סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תלמוד בבלי, עבודה זרה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 400 לשנת 600
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק ב, משנה ד | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 1337
#דבי פרזיק# רופילא #אנוס הנהו כובי מפומבדיתא. רמא בהו חמרא ואהדרינהו ניהליהו לאלתר. אתו שיילוה לרב יהודה. הוי# דבר שאין מכניסו לקיום. וכל דבר שאין מכניסו לקיום משכשכן במים והן מותרין.
#אמ' רב יהודה. הני כובי דארמאי# דבר שאין מכניסו לקיום #הוא#. משכשכן במים והן מותרין. #אמ' רב פפי. הני פתואתא דבי-מכסי. כיון דלא בלעי טובא# משכשכן במים והן מותרין. #אמ' רב פפא. הני חצבי שחמי דארמאי# משכשכן במים ומותרין.
#כסי. רב איתי אסר ורב אשי שרי. אי שתי בהו# גוי. בפעם ראשונה #כולי עלמא לא פליגי דאסיר. כי פליגי# בפעם שני. #איכא דאמרי#. פעם ראשון ושני #כולי עלמא לא פליגי דאסיר. כי פליגי# בפעם שלישי. #והלכתא#. פעם ראשון ושני אסור. שלישי מותר.
#אמ' רב זביד. הני מאני# דקוני' #אוכמי וחיוארי שרי. ירוקי אסירי. מאי טעמא. משום דמצריף. ואי אית בהו קרטופני כולהו אסירי. דרש מרימר#. קוניא #בין אוכמא בין חיורא בין ירוקא שרי. והני מילי# לענין יין נסך. אבל לענין חמץ בפסח #כולהי אסירי#.
#בעו מיניה ממרימר. הני מאני# דקוניא #מהו לאשתמושי בהו בפיסחא. ירוקי לא תיבעי לך דודאי אסירי. כי תיבעי לך חיוארי ואוכמי. והיכא דאית בהו קרטופני לא תיבעי לך דודאי אסירי. כי תיבעי לך דשיעי מאי. אמ' <דף לד, עמ' א> להו. חזינ' להו דמדייתי ומדמדייתי ודאי בלעי#. והתורה העי?ד?ה על כלי חרס שאינו יוצ' מידי דפנו לעולם.
#ומאי שנא# מיין נסך #דדרש להו מרימר דכולהו מאני# דקוניא #שרו. וכי תימא#. חמץ #דאוריתא# ויין נסך #דרבנן. והא כל דתקון כעין דאוריתא תקון. אמ' ליה#. זה תשמישו בחמין וזה תשמישו בצונן.
#ר' עקיבא איקלע לגינזק. בעו מיניה#. מתענין לשעות או אין מתענין לשעות. קנקנים של גוים אסורין או מותרי'. במה שימש משה כל שבעת ימי המלואים. #לא הוה בידיה. אתא שאיל בי מדרש'. אמרו ליה#. הלכה מתענין לשעות. וקנקנים של גוים לאחר שנים-עשר חדש מותרין. ושימש משה כל שבעת ימי המלואים בחלוק לבן שאין בו אימרא.
#מתני'. "החר?צ?נים והזגין של גוים" וכו'# "לחין אסורין. יבשין מותרין". אלו הן לחי' ואלו הן יבשין. #אמ' רב יהודה אמ' שמואל#. לחים כל שנים-עשר חדש. יבשין לאחר שנים-עשר חדש. #אמ' רבה בר בר חנה אמ' ר' יוחנן#. כשהן אסורין אסורין אפי' בהנאה. וכשהן מותרין מותרין אפי' באכילה.
#אמ' רב זבי' בריה דרב איקא. הני# קנקנים של גוים לאחר שנים-עשר מותרין. #אמ' רב זביד. האי דורדיא דחמרא דארמאי בתר תריסר ירחי שתא שרי. אמ' רב חביבא. האי <דף לד, עמ' ב> אבטא דטייעי בתר תריסר ירחי שתא שרי. אמ' רב אחא בריה דרב'. הני פורצני דארמאי בתר תריסר ירחי שתא שרי#.
"והמוריס". #ת'ר#. מוריס אומן מותר. #ר' יהודה בן גמליאל אומ' משום ר' חנינה בן גמליאל#. אף חילק אומן מותר. #תני אבימי בריה דר' אבהו#. מוריס אומן מותר. #הוא תאני לה והוא אמ' לה#. פעם ראשון ושני מותר ושלישי אסור. #מאי טעמא#. פעם ראשון ושני מותר. #דכיון דשמינא לא צריך למירמא ביה חמרא#. שלישי אסור. #דכיון דקליש' צרי' למירמא ביה חמרא#.
#ההיא ארבא# דמורייסא #דאתאי# לנמילא #דעכו. אותיב ר' אבא דמן עכו נטורי בהדה דההיא ארבא. אמ' ליה ר' אבא לר' אבא דמן עכו. ועד האידנ' מאן נטרה. אמ' ליה. ועד האידנא למאי ניחוש לה. אי משום דמערבי ביה חמרא#. קיסטא דמורייסא בלומא. וקיסטא #דחמרא בארבעה# לומי. #אמ' לי' ר' ירמיה לר' זירא. ודלמא מצור אתאי דנפיש חמרא. אמ' ליה. התם עקולי ופשורי איכא#.
"וגבינת בית-איניאקי". #אמ' ריש-לקיש#. מפני מה אסרו גבינת בית-איניאקי. מפני שרוב עגלים של אותה העיר נשחטין לשם ע'ז. #אמ' ליה ר' יוחנן לריש-לקי'. מאי איריא# רוב. #אפי'# מיעוט #נמי. דהא ר' מאיר חייש למיעוטא. אי אמרת# רוב #איכא# מיעו'. #ואי אמרת# מיעוט. #כיון# דרוב עגלים אינן נשחטין לע'ז. #ואיכא נמי# שאר בהמות דאינן נשחטין. #הוי מיעוטא דמיעוטא. ולמיעוטא דמיעוטא לא חייש ר' מאיר#.
#אמ' ליה ר' שמעון בן אליקים לריש-לקיש. וכי# נשחטין לע'ז #מאי הוי. והא את הוא דשרית. דאיתמ'#. השוחט את הבהמה על מנת לזרוק דמה לע'ז או להקטיר חלבה לע'ז. #ר' יוחנן אמ'#. אסורה. #וריש-לקיש אמ'#. מותרת. #אמ' ליה. תזדמינך שעתך#. באומר. בגמר זביחה הוא עובדה.
פרק ב, משנה ה | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 1337
#מתני'. "אמ' ר' יהודה. שאל ר' ישמעאל את ר' יהושע" וכו'. אמ' רב אחדבוי בר אבין אמ' רב#. המקדש את האשה בפרש של שור הנסקל מקודשת. בפרש עגלי ע'ז אינה מקודשת.
#איבעיתימא קרא. איבעיתי' סברא. איבעיתי' סברא. גבי# ע'ז #ניחא ליה בניפחיה דשביח. גבי# שור הנסקל #לא ניח' ליה בניפחיה. איבעיתימא קרא. הכא כתי' "לא ידבק בידך מאומה מן החרם". וכת' התם# "ולא יאכל את בשרו". בשרו אסור. פרשו מותר.
#אמ' רבא. תרויהו תננהו. מדקאמ' ליה#. ''מפני שמעמידין אותה בקיבת נבלה''. #וקא מהדר ליה#. ''והלא קיבת עול' חמורה מקיבת נבלה. ואמרו. כל כהן שדעתו יפה שורפה חיה. ולא הודו לו''. <דף לה, עמ' א> #מכלל# דכל איסורי הנאה בשאר איסורין #פרשיהו# מותר. #ומדקאמ' ליה#. ''מפני שמעמידין אותה בקיבת עגלי ע'ז''. #וקא מהדר ליה#. ''אם כן למה לא אסרוה בהנאה''. #מכלל# דאיסו' הנא' דע'ז אסור #פירשא דידהו. ש'מ#.
"אמ' לו. אם כן למה +<לא> אסרוה בהנאה". #משו' דליתה לאיסורה בעיניה. דהא# מורייס #לרבנן דלא אסרי# בהנאה #לאו משום דליתיה לאיסורא בעיניה. הכא נמי ליתיה לאיסו' בעיניה. אמרי. שאני הכא. דכיון דאוקומי מוקים חשיב איסוריה. וכמאן דאיתיה לאיסורא בעיניה דמי#.
"והשיאו לדבר אח'". #מאי "כי טובים דודיך מיין". כי אתא רב דימי אמ'#. אמרה כנסת ישראל לפני הקב'ה. רבונו של עולם. ערבים עלי דברי דודים יותר מיינה של תורה.
#ר' שמואל בן פזי ואיתימא ר' שמואל בר רב יצחק אמ'. מרישיה דקרא קאמ' ליה#. "ישקני מנשיקות פיהו". אמ' לו. () ישמעאל אחי. חשוק שפתותיך זו בזו ואל תבהל להשיב. #מאי טעמ'. אמ' עולא ואיתימא רב שמן בר אבא#. גזירה חדשה היא ואין מפקפקין בה.
#מאי גזירת'. אמ' ר' שמעון בן פזי אמ' ר' יהושע בן לוי#. משום ניקור. #ונימא ליה. משום# ניקור. #כדעול'. דאמ' עולא. כי גזרי# גזירה #במערבא לא מגלו לה לטעמא עד תריסר ירחי שת'. דלמא איכא דלא סבירא ליה ואתי לזלזולי בה#.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות