סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מדרש לחנוכה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1050
המסירה: New York, Jewish Theological Seminary (JTS), ENA, 349 (4954)
<~> #כתיב "כי אני יי'י לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם". וכתיב# "עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו". אמר ר' אלעזר. בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקב'ה. שקודם שמכה אותם בורא להם רפואה. שנ' "כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים". אבל אומות העולם מכה אותם תחלה ואחר כך בורא להם רפואה. שנ' "ונגף יי'י את מצרים נגוף ורפוא".
ישתבח שמו ויתעלה שבחו וזכרו. שהכל גלוי וידוע לפניו שישראל עתידין לחטוא לפניו ולהגלות ולהפיצם בין אומות העולם. והקדים רפואה והעמיד להם מושיעים בכל דור ודור.
כתחילה כשגלו לבבל עמד נבוכד-נצר הרשע. ולא די לו מה שעשה אלא העמיד את הצלם בבקעת דורא וגזר. כל מי של()[א] יכרע וישתחוה לצלם יפול לתוך הכבשן שלאש. שנ' "וכרוזא קרא בחיל בעידנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא" וג' "תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכד-נצר מלכא ומן די לא יפול ויסגוד בה שעתא יתרמי לגוא אתון נורא יקדתא".
ולמה העמיד אותו רשע את הצלם בבקעת דורא. לפי שהיתה מליאה עצמות מבני אפרים שיצאו קודם לקץ ויצאו מאתים ועשרים אלף בחורים ורדפו אחריהם המצריים והרגום שם. שנ' "בני אפרים נושקי רומי קשת" וג'.
ועוד עצמות שהיו שם עצמות כוהנים שלשמונים אלף שהביא מירושלים תפושים כינורות ונבלים וכלי שיר. ואמר להם נבוכד-נצר. "שירו לנו משיר ציון". שנ' "כי שם שאלונו שובינו דברי שיר" וג'. ואמרו להם. "איך נשיר את שיר" {וג'} "יי'י על אדמת נכר". שמו אצבעותיהם בפיהם ונשכום וחתכום ולא רצו לומר שירה. והרגם שם.
ואמ' להם הרשע. הרי עצמות אבותיכם. ואם אין אתם משתחוים לצלמי הרי אני נותן את פגריכם על פגרי אבותיכם. ונתיראו ונכנס פחד בלבם והלכו ישראל שבאותו הדור והשתחוו לצלם. באותה שעה שמח אותו רשע שמחה גדולה ואמ' בלבו. עכשו מקעקע ביצתן הואיל והשתחוו לצלם.
אמ' הקב'ה. רשע. לא כשאתה סבור. שכבר הקדמתי להם רפואה. אותו רשע נקרא אריה. שנ' "עלה אריה מסובכו". והרי מישאל חנניה ועזריה כנגדך שהן מזרעו שליהודה שנקרא אריה. שנ' "גור אריה יהודה". יבואו בני אריה ויהפכו לצלם על פניו. ובא דניאל משבט יהודה והוציא את בלעו מפיו. וידעו הכל כי שקר נסכו ולא רוח בם.
וכן כשבא אחשורוש הרשע מזרע פרסיים שנמשלו בדוב. שנ' "וארו חויא אחרי תנינא דמיא לדוב". וביקש אף לקעקע ביצתן שלישראל בעצתו שלהמן הרשע. והעמיד להן הקב'ה מושיעים מרדכי ואסתר שהם מזרעו שלבנימין שנקרא זאב. שנ' "בנימין זאב יטרף". אמ' הקב'ה. יבואו בני זאב ויצילו את ישראל מיד הדוב.
<עמ' 134> באת יון הרשעה והחשיכה עיניהן שלישראל בגזירותיה. כל מי שמזכיר שמו שלהקב'ה ידקר בחרב. והיה בהם משומד אחד אויב רשע בן בליעל תתני בן פחת שמו ומן הנתינים היה והיה מלמד עיצות רעות על ישראל. ואמר לא?וי?בים. כל זמן שישראל מקריבין תמיד שלשחר ותמיד שלבין הערבים אינן נופלים בידיכם. מיד עמדו וטמאו המזבח וביטלו את הקרבן.
ועוד אמ' להם. כל זמן שאינן נפרצין בזנות אינן נופלים בידכם. ש()[?א?ל]היהם שונא זמה הוא. וכיון שיהיו פרוצין בעריות מיד יפלו בידכם. עמדו וגזרו עליהם. כל מי שיכתוב כתובה לאשתו יתקטעו אצבעותיו.
ושוב אמ' להם. מצוה אחת יש בידם. אם אתם מבטלין אותה מיד הן נופלים בידכם. ואיזו. זו הדלקת <עמ' 135> {נר} מנורה ונירותיה. שכת' בה "להעלות נר תמיד". כל זמן שהן מדליקין אותה תמיד הן קיימין תמיד. שכן כת' "תן חלק לשבעה וגם לשמונה". כל זמן שישראל נותנין חלק בביתם לשבעה נירות ושומרים שמונת ימי (חנוכה) החג ושמונה ימי מילה אינן נעקרין מן העולם.
מיד עמדו וטימאו כל שמנים שבהיכל. ולא נשתייר אלא פך אחד קטן שהיה מונח בחותמו שלכהן גדול תחת המזבח.
אמ' להם הקב'ה. רשעים. על עמי אתם מתיעצים. אני כתבתי בתורתי "תן חלק לשבעה וגם לשמונה". "לשבעה". אלו שבעה נירות. "וגם לשמונה". שמונת ימי החג.
אתם רוצים לבטל אותם המצוות מתוך עמי. הרי אני מעמיד שבעה שלבני חשמונאי כנגד נירות שאתם רוצים לבטל מביתי. ואתן אתכם בידם ויעשו בכם נקמה. ויקבעו הלל לשמי שמונת ימי חנוכה על מפלתן שלאותן רשעים. שיהו אומ' הלל לשמי שמונת ימי חנוכה שלא היו מימי עולם.
ועליהם אמ' דוד "למנצח על השמינית מזמור לדוד". על חנוכה שהיא שמינית מזמור לדוד. וכיון שצפה דוד ברוח הקדש חנוכת בית חשמונאי נתעצב בלבו. אמ'. שמא על שמם תיאמר השיר?ה? בבית הזה. אמ' לו הקב'ה. חייך. על כל נסיונות שאני עושה לישראל בארץ אין ש<י>רה נאמרת אלא על שמך. שנ' "מזמור שיר חנוכת הבית".
כתוב "חרבם ?בל?בם תבוא וקשתותם תשברנה". אמ' רבי שמעון בן יוחאי. אלו יוונים שעשו מלחמה עם בית חשמונאי ובניו. #מהו דכת'# "אחת לאחת למצוא חשבון". כיון שמלכות בא קיצה ליבד מן העולם מגרה אותה למי שקצו בא לבוא לעולם.
בשעה שנכנסו יוונים להיכל וטמאו כל השמנים שבהיכל ושבמקדש. בת היתה לו ליוחנן כהן גדול וחנה שמה שלא היה כיפיה בעולם. ומקודשת היתה לאלעזר בנו שלחשמנאי ואביו סגן מלחמה. ובא אחד מגדולי יוונים ותפש אותה בבלוריתה והציע ספר תורה וביקש לבוא עליה בפני אלעזר ארוסה.
והיו ישראל מצפין להרי רוח מזרח אולי יבואו להם גייסות שלפרסיים. ואמרו. נשא עינינו אל ההרים מאין יבוא עזרינו. אמ' לו חשמונאי ליוחנן כהן גדול. לא כך כת' "ארור הגבר אשר יבטח באדם" וכת' "ברוך הגבר אשר יבטח ביי'י והיה יי'י מבטחו".
אמ' לו. ומה תאמר כדי שנעשה. אמ' לו. אני אומ' לך. הרי אני ושבעה בני ואתה ושלושת בניך הרי שנים-עשר אנו כנגד שבטי יה שהם שנים-עשר. מובטחים אנו שהקב'ה עושה נס על ידינו למען שמו הגדול.
כיון ששמע אלעזר כך מיד נתחזק ושלף הסיף שלו והתיז() ראשו שליווני ואמר "עזרי מעם יי'י עושה שמים וארץ". כיון ששמע ()[ק]סקלגס מלך יוונים קיבץ גייסות ובא אליהם.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות