סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תלמוד בבלי, נזיר

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 400 לשנת 600
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק א, משנה ב | המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 95
#ואי' אי'. ר' שמע' לית ליה# איסור חל על איסור. #דתני'. ר' שמע' או'#. האוכל נביל' ביום הכפו' פטור. #ולרבנן נמי. הכתי' "מכל אשר יעש' מגפן היין". א' לך. הת'# לימד על איסורי נזיר שמצטרפין זה עם זה. #ור' שמע' לית ליה# צירוף. #דתני'#. כל שהו' למכו'. לא אמרו כזית אל' לענין קרבן בלבד.
"הריני כשמשון". #למ' לי למיתני כל הלין. צריכי. דאי א'# הריני כשמשון #ה'א. כשמשון אחרינ'. קמ'ל# כבן מנוח. #ואי תנא# כבן מנוח. #ה'א. איכ' דמתקרי הכי. קמ'ל# כבעל דליל' וכמי שנקרו פלשתי' את עיניו.
"מה בין נזיר". נזיר עול' #מאן דכר שמי'. חסו' מחסר' והכי קתני#. האו' נזיר עול'. הרי זה נזיר. מה בין נזיר עול' לנזיר שמשו'. נזיר עול' הכביד שערו מיקל #וכו'#.
<דף ד, עמ' ב> קרבן #הוא דלא מייתי#. אבל נזירו' #חייל' על'. מני מתני'. לא ר' יהוד' ולא ר' שמע'. דתני'. ר' יהוד' או'#. האו' נזיר שמשון. מותר לטמ' במתי'. שכן מצינו בשמשון + שיצ' נזירו' מפיו.
#מני. אי ר' יהוד'. הא'# אפי' לכתחל'. #ואנן תנן# ''[אם] נטמ'''. #אי ר' שמע'. הא'#. נזירו' #לא חייל' עליה כלל#. לעול' #ר' יהוד' הי' ואיידי דקתני גבי# נזיר עול' ''אם נטמ' מבי' קרבן טומא'''. #תני נמי גבי# נזיר שמשון ''אם נטמ'''.
#לימ' בפלוגתא דהלין תנאי קמפלגי. דתנן#. הרי עלי כבכור. ר' יעק' אוסר ור' יוסי מתיר. #מאי. לאו ר' יהוד' סבר לה כר' יעק' דא'. לא בענן# דבר הנידר. #ור' שמע' סבר לה כר' יוסי דא'. בענן# דבר הנידר. #לא. דכ'ע בענן# דבר הנידר. #אל' שאני גבי# בכור. #דכ'# "לי'י". לרבו' את {הבשר}: <הבכור01>.
#ור' יוסי א' לך. ההו'# לרבו' חטא' ואשם #הו' דאת'#. ומה ראית לרבו' חטאת ואשם ולהוצי' את הבכור. מרב' אני חטא' ואש'. שכן מתפיסן בנדר. ומוצי' אני את הבכור. שכן אין מתפיס בנדר.
#ור' יעק' א' לך#. בכור #נמי# מתפי' בנדר #הו'. דתני'#. של בית רבינו אמרו. מניין לנולד לו בכור בתוך עדרו שמצו' עליו להקדישו. שנ' "הזכר תקדי'". #ור' יוסי א' לך. נהי# דמצוה #לקדושי'. אי לא מקדיש ליה מי לא קדי'#.
#גבי# נזיר #נמי. הכתי' "לי'י". ההו' מבעי ליה לכדתני'. א' שמע'# הצדיק. מימי לא אכלתי אשם נזירו' לעול'. חוץ מאד' אחד שבא+ אלי מן הדרום יפ' עיני' וטוב רואי וקוצותיו סדורו' לו תלתלי?'?. אמרתי לו. בני. מה ראית לשחת שער זה נאה. א' לי. רוע' הייתי לאבא בעדרו. והלכתי לשאוב מים מן המעיין. ונסתכלתי בבוא' שלי. ופחז עלי יצרי וביקש לטורדי מן העול'.
אמרתי לו. מפני מה את' מתגא' בעול' שאינו שלך. סופך להיות רמה ותולע'. העבוד'. הריני מגלחך לשמים. עמדתי ונשקתיו על ראשו. אמרתי לו. כמותך ירבו נוזרי נזירו' בישר'. עליך #א' קר'# "איש כי יפלי' לנדר" וגו'.
#ושמשון לאו# נזור #הוה. והכת'#. "כי נזיר אלהי' יהי' הנער". מלאך #הוא דק'א. ושמשון מנלן דאיטמי# למתי'. #אילימ' מדכתי' "ויאמ' שמשון בלחי החמור" וגו'. דילמ' גרויי גרי בהו. והו' לא נגע בהו. אל' מהכ'. "ויך מהם שלשי' איש ויקח את !חליפת'!". דילמ' אשליחינון בריש' והדר קטילינ[ו]ן. "ויך" "ויקח" כתי'. ודילמ'# גוססין #שוינ(ן)[ון]. אל' גמר' גמירי לה#.
ונזיר עול' #היכ' כתי'. דתני'. ר' יהוד' הנשי' או'#. אבשלו' נזיר עול' היה. שנ'. "ויהי מקץ ארבעי' שנ' ויאמ' אבשלו' אל המלך" וגו'. ומגלח לאחר שני'-עשר חדש. שנ'. "והיה מקץ ימים לימים" וגו'. <דף ה, עמ' א> #ויליף# "ימים" מ"ימי'" מבתי ערי חומ'. מה #הת'# שני'-עשר חדש. אף כאן שני'-עשר חדש.
#ר' נהורי או'#. מגלח אח' לשלשי' יום. #ר' יוסי או'#. מע'ש לע'ש. +<שכן דרך בני מלכים. שמגלחין מערב שבת לערב שבת02>.
#מאי טע' דר'. יליף# מבתי ערי חומ'. #והא ר' הוא דא'#. אין "ימי'" פחותי' משני'. #האי# ג'ש #משו'# כובד #גמיר#. ובשני ימים #ליכ'# כובד. #אימ'# שתי שני'. #כדכת'# "ויהי מקץ שנתי' ימי'". דנין "ימים" שאין עמה{'}ן שני' מ"ימי'" שאין עמהן שני'. ואל יוכיח זה שיש עמו שני'.
#ואימ'# שלשי' יום. #כדכת'# "עד חדש ימי'". דנין "ימי'" שאין עמהן חדשי' מ"ימי'" שאין עמהן חדשי'. ואל יוכיח זה שיש עמו חדשי'. #ואימ' מהכ'#. "ימים ימימ' תלכנ' בנו' ישר' לתנו' את בת יפת' ארב' פע' בשנה". דנין "ימי'" מ"ימי'". ואין דנין "ימים" מ''ימי' ימימ'''.
#והא תנ' דבי ר' ישמע'#. "ושב" "ובא הכהן". זוהי שיב' זוהי' ביא'. #ה'מ היכ' דליכ' דדמי ליה#. אבל #היכ' דאיכ' דדמי ליה. מדדמי ליה ילפי'. אי' אי'. מנ' ידעינן דכל תלת' ירחין חד זימנ'. דילמ' ארבע ירחין זימנין. תרין ירחין חד זימנא#.
#ר' נהוראי או'#. מגלח אח' לשלשי' יום. #מאי טע'. גבי# כהנים #משו' דאיכ'# כבוד. #הכ' נמי איכ'# כבוד. #ר' יוסי או'#. מגלח מע'ש לע'ש. #מאי איכ' ביניהו לשאר אחוה. איכ' ביניהו# י'ט שחל להיו' באמצ' שבת. #דאחוה מגלחין. הוא לא מצי מגל'. אי נמי לגלוחו מן צפר' דמעלי שבת'. אחוה מגלחין. הוא לא מצי מגלח עד פניא#.
#הלין ארבעין שנין מאי עיבידתיהו. דתני'. ר' נהוראי או' משו' ר' יהוש'#. לקץ ארבעי' שנה ששאלו להם מלך. #תנא#. אות' שנה ששאלו להם מלך היא שנת עשר לשמואל הרמתי.
פרק א, משנה ג | המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 95
"סתם נזירו'". #מנהני מילי. א' רב מתנ'#. "קדוש יהיה". "יהיה" בגימט' #תלתין הוו. בר פדא א'#. כנגד "נזיר" ''נזיר'' האמורי' בתור' שלשי' חסר אחת. #ורב מתנה. נילף# נדר מ"נזיר" ''נזירו'''. #ההי' לדרש'#. "מיין ושכר יזיר". לאסור יין מצו' כיין רשו'. "נדר נזיר". מלמ' שהנזירו' חל על נזירו'. <דף ה, עמ' ב> #ובר פד' א' לך. ליכ' חד מינהון דלאו לדרש'. מדההו' למניינ'. כולהו נמי למניינ'#.
#תנן#. ''סת' נזירו' שלשי' יום''. #בשלמ' לרב מתנ'. ניח'. אל' לבר פד'. (ניח){'}[קשי']. +<א' לך. איידי דאיכא יום תלתין יומין. דמגלח ומייתי# קרב'. #והויא ליה# כפר{'}א. #משום הכי תני תלתין יומין01#>.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות