סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תלמוד בבלי, מועד קטן

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 400 לשנת 600
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק א, משנה א | המסירה: New York, Columbia University, Butler Library, X 893 - T 141
#ר' יוחנן אמ'#. ימים שלפני ראש השנה. #הכי קאמ'#. יכול ילקה על התוספת ראש השנה #דאתיא# מ"בחריש ובקציר תשבות". #ונסיב לה תלמודא# לפטור #כי[ד] בענן למימר דקמן#.
#מאי# ימים שלפני ראש השנה. #דתנן#. ''עד מתי חורשין שדה האילן ערב שביעית. בית שמאי אומ'. כל זמן שיפה לפרי. בית הלל אומ'. עד העצרת. וקרובין דברי אלו להיות כדברי אלו'' #<משנה. שביעית א,א>#.
ו''עד מתי חורשין שדה הלבן ערב שביעית. עד שתכלה הלחה. כל זמן שבני אדם חורשין ליטע מקשאות ומדלעות. אמ' ר' שמעון בן פזי. נתתה תורת כל אחד ואחד בידו. אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד העצרת'' #<משנה. שביעית ב,א>#.
#ואמ' ר' שמעון בן פזי אמ' ר' יהושע בן לוי משום בר קפרא#. רבן גמליאל ובית דינו נמנו על שני פרקים הללו והתירום. #אמ' ליה ר' זירא לר' אבהו. ואמרי לה. ר' שמעון לר' יוחנן#. !בן! גמליאל ובית דינו #והיכי מצו מבטלי תקנתא דבית שמאי ובית הלל. והא תאנן#. ''אין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חבירו עד שיהא גדול ממנו בחכמה ובמניין'' #<משנה. עדיות א,ה>#.
#אשתומם כשעה חדא. אמ' ליה. אימור#. כך התנו. כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל. #דידהו היא#. הלכה למשה מסיני #היא. דאמ' ר' אסי אמ' ר' יוחנן משום ר' נחוניה איש בקעת-חורתן#. עשר נטיעות ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני. #אמ' ר' יצחק. כי גמירי הלכתא# לשלשים יום לפני ראש השנה. #ואתו בית שמאי ובית הלל אמור#. מפסח ועד העצרת. #ואתנו בדידהו#. כל הרוצה לבטל יבוא ויבטל.
#הני הלכאתא נינהי. האיי קראיי ננהי. דתניא. "בחריש ובקציר תשבות". ר' עקיבה אומ'#. אינו צריך לומר בחריש שלשביעית ובקציר שלשביעית. שהרי כבר נאמ' "שדך לא תזרע וכרמך לא תזמור". אלא בחריש שלערב שביעית <דף ד, עמ' א> שנכנס לשביעית ובקציר שלשביעית שיצא למוצאי שביעית. #ר' ישמעאל אומ'#. מה חריש רשות אף קציר רשות. יצא קציר העומר שהוא מצוה.
#אלא אמ' רב נחמן בר יצחק. הלכאתא למשרא# ילדה. +<#קרא למיסר# זקינה. #וכיון דהלכתא למישרי# ילדה01> #לאו ממילא# זקינה אסורה. #אלא הלכתא לר' ישמעאל קראיי לר' עקיבה#.
#ר' יוחנן אומ'#. רבן גמליאל ובית דינו #דאוריתא בטול. ומאי טעמא. גמר# "שבתון" "שבתון" משבת בראשית. מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין. אף כאן היא אסורה לפניה ולאחריה מותרין.
#מתקיף ליה רב אשי. {בשלמא ל}מאן דאמ' הלכתא. אתיא# גזירה שווה +<#עקרא הלכתא. ומאן דאמ' קרא. אתיא# גזירה שוה01> #עקרא קראיי. אלא אמ' רב אשי#. רבן גמליאל ובית דינו #סברי לה כר' ישמעאל דאמ' הלכאתא. וכי גמירי ?ה?לכאתא# בזמן שבית המקדש קיים #דומיא# דניסוך המים. בזמן שאין בית המקדש קיים #לא#.
"אבל אין משקין לא ממי גשמים ולא ממי קילון". #בשלמא# מי קילון #איכא טורחא יתירא. אלא# מי גשמים #מאי טירחא יתירא איכא. אמ' ר' אלעא אמ' ר' יוחנן#. גזרה מי גשמים #אטו# מי קילון. #רב אשי אמ'#. מי גשמים #נמי# לידי מי קילון #אתו#.
#מאי ביניהו. איכא ביניהו דר' זירא. דאמ' ר' זירא אמ' רבא בר ירמיה אמ' שמואל#. נהרות המושכין מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו שלמועד. #מר אית ליה דשמואל ומר לית ליה דשמואל#.
#גופה. אמ' ר' זירא אמ' ר' אבא בר ירמיה אמ' שמואל#. נהרות המושכין מן האגמים מותר להשקות מהן בחולו שלמועד. #אותיביה ר' ירמיה לר' זירא#. ''אבל" "לא ממי גשמים ולא ממי קילון''. #אמ' ליה. ירמיה ברי. הני אגמי דבבל כמימי דלא פס()[ק]אן דמיא?ן?#.
#תנו רבנן#. הפסיקות והבריכות שנתמלאו מים מערב יום טוב אסור להשקות מהן בחולו שלמועד. ואם היתה אמת המים עוברת ביניהן מותר. #אמ' רב פפא#. והוא שרובה שלאותה שדה שותה מאותה אמת המים #רב אשי אמ'#. אע'פ שאין רובה שלאותה שדה שותה מאותה אמת המים. #כיון דקא משכא ואתיא מימר אמ'. אי לא שתיא לחד יומא תשתי לתרי תלתה יומי#.
#תנו רבנן#. בריכה שנטפה משדה בית השלהין מותר להשקות ממנה שדה בית השלהין אחרת. #והיא עבידא דפסקא. אמ' ר' ירמיה#. ועדיין היא מנטפת. #אמ' אביי#. והוא שלא פסק מעין ראשון.
#תניא. ר' שמעון בן מנסיא אומ'#. שתי ערוגות זו למעלה מזו לא ידלה מן התחתונה וישקה את העליונה. יתר על כן אמ' ר' אלעזר ביר' שמעון. אפלו ערוגה חציה נמוך וחציה גבוה לא ידלה ממקום נמוך וישקה למקום גבוה.
#תנו רבנן#. מדלין לירקות כדי לאכלן. ואם בשביל ליפותן אסור.
#רבינא ורבא תוספאה הוו קא אזלי באורחא. חזיוה לההוא גברא דהוה קא דאלי דולא. אמ' ליה רבה תוספאה לרבינא. אתי מר לישמתיה. אמ' ליה. והא תניא#. מדלין לירקות כדי לאכלן. #אמ' ליה. מאי סברת. מאי# מדלין. #מדלא ממש. מאי# <דף ד, עמ' ב> מדלין. #שלופי. כידתנן#. ''המידל בגפנים כשם שמידל בשלו כך מידל בשלעניים'' #<משנה. פאה ז,ה>#. #והא תניא#. מדלין מים לירקות כדי לאכלן. #אמ' ליה. אי תניא תניא#.
"ואין עושין עוגיות לגפנים". #מאי# עוגיות. #אמ' רב יהודה. בו?ר?כי +[בונסי]. תניא נמי הכי#. ואלו הן עוגיות. בדידין שבעיקרי זיתים ושבעיקרי גפנים. #איני. והא רב יהודה שרא להו לבי בר ציתאי למעבד בורכי לכרמיהון. לא קשיא. הא בחדתי והא בעתיקי#.
פרק א, משנה ב | המסירה: New York, Columbia University, Butler Library, X 893 - T 141
#גמרא. בשלמא# מועד #משום דקא טרח. אלא# בשביעית #מאי טעמא. ר' זירא ור' אבא בר ממל. חד אמ'#. מפני שנראה כעודר. #וחד אמ'#. מפני שמכשיר אגפיה לזריעה. #מאי ביניהו. איכא ביניהו דקא אתו מיא בתריה. מאן דאמ'#. מפני שמכשיר אגפיה לזריעה. #איכא. מאן דאמ'#. מפני שנראה כעודר. #ליכא#.
#מאן דאמ'#. מפני שנראה כעודר. #ליחוש# מפני שמכשיר אגפיה לזריעה. #אלא איכא ביניהו דקא שקיל ושאדי אבראי. מאן דאמ'#. מפני שנראה כעודר. #איכא. מאן דאמ'#. מפני שמכשיר אגפיה לזריעה. #ליכא. ולמאן דאמ'#. מפני שמכשיר אגפיה לזריעה. #ליחוש# מפני שנראה כעודר. עודר #נמי כי שאקי ליה בדוכתיה מנח ליה#.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות