סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • טעמי המקרא, תרגום

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 1000 לשנת 1100
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
ג' ספרים | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 1221
והתנאי בהזקקת שופר מה?פ?ך הוא שיהיה סוף פסוק' ואין אחריו רודפיו. כגון "שאל ממני". "רכב אלהים".
הרביע אם שרתוהו ב' משרת' ויהיה אחריו סוף פסוק או יהיה המשרת הראשון דחויה והשני מרכא. כגון "בדרך עדותיך ששתי". "גמול על עבדך {ו}אחיה". וזה המין לא יתחלף.
ואם היו לו ג' משרת' אבל הראשון יתחלף מן הג' ויהיה שופר הפוך. כגון "כי מלך על כל הארץ אלהים". וכן אם שרתוהו ד' משרתים. לא יתחלפו הדחויה והמרכא אבל יתחלפו הראשנים. הראשון יהיה צינורית והשני שופר. כגון "זכרתי משפטיך מעולם ייי". וזולתי אחד שמתחלף בו הדחויה והמרכא והוא "בפרש שדי מלכים בה".
לגרמיה הוא מן הטעמ' אשר ישתנו משרתיו ממשרתי כ'א ספרים. פעמ' שישרתוהו שופר מהפך. כגון "אשר פריו". ומרכא. "יתיצבו מלכי ארץ". ושופר מונח. "ותגעש ותרעש". <עמ' 4, פרסום 2> וצינורית. "הדריכני באמיתך". ונתברר לי סיבת זכרוניה. והרבה בני אדם שמשימין הלגרמיה פסק.
ואשר יפרד בין לגרמיה ובין פסק שני פנים. האופן האחד לפי שמקצת הספרים הטובים כתוב מבחוץ כנגד הלגרמיה לגרמיה. וכנגד פסק פסק. ויהיה זה ברמז אבל לא ימצא בכל הספרים כן. והאופן הב' שהפסקות בכל ספר מנויות. ואילו היו כולם פסקות בכל אלו ג' ספר' לא הוצרכו ל?מ?נותם בכל ספר כדי להפריד בין לגרמיה ובין פסק לפי שצורה אחת להם. והוא המקל אשר בין ב' תיבות.
היתיב ישתנה צורתו מן צורת יתיב אשר בכ'א ספרים. היתיב יהיה בזולתי משרת ויהיה לו משרת(הו) ומשרתהו השופר. אם היה בין האות אשר היתיב עליו ובין האות שהשופר עליו שני מלכים או יותר והוא האות הראשון מן התיבה ראוי לו השופר. כגון "מי הקדימני". "כי עוונותי". "כי לחמו". "עין שזפתו". "המה ראו". "שקר הסוס" ודומ'.
ואם היה עוד עמו משרתו בתיבה יסתכל. אם היה בתוכה אחד משני מלכים חולם או קמץ ובין הקמץ או החולם ובין אות יתיב שבא יהיה אחד מן המלכים מעלה בשופר. כמו "ילפתו" "המיראתך" "בהשפטו" ודומ'. בתוך התיבה קמץ. והחולם כגון "ויאמרו". "וירוממך לרשת ארץ" ודומ'.
ואם היה בתיבה מלבד אלה ב' המלכים לא תתעלה בשופר. כגון "לתאוה" "במקהלות". ובכך ישתנה תנאי השבא. ואע'פ שאחד משני מלכים הויה שם לא תתעלה בשופר. כגון "מהיכלך" והדומ' לו.
האתנח' אם שרת את(ו)[ה] משרת אחד יהיה {נו} פעם שופר ופעם מרכא. ומה שיזקיק המרכא ה' דברים. הוא שתהיה האתנח' ראשונה למה שבסוף. כגון "נבואה למשכנותיו". "שקדתי ואהיה" ודומ'. והשיני הוא שתהיה אחר האתנח' רביע. כגון "השמים מספרים כבוד אל". "ואשחקם כעפר על פני רוח". "ייי נגדך כל תאותי" ודומ'. והשלישי שתהיה אתנח' אחר רודפי רביע. כגון "שיר המעלות זכור ייי לדוד". "יבוא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל" ודומ'.
הרביע!(י)! יהיה האתנח' אחר: רודפי הזרקא. כגון "וצפונך תמלא בטנם ישבעו בנים". והה' יהיה המשרת על תחלת אות מן תיבתו. כגון "זו <עמ' 5, פרסום 2> שדוני". "לא עמד". ואתה תמצא בספר הוריית-הקורא אופן ששי. חוץ שהוא הרבה משיטה זו ולא יתקיימו לו אלה התנאים לפי שהמשרת שופר. כגון "וצ?א?ן מרעית!י!". "מוסר אביך". "הקים כל אפסי ארץ" ודומ'.
האתנח' אם שרתוה ב' משרתים יהיו הב' משרתים פעמ' שופרות ופעמ' דחויה ומרכא. התנאי על זה הוא אם היה בין תיבת האתנחת' ובין המשרת הקרוב אליו פסק יהיה המשרת הראשון דחויה לעולם והב' מרכא. כגון "ברכו עמים אלהי!ם!". "הלא משנאיך ייי אשנא". חוץ מב' מקומות בדחויה ומרכא ואין ביניהם פסק. והם "הנה זאת חקרנוה כן היא". "הקשב איוב שמע לי".
ואם אין יהיו הב' משרתי?ם? שופרות. כגון "שמו אדון לביתו". "ברוב שרעפי בקרבי". "כי תשיתמו שכם". ודע שהדחויה לא תשרת אלא לרביע והשוכב: עם הטפח(א)[ה]. כגון "נצבה שגל לימינך". ופירושו שוכב מפני שמורידו בלא הנעה. כגון "נצבה". כגון החמשה טעמ'. כגון "אמרי האזינה ייי".
השוכב: לעולם עם הטפחה ו(ד?ח?)[ה?ד?]חויה לעולם עם הרביע ועם האתנח'. {הדחויה לעולם לא תשרת אלא לרביע ולאתנח'}. לרביע. כגון "יבושו ויבהלו עדי עד". "ברוך ייי לעולם אמן ואמן" ד"אך טוב".
ואתנח'. כגון "ויאמרו לא יראה יה'". "שומר נפשות חסידיו". וכגון "אודה ייי כצדקו". "עששה מכעס עיני". ואתנח'. "כי גדול ייי ומהולל מאד נורא הוא על כל אלהים". "זכרתי בלילה שמך ייי ואשמרה תורתך". "לעושה נפלאות גדולות לבדו". "וניער פרעה וחילו בים-סוף". "גדול ייי ומהולל מאד". "לא נין לו ולא נכד בעמו".
האתנח' אם שרתוה ב' יהיו שופרין. כגון "ברוב שרעפי בקרבי". ואם יהיו ג' משרת' פעם יהיה שופר הפוך ופעמ' יהיה שופר מונח. התנאי על זה. אם יהיה על האות הראשון מן התיבה יהיה שופר הפוך. "כי אל גדול ייי ומלך גדול". ואם יהיה על השני או יותר יהיה שופר מונח. כגון "ויהי ייי לי למשגב".
הטפח?ה? מן הטעמ' אשר ישתנו צורתם. ואם היו לפניה <עמ' 6, פרסום 2> "לא" "ולא" ותהיה הטפחה על האות הראשון או השיני או השלישי יהיה "לא" במקף. כגון "ולא !בטחתי!" ודומ'. ואם היתה על האות הרביעי או יותר יהיה "לא". כגון "ולא נאמנו". ואם ראית "לא שמעו". "ולא כחדו" אינו האות על הג' כי אם על הרביעי. לפי שהברת אלף נשמעת בקמץ של+ "שמעו" ויוד בהברת של+ "כחדו".
הטפחה אם שרתה המרכא והיה לפני אות המרכא אות נקודה אה או אי או אי. אותו האות יתעלה עילוי קטן להשוויה הנעימה. לפי שהרבה יש שמנעים על אות שאין עליו הנעימה. ומנוע או למטה או למעלה. או יכריע הכרעה שאינה על אותה האות. והקורא חייב להנהיג אותיות התיבה אות אחר אות עד אות הנעימה אשר עליה הטעם או המשרת להנעימו. וחוץ ממנו לא יבוא טעם.
ונתברר לי שהמתיגה אשר שמוה במקומות הרבה לא יתכן לקרוא בה מפני השחתת הנעימה בהנעתו אות שאין חייב לנוע. שאם עילה אות כמעט נשתוותה בה הנעימה. ואת המתיגה נהגו בה להרים ב' טעמ' בטפחה ובסילוק. בטפחה. כגון "קורץ שפתיו". "שמ()[ח] לאיד". "ברקים רב". ובסילוק. כגון "ובסתום חכמה תודיעני".
וראיתי שעושין אותה סופרים בזולתי אלו ב' הטעמ' ובזולתי אלו ג' המלכים הנזכרים למעלה. והם שמוה סימן לביטול השופר מן תיבתה. ועל היות המרכא שם לפי שכל תיבה שיש עליה זאת המתיגא לא יהיה בה שופר ואי אפשר לה ממרכא.
ודע שהטפחה היא הנקודה אשר למעלה מן התיבה. וברור לי ששמו המקל על האות הראשון לפי שהנקודה היא רביע והקורא אינו משים עיניו אלא על המקל אשר עם תחילת אות. כגון "וחטאים בעדת צדיקים". ואם נסתפק לו אי-זה אות הוא המחלק ישים עיניו אל הנקודה מקום נעימת האות.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות