעל פה. שכך כתוב "כי על פי הדברים האלה" ולא כת?ו?ב ''<ב>שביל'' ולא ''למען'' ולא ''בגלל'' אלא "על פי". בשביל תורה שבפה.
ולא ק<..>ו <...>.
<עמ' 5, פרסום 5> <...> מקומות והוא אומר. כך שנו חכ' ז'ל. על מנת שהוא חכם. ואין אומרין {אלא} כחכמי !ו!בני ר' עקיבה וחביריו. אלא כל ששאלים אות?ו? דבר חכמה בכל מקום ואומר. ו?ה?יום גרם עון ואן בדורינו חכם מומחה ששואלים אותו דבר חכמה בכל מקום ואומר.
וכן היא הלכה למעשה. שבאו בני אדם לפני מר רב יהודאי ז'ל שלא ?נמ?צא כמתו בדורו ולא מכמה דורות חכם מופלא כמותו ואמר להם. איני חכם להתיר שבועות ונדרים. שכך שנו חכ' ז'ל. על מנת שאני חכם. חכם #כולה#. ואני כמה דברי+ חכמים ז'ל אתם שואלים אותי ואני יודיע אותם. אלא לכו וקיימו שבועותיכם ושלמו נדריכם. ולא התיר.
קל וחומר. ומא מר רב יהודאי זכר אדונ' לברכה שלא היה כמותו מן כמה דורות לא היה מתיר שבועות ונדרים. תלמידיו ותלמידי תלמ?ידי?ו על אחת כמה וכמה.
ועוד שאלו אותו. אילו שמתירים נדרים ושבוע' <עמ' 6, פרסום 5> בערבי ראש השנה ובערבי כפורים מה תאמר בהן. אמר להן. הן מברכים ברכה שאינה צריכה והם מדברים דברי שקר ומשחקין בעצמן בישיבה. שאין אדם בעולם עושה כן ואפילו עמי הארץ.
ומיום שאסר להם מר רב יהודאי וקודם שאסר להם מר רב יהודא?'? זכר אדונינו לברכה במדינות לא היו עושין כן אלא בעיירות קטנות. והי<ו>?ם? אפילו בע[י]ירות קטנות אין מפירין את הנדרים ושבועות ו?מ?<י> שהוא נודר משלם את נדרו. ומי שהוא נשבע יקיים שבועָתו.
ו<ב>?ש?ביל שמוציאין ספר תורה במנחה שלימים ?טוב<י>ם? ו?ק?וראין בהם ומברכין ברכה שלשוא עליו שלא כדרך שתיקנו חכ' ז'ל. שכך שנו. ''בשיני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה'' #<משנה. מגילה ד,א>#. ביום טוב במנחה לא שנו חכ' ז'ל ולא תיקנו אותה לא במשנה ולא בתלמוד. והן מברכין שלא כתקון חז'ל. וכל המברך ברכה שלא תיקנו אותה חז'ל מברך ברכה שאינה צריכה. וכל המברך ברכה שאינה צריכה עובר משום ''לא תשא''.
ובשביל שמוציאים ספר תורה בפורים ביום ?ח?משה-עשר. כך שנו חכ' ז'ל. ''כרכין מוקפין חומה מימות יהושע בן נון קוראין בחמשה-עשר. כפרים ועיירות גדולות קוראין בארבעה-עשר'' #<משנה. מגילה א,א>#. #מנהנ?י? מלי. א' רב?א? בר רב חונא. דאמר קראה "על כן היהודים הפרזים" וג'. למימריה# דזמן שלזה לא זמן שלזה. כרכים מוקפים חומה בחמשה-עשר. ואסור להן לקרות בארבעה-עשר. וכפרים ועיירות גדולות קוראין ?ב?ארבעה-עשר ואסור לה?ן? לקראות בחמשה-עשר.
וכ?ן? ספר תורה אסור להן לקרו(ב)[ת] בחמשה-עשר. כשם שאסור לקרא?ות? ב?תורה? כך הוא אסור לקראות במגילה. וכשם שאסור לקראות במגילה כך אסור לקראות בתורה. וכל המוציא ספר תורה בלא זמן שתיקנו חכ' (ל)[ז]'ל ומברך עליו הריזה מברך ברכה שאינה צריכה. ועליו הכת' או' "לא תשא".
ובשביל כהנים שהן נושאין ידיהם במנחה ביום הכפורים. כך שנו חכ' ז'ל. בשלושה פרקים ?ה?כהנים נושאין י?ד?יהם. ביום הכפורים בתפילת שחרית ובתפילת מו?ס?פין ובתפלת נעילה. אבל בתפילת מנחה אסור להן לכהנים לשאת ידיהן <עמ' 7, פרסום 5> ולברך משום דהלכה כרב נחמ?ן? #דאמ' רב נחמן#. הלכה כר' יוסי. #ורב נחמן !בתורה!#. והלכה #כרבנן בתראיי#.
ואן שלוח ציב?ו?ר מ?ז?כיר סדר היום כש?ה?וא יורד לפני התיבה בתפל?ת? מנחה. מפני שלא תיקנו חכ' ז'ל. וכך אמר להם מר ר?ב יהו?דאי ז'ל. אסור לברך ברכה שלא תיקנו אותה חכ' ?ב?תלמוד ולהוסיף דבר שלא תיקנו חכמי?ם? <...> ואזה?רו<ת> א?מר להן. לא תיקנו אותה חכ' ז'ל בתלמוד. ואסור ל<של>וח צ?י?בור להזכיר אותה בתפילה ביום עצרת.
תדע+ לך שכן הוא. שתקיעות שיאמר שליח צבור בראש השנה כבר תיקנו אותה חכ' ז'ל ושנו אותה במשנה ובתלמוד מלכיות זכרונות ושופרות. והוא בידם הלכה למעשה.
וכן סדר יום הכפורים שמזכיר אתו שלוח צבור ביום הכפורים כבר תיקנו אותו חכ' ז'ל ושנו אותו במשנה ובתלמוד. והוא ב?יד?ם הלכה למעשה מרבותם ורבותם מרבותם. אבל אזהר?ו?ת לא תיקנו אותה חכ' ז'ל ?ו?לא שנו אות?ה? !(לא במשנה)! <...>.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות