סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: פירקוי בן באבוי   |  שנה: סביב שנת 812
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, Misc. 36, 109
אלא שכך שנו חכמים. אינו כותב לא על הלוח ולא על הניאר אלא על המגילה. תלמוד-לומר "בספר". ואינו כותב לא בקימוס ולא בקנ?קנ?תוס ולא בכל דבר שהוא רושם אלא בדיו. אמרו <עמ' 143, פרסום 1> ח?כ?'. ?ול?א בכל דבר שהוא רושם #לאי?תו?יי מאי. לא לאיתויי הא דתני ר' חנניה#. כתבה במ?י ט?רייא ועפצה ?כ?שר. #ולית הילכתא כותיה#. ללמדך שאין כותבין אות אחת מן ה?ת?ורה אלא כהלכה.
וכך הלכה למ<עש>ה בשתי ישיבות ובכל ספרים ראש?ו?נים הישינים שמימות משה ועד עכשיו לא נ<ה>?גו? לכתוב בריק זה אלא משנים מועטים. מפני שמנהג שמד הוא שגזר אדום הרשעה שמד על ארץ-יש' שלא יקראו בתורה. וגנזו כל ספרי תורות מפני שהיו שורפין אתם.
וכשבאו ישמעאלים לא היו להם ספרי תורות ולא היו להם סופרים שהיה בידם הלכה למעשה כאיזה-צד מעבדי?ן? את עורות וכאיזה-צד כותבין ספרי תורות. והיו לוקחין ריק מידי גוים שעושין לכתוב בהן ספר עבודה-זרה והיו כותבין בהן ספרי תורה מפני ?ש?לא היה בידם הלכה <עמ' 144, פרסום 1> למעשה ועד-עיין הן נוהגין כך. ולא עוד אלא שלמדו אחרים שבכל מקומות מהן. והן כותבין ספרי תורה ומחזורין מפני שהו קל עליהם בדמו ו?ב?כתבו.
<א>מרו חכ'. אסור לקרות בספר תורה שלא כתבה כהלכה למשה מסיני ואסור לבר?ך? עליו. וכל ה<מ>ברך עליו הרי זה מברך ברכה שאינה צריכה מפני שאין כשר ?ל?קרות ?ב?ו. שאפילו ?ח?סר דבר אחד ממה ששנו חכ' ייגניזו. #מדר' יהושע בן לוי. דא' ר' יהושע בן לוי#. כתבם שלא בדיו או שיחפה את אזכרות זהב. הרי אלו יגניזו.
#ועוד מההוא דאתא לקמיה דר?ב?הו. ?א?<..> ליה#. עורות של ספר תורה <..>ל<..>?י?ן שלא לשמה עיבדתים. #מיכלל דכי עיבדן# שלא לשמה ?א?ינו כשר לקרות בו אל' יגניזו. ואסור לטלטלן בשבת מפני שאינן כשרין <עמ' 145, פרסום 1> ?ל?קרות בהן.
וב?ש?ביל שתוי ?א?ל יתפלל. שכך שנו חכ'. שתוי ?א?ל יתפלל. ?ו?אם התפלל תפילתו תפילה. #ודוקא# בשוגג. אבל במ<ז>?יד? אל יתפלל. שש<.. ...>. אם התפלל באותה ששנינו. ''ועל כולם אם או'. שה?כ?ל נהיה בדברו. יצא'' #<משנה. ברכות ו,ב>#. מה להלן ?ב<שו>ג?ג אבל במזיד אם א' על בורא פרי ?ה?עץ או על הלח?ם ש?הכל נהיה בדברו <...> ?עד שי?אמר על כל מין ומין כהלכה כתי?ק?נת חכמים.
?ואסרו א?<ת> השות?ה רבי<עית ... ..>שר? <..>דה. [מנין]. שכך כת' "יין ושכר ?א?ל תשת אתה". וקל ?וחו?מר. ו?מ?ה עבוד?ה? שביד?ך? אינה צריכה כ?וונ?ה אמרה תורה. השותה רביעית יין אל יעבו?ד? עבודה. תפילה שצריכה כוונת הלב <#ד>כ'# "עבדו את י'י ביראה". על אחת כמה וכמה.
ו<עוד> אתה למד ממה ש?כ?תוב "ולהב?ד?<יל> בי?ן? הקדש ובין החול" ולאיסור ולהתיר אמרה תור?ה?. שותה רביעית אל יטמא ואל י?טה?ר. תפילה שהיא צריכה כוונת הלב על ?א?חת כמה וכמה. וכת' "ולהורות את בני ישרא?ל?". ומה להורות <עמ' 146, פרסום 1> הלכ?ה? אמרה תורה. אל ?י?ורה הלכה. תפיל?ה? שצריכה כו?ו?נת ?ה?לב ו?צר?יכה יראה ורעד. #?ד?כ'# "עב?דו? את י'י ביראה". על אחת כמ?ה וכ?מה.
ו?עו?ד א<מרו>. כל שאינו מתפלל ?ב?שעה ששתויי יין המב'ה מעביר ממנו כל צרות. #?ד?א'ר <...#>. כל המ?פיק? מ?גן? בשעת גאוה סוגרין וחותמין צרות בעדו. שנ' "גאוה אפיקי ?מ?<גנים> סגור וחותם צר". #ומ?א?י משמעה דהאי# מפיק #עבו?ר?י# ת?פיל?ה #הו?א?#. <... ..>ים. שכל <מ>פיק ראשו?ן ר?אשון הולך לו. #ומאי# ''אפיק'' <...> גל<.. ...> רביעית יין כשהוא חי ?ו?שתי רביעיות מ?זו?ג ויתפלל עד שישן.
ואם אין לו <...> לישן פטור. מפני שאונס יין ואונס הדרך וכל אונס פטור מן התפילה מפ<ני שת>פ<ילה צרי>כה כוונת הלב. #דא' ר' אלעזר#. לעולם ימוד אדם את עצמו. א?ם? יכול לכוין את דעתו ?יתפ?לל. ואם לאו לא יתפלל.
ובשביל תפילין. כך שנו חכמים. א' עולא. כל הקורא קרית שמע בלא ?ת?פילין כאילו מעיד ע?ד?ות שקר ב?עצ?מו. וא' ר' חייא בר אבא א' ר' יוחנן. כאילו מקריב עולה בלא מנחה זב?ח בלא נסכים?.
וא' ר' חייא בר אבא א' ר' יוחנן. הרוצה שיקבל עליו עול מלכות שמ?ים <ש>לימה? יפנה ויטול ?ידיו? ויניח תפילין ויקרא קרית שמע ויתפלל. זה היא מלכות שמים <...>. והקורא בלא תפילין #מכלל# דמלאכתו חס?ר?ה. ועוד שנו חכמים. כ<ל ...> תפילין עובר בשמונה עשה בכל יו?ם?.
ועוד שנו ח<כמ>ים. אי?ז?ה הוא <...>. ?ר'? יהושע א'. כל שאינו מניח תפילין. מפני שהיא <...> "למען תהיה תורת י'י בפיך". וכל שמניח <ת>?פ?ילין כא?ל?ו כל <...> שיקבל עליו מלכות שמים שלימה. ?ו?עוד <א>מר ?מו?ר. #כי את<.. ...> למה לי דכ'# "ו?היה כי? יביא<ך> י'י אל <...>".
המסירה: Oxford, Bodleian Library, d.34 (2680), 95
<עמ' 260, פרסום 3> וזה הוא ששנו חכמ'. הרחצת מילה והרחצת כל הגוף ?ל?<פני> מילה ולאחר המילה.
וכל מי שאינו עושה כך עובר חמש עבירות. אחת משום סכנ?ה?. שאין מניחין חמין על זכר ?ב?ש<עה> שמולין אותו. ואחת שהוא מבזה דם ברית. ואחת שהוא טוחה ?ב?כותל ושרצים עוברים עליו ומטמאין אותו. ואחת שפעמים הוא מול בשב?ת ונ?פל ?ד?ם על עפר והוי טיט בשבת. ואחת שהוא טו?חה בכ?ות<ל ב>?שבת? <...> מאבות מלאכות שחייבין עליהם סקילה.
ובשביל שמתענין ביום טוב ובשבת [ובשני ימים טובים שלראש השנה ובשבת] שבין ראש השנה ליום הכפורים. אחד יום טוב ראשון ואחד יום טוב שני. שאין בין שני לראשון אילא להתעסק במת בלבד.
שכך שנו חכמ'. גדול כבוד הבריות שהוא דוחה את לא תעשה שבתורה. #ותרגמה רב בבא קמיה דר' כהנא#. לאו ד''לא תסור מן הדבר''. מפני שיום טוב שני חכמ' תיקנו אותו ומשום כבוד הבריות שהוא דוחה את יום טוב שני. לאו ד''לא תסור מן הדבר''.
<עמ' 261, פרסום 3> <...> וכל היושב [בתענית] בשבת ויעשה אותה כחול במזיד אין לו חלק ?[]? בעולם הזה ולא לעולם הבא. שכך כת' "מחלליה מות יומת". מת בעולם הזה וימות לעולם הבא. ואם אתה אומר "מחלליה" מי שהוא עושה מלאכה בשבת. והרי כתוב באותו פסוק "כל העושה בו מלאכה יומת ונכרתה". אבל "מחלליה" אינו אילא מי שאינו מענגה ועושה אותה כחול.
ואתה לומד קל וחומר מתשעה באב שקבעו אותו נביאים וחכמים הראשנים ?ו?קבל?ו? אותו כל ישראל כלם והם צמים מערב ועד ערב ?כ?יום הכפורים. ואסור באכילה ובשתיה וכשנזדמן תשע באב בשבת ה?ם? דוחין בו מפני כבוד שבת ואוכלין בו בשר ושותין בו יין.
ועשרת ימים שלתשובה אין ישראל חייבין לצום בהם לא מן המקרא ולא מן המשנה ולא מן התלמוד. אילא מי שיחפוץ מתענה ומי שאינו יחפוץ אין עליו חובת תענית. מפני שעשרת ימי תשובה נקראין. ולא נקראין עשרת ימי תענית.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות