סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תנחומא

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 800
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
ואתחנן, פסקה ו | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 1212
ולא נת()[ע]סק בקבורתו לא ישראל ולא אחד מן המלאכים. שנ' "ויקבר אותו בגיא בארץ מואב מול בית-פעור". ומפני מה נקבר בחוצה לארץ. כדי שיחיו מתים שבחוצה לארץ בזכותו. שנ' "וירא ראשית לו כי שם חלקת מחוקק ספון" וגו'.
ואימתי מת משה רבינו. בשבעה באדר. #דכתי' "וימת שם משה עבד י'י" וגו'. "ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום". וכתי' "ויהי אחרי מות משה עבד י'י ויאמר י'י" וגו'. "משה עבדי מת" וגו'. וכתי'# "והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון". צא מהן שלשה ושלשים יום למפרע הרי בשבעה באדר מת.
ומניין שבשבעה באדר נולד משה. #דכתי'# "ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום". מה ת'ל "היום". ללמדך שהקב'ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחדש לחדש. #דכתי'# "את מספר ימיך אמלא".
עקב, פסקה א | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 1212
"והיה עקב תשמעון". זש'ה "למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני". יתברך שמו של הקב'ה שנתן תורה לישראל. שבה שש מאות שלוש-עשרה מצות. שבהן מצות קלות וחמורות.
ומפני שיש בהן מצות קלות. שאין בני אדם משגיחין בהן אלא משליכין אותן תחת עקביהן. כלומר שהן קלות. לפיכך דוד היה מתירא מן יום הדין והיה אומר. רבונו של עולם. איני מתיירא מן המצוות החמורות שבתורה. שהן חמורות.
וממה אני מתיירא. מן המצוות הקלות שמא ביסרתי על אחת מהן. אם עשיתי אם לא עשיתי מפני שהיתה קלה. ואתה אמרת. ''הוי זהיר במצוה קלה כמצוה חמורה'' #<משנה. אבות ב,א>#. לכך נאמר "למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני".
*
"והיה עקב תשמעון". זש'ה "הנחמדים מזהב ומפז רב" "גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב". בוא וראה היאך דוד משבח את דברי תורה. שאמר "הנחמדים מזהב ומפז רב". ולא עוד אלא +<שאין02> בכל מיני תבואה חביבה מסלת נקיה שהיא צפה נופת. ודברי תורה חביבין ממנה. שנ' "ומתוקים מדבש ונפת צופים".
אמ' ר' חנינא. אם תאמר שאין בכל +<המשקין מתוקין מן הדבש הרי דברי תורה03> מתוקין מכולן. שכתוב בהם "ומתוקים מדבש". דברי תורה מתוקים. #דכתי'# "ומתוקים מדבש". אמ' דוד לפני הקב'ה. רבו' העולמים. אם תאמר מפני שהן מתוקים ביסרתי בהן. חס ושלום. אלא "גם עבדך נזהר בהם" מצות (כ)[ק]לות. לפיכך כתי' "מה רב טובך אשר צפנת ליריאך". זה הוא שכרן של מצות הקלות.
עקב, פסקה ב | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 1212
"והיה עקב תשמעון". זש'ה "אורח חיים פן תפלס נעו מעגלותיה לא תדע". אמ' ר' אבא בר כהנא. שלא תהא יושב ושוקל מצותיה של תורה ואומ'. אי-זו מצוה שכרה מרובה ועושה אותה. למה. "נעו מעגלותיה לא תדע". מטולטלין הן שבילי תורה.
#תני ר' חייא#. משל למה הדבר דומה. למלך שהיה לו פרדס. הכניס בו פועלין ולא גילה להן שכר נטיעותיו. שאילו גילה להן שכר נטיעותיו היו רואין איזו נטיעה שכרה מרובה. ונוטעין אותה. נמצאת הפרדס מקצתה בטילה ומקצתה קיימת. כך לא גילה להם הקב'ה בתורה שכר מצוה ומצוה. שאילו גילה נמצאו המצוות מקצתן קיימות ומקצתן בטילות.
ר' אחא בשם [ר'] אבא בר כהנא אמ'. טלטל הקב'ה שכר מצות בעולם הזה כדי שיהו עושין אותן מושלם.
#תני ר' שמעון בן יוחי#. שתי מצוות גילה הקב'ה מתן שכרן ואלו הן. קלה שבקלות וחמורה שבחמורות. קלה שבקלות "שלח תשלח את האם". וחמורה שבחמורות. "כבד את אביך ואת אמך". והרי הן שוין במתן שכרן.
אמ' ר' אבא בר כהנא. ומה אם דבר שהוא פריעת חוב כתי' בו אריכות ימים. דבר שהוא חסרון כיס וחסרון נפשות על אחת כמה וכמה. ור' לוי אמ'. גדולה מזו אמרו. גדול דבר שהוא פריעת חוב מדבר שהוא חסרון כיס והפסד נפשות.
ור' אבא בר כהנא בשם ר' שמעון בן יוחאי. כשם שמתן שכרן מרובה כך עונשיהם מרובה. #הדא היא דכתי'# "עין תלעג" לכיבוד אב. "ותבוז" ל''לא תקח האם על הבנים''.
"יקרוה ערבי נחל ויא' בני נשר". למה יקרו-ה+ עורבים ויאכלו-ה+ נשר. אמר הקב'ה. יבוא העורב שהוא אכזרי על בניו. שנ' "מי יכין לערב צידו" וגו'. כשעורב מוליד בנים יוצאים לבנים. ואומר הזכר לנקבה שעוף אחר בא עליה. מואסין אותן ומניחין אותן. מה הקב'ה עושה. מצואה שלהן נעשין יתושין ופורחין ואוכלין אותן. #הדא היא דכתי'# "מי יכין לעורב צידו" וגו'.
ומנין שהנשר רחמני על בניו. שכן כתי' "כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף". אינו מאמין בהן מפני העופות שרודפין אחריהן. מה הוא עושה. פורש כנפיו ונוטלן. שנ' "יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו". הוי "יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר".
עקב, פסקה ג | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 1212
"והיה עקב תשמעון". מה כתי' למעלה מהענין. "לא מרבכם מכל העמים חשק י'י בכם ויבחר בכם". אמ' להן הקב'ה לישראל. לא ממה שאתם מרובין מכל האומות. ולא ממה שאתם עושין מצות יתר מהן חשק י'י בכם ויבחר. שהאומות עושין מצות שלא נצטוו [יתר] מכם והן מגדלין שמי יתר מכם. שנ' "כי ממזרח שמש עד מבאו גדול שמי בגוים" וגו'. "ואתם מחללין אותו באמרכם שלחן י'י מגואל הוא".
"כי אתם המעט מכל העמים". בזכות שאתם ממעטין עצמיכם לפני. לפיכך אני אוהב אתכם. וכן הוא אומר "אהבתי אתכם אמר י'י ואמרתם במה אהבתנו הלא אח עשו ליעקב" וגו'. "ואת עשו שנאתי" וגו'.
ואומ' "ארפא משובתם אהבם נדבה". נדבה נפשי לאהבתכם ואע'פ שאינכם הגונים. וכן הוא אומר "כי מא?ה?בת י'י אתכם ומשמ' את השבוע'" וגו'. #וכתי'# "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית י'י בראש ההרים".
זש'ה "והיה ראשיתך מצער ואחרי' ישג' מא'". ללמדך שכל מי שנצטער בתחלתו נח לו בסופו. ואין לך שנצטער יתר מאברהם. שהושלך לכבשן האש. וגלה מבית אביו. ורדפו אחריו ששה-עשר מלכים. ונתנסה בעשר נסיונות. וקבר את שרה. ולסוף נח. שנ' "ואברהם זקן בא בימים".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות