סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תלמוד בבלי, חגיגה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 400 לשנת 600
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק א, משנה א | המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 6
<דף ב, עמ' א> "הכל חייבין בראיה" #וכו'#. הכל #לאייתויי מאי. לאיתויי# מי שחציו עבד וחציו בן חורין. #ולרבינא דאמ'#. מי שחציו עבד וחציו בן חורין פטור מן הראיה. הכל #לאיתויי מאי. לאיתויי# חגר ביום ראשון ונתפשט ביום שני. #הניחא למאן דאמ'#. כולן תשלומין זה לזה. #אלא למאן דאמ'#. כולן תשלומין לראשון. #לאיתויי מאי. לאיתויי# סומא באחת מעיניו.
#ודלא כי האי תנא. דתניא. יוחנן בן דהבאי או' משום ר' יהודה#. סומא באחת מעיניו פטור מן הראיה. שנ'. ''יראה'' "יראה". כדרך שבא לראות כך בא ליראות. מה לראות בשתי עיניו אף ליראות בשתי עיניו.
#ואי בעית אימא#. לעולם #כדאמרת#. מי שחציו עבד וחציו בן חורין. #ודקא קשיא לך [הא] דרבינא. לא קשיא#. כאן במשנה ראשונה כאן במשנה אחרונה.
#דתנן#. ''מי שחציו עבד וחציו בן חורין עובד את רבו יום אחד ואת עצמו יום אחד. דברי בית הלל. אמרו להן בית שמאי. <דף ב, עמ' ב> תקנתם את רבו ואת עצמו לא תקנתם. לישא שפחה אינו יכול. בת חורין אינו יכול. יבטל. והלא לא נברא העולם אלא לפריה ורביה. שנ' "לא תהו בראה לשבת יצרה". אלא מפני תיקון העולם כופין את רבו ועושה אותו בן חורין. וכותב שטר חוב על חצי דמיו. וחזרו בית הלל להו!ד!ות כדברי בית שמאי'' #<משנה. גיטין ד,ה>#.
"חוץ מחרש שוטה וקטן". #קתני# חרש #דומיא# דשוטה וקטן. מה שוטה וקטן #דלאו# בני דיעה #נינהו#. אף חרש #נמי דלאו# בר דיעה #הוא. תנינא להא דתנו רבנן#. ''חרש שדברו בו חכמים בכל מקום שאינו לא שומע ולא מדבר'' #<משנה. תרומות א,ב>#. אבל מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר. חייב. #תנינא להא דתנו רבנן#. מדבר ואינו שומע זהו חרש. שומע ואינו מדבר זהו אלם. וזה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהן.
#וממאי# דמדבר ואינו שומע זהו חרש. שומע ואינו מדבר זהו אלם. #דכת' "ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו". ואיבעית אימא. כדאמרי אינשי. אישתקיל מילוליה#.
#והתניא#. מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר. פטור. #אמ' רבינא ואיתימא רבא. חסורי מחסרא והכי קתני#. הכל חייבין בראיה ובשמחה חוץ מחרש מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר שפטור מן הראיה. ואף-על-פי שפטור מן הראיה חייב בשמחה. ואת שאינו לא שומע ולא מדבר ושוטה וקטן פטורין אף מן השמחה. הואיל ופטורין מכל מצות שבתורה.
#תניא נמי הכי#. הכל חייבין בראיה ובשמחה חוץ מחרש מדבר ואינו שומע שומע ואינו מדבר שפטורין מן הראיה. ואף-על-פי שפטורין מן הראיה <דף ג, עמ' א> חייבין בשמחה. ואת שאינו לא שומע ולא מדבר ושוטה וקטן פטורין אף מן השמחה. הואיל ופטורין מכל מצות שבתורה.
#מאי שנא# לענין ראיה #דפטירי ומאי שנא# לענין שמחה #דמיחיבי. דגמר# ראיה ראיה מ''הקהל''. #והתם מנא לן. דכת' "למען ישמעו ולמען ילמדו". ותניא#. "למען ישמעו" פרט למדבר ואינו שומע. "ולמען ילמדו" פרט לשומע ואינו מדבר.
#למימרא דכל היכא דלא משתעי לא גמר. ולא. והא הנהו תרי אילמי דהוו בשיבבותיה דרבי. בני ברתיה דר' יוחנן בן גודגדא. ואמרי לה בני אחתיה דר' יוחנן בן גודגדא. דכל אימת דהוה עייל רבי לבי מדרשא עיילי ויתבי קמיה נידי ברישיהו ומרחשן שיפוותיהו. ובעא רבי רחמי עליהו ואיתסו. ואישתכח דהוו גמירי הילכתא# וסיפרא וסיפרי [ותוספתא] #וכוליה תלמודא#.
#אמ' מר זוטרא. קרי ביה# ''למען ילמדון''. #רב אשי אמ'. ודאי# ''למען ילמדון''. #דאי סלקא דעתא "למען ילמדו!ן!" מ"למען ישמעו" נפקא. אלא ודאי# ''למען ילמדון''.
#אמ' ר' תנחום#. חרש באזנו אחת פטור מן הראיה. שנ' "באזניהם". #האי "באזניהם" מיבעי לי# [אזניהם] דכל ישראל. #ההוא מ"נגד כל ישראל" נפקא. אי מ"נגד כל ישראל" הוה אמינא אף-על-גב דלא שמעי. כתב רחמנא "באזניהם" והוא דשמעי. אלא מ"למען ישמעו" נפקא#.
#ואמ' ר' תנחום#. חגר ברגלו אחת פטור מן הראיה. שנ' "רגלים". #והאי "רגלים" מיבעי ליה# פרט לבעלי קבין. #ההוא מ"פעמים" נפקא. דתניא#. "פעמים". אין "פעמים" אלא רגלים. וכן הוא או' "תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים". ואו' "מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב".
#דרש רבא. מאי דכת'# "מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב". כמה יפין פעמיהן של ישראל בעת שעולין לרגל. "בת נדיב". בתו של אברהם שנקרא נדיב. שנ' "נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם". אלהי אברהם ולא אלהי יצחק ויעקב. אלא אלהי אברהם שהיה תחלה לגרים.
#אמ' רב כהנא. דרש רב נתן בר מניומי משמיה דר' תנחום. מאי דכת'# "והבור רק אין בו מים". ממשמע שנ' "והבור רק" איני יודע שאין בו מים. ומה תלמוד-לומר "אין בו מים". מים אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו.
#תנו רבנן#. מעשה בר' יוחנן בן ברוקא ור' אלעזר חסמא שהלכו להקביל פני ר' יהושע בפקיעין. אמ' להן. מה חידוש היה היום בבית המדרש. אמרו לו. תלמידיך אנו ומימיך אנו שותין.
אמר להן. (תלמידיך אנו ומימיך) אף-על-פי-כן אי אפשר לבית המדרש בלא חידוש. ושבת של מי היתה. של ר' אלעזר בן עזריה היתה. ובמה היתה הגדה היום. בפרשת הקהל. ומה דרש בה. "הקהל את העם האנשים והנשים והטף". אם אנשים באין ללמוד. נשים באות לשמוע. טף למה. כדי להעלות שכר למביאיהן. אמ' להן. מרגלית טובה היתה בידכם ואתם מבקשין לאבדה ממני.
כיון שראו שדעתו מיושבת עליו אמרו לו. ועוד פתח ודרש. "את ייי האמרת היום". "וייי האמירך היום". אמ' להן הקב'ה ליש'. אתם עשיתם אותי חטיבה בעולם ואני אעשה אתכם חטיבה בעולם. אתם עשיתם אותי חטיבה בעולם "שמע ישראל ייי אלהינו ייי אחד". ואני אעשה אתכם חטיבה בעולם <דף ג, עמ' ב> "ומי כעמך {כ}ישראל גוי אחד בארץ".
ואף הוא פתח ודרש. "דברי חכמים כדרבונות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרועה אחד". למה נמשלו דברי תורה בדרבן. לומר לך. מה דרבן זה מכוין את הפרה לתלמיה להביא חיים לעולם. אף דברי תורה מכוונין את לב לומדיהן מדרכי מיתה לדרכי חיים.
אי מה ד(ב)[ר]בן זה מיטלטל אף דברי תורה מיטלטלין. תלמוד-לומר "וכמשמרות". אי מה מסמר זה [חסר] ולא יתר אף דברי תורה חסרין ולא יתרין. תלמוד-לומר "נטועים". מה נטיעה זו פרה ורבה אף דברי תורה פרין ורבין.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות