סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • טעמי המקרא, תרגום

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: בין שנת 1000 לשנת 1100
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
ג' ספרים | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 1221
הרביע יתכן אחריו הזרקא. "ממתים מחלד חלקם בחיים". והיתיב. "חסדו ובלילה שירה". ואתנח'. "כמוכם לא נופל אנכי מכם". ולגרמ'. כגון "אשרי האיש אשר לא הלך". והסילוק. "פתח דבריך יאיר מבין פתאים".
הלגרמיה יתכן אחריו ו+ טעמ'. הפזר. "טמנו גאים פח". וזרקא. "ויג?ד? לך תעלומות חכמה". + "אכלו וישתחוו כל דשני ארץ". ויתיב. "על כן לא יקומו רשעים במשפט". ואתנח'. "כי שמה ישבו כסאות למשפט". והסילוק. "שם אלהי יעקב".
היתיב יתכן אחריו ג' טעמ'. אתנח'. "ייי עוז לעמו יתן". ורביע. "בפי שלשת האנשים". וסילוק בב' מקומות. "ודרך רע ופי תהפוכות שנאתי". "איש עני ואביון ונכאה לבב למותת".
האתנח' יתכן אחריה ב' טעמ'. טפח'. "ועתה מלכים השכילו הוסרו". וסילוק. "כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא".
הטפחה יתכן אחריו לגרמיה. "ישנתי אז ינוח לי". וסילוק. "מאד עמקו מחשבותיך". כל טפח' שיש אחריו לגרמיה אי אפשר שיהיה אחר הלגרמיה סילוק. ויהיה קודם הטפחה אתנח'.
פרק על מספר משרתי אלה הטעמ' כמה משרתים יהיו לכל טעם. הפזר ג'+ משרתיו. מרכא ושופר הפוך וגלגל. משרתי הזרקא ג'. שופר מהפך ומרכא ושופר עילוי. משרתי הרביע ו'. מרכא ושופר מהפך וצינורית ושופר מונח ודחויה ושלשלת.
*
משרתי הלג(מ)[ר]?מ?יה ד'. מרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית {ומרכא}. משרתי האתנח' ז'. שופר ודחויה ומרכא ושופר מונח ושופר מהפך וצינורית ושלשלת. משרתי הטפחה ב'. שוכב ומרכא. משרתי הסילוק ח'. שופר ומארכא ומאיילא ושופר מונח ומקל ושופר מהפך וצינורית ושלשלת.
וככה נסדרו אלה הטעמ'. אחר פזר לגרמיה. אחר לגרמיה <עמ' 10, פרסום 2> זרקא. אחר זרקא רביע. אחר רביע יתיב {ואתנח'}. אחר יתיב אתנח'. אחר אתנח' טפח'. אחר טפחה סילוק.
ואלה ח' טעמ' יתכן להיות כולם ראשי פסוק' חוץ מן היתיב והסילוק שאינן נכנסין לזה התנאי. וזה לפי שהטפח' לא תהיה בג' ספרים כי אם באמצע האחרון שלפסוק. ולא תהיה הטפח' במחצית הראשון שלפסוק כמו שהיא בתחלת הפסוק שלכ'א ספרים. כגון "בראשית". ולכך בארתי שהטפח' לא תמצא הנה במחצית הראשון שלפסוק.
ויש כאן ג' מקומות ששנים מהם בלי משרת. והם "למנצח לדוד מזמור קוה קיויתי". "למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני". "למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים". ואשר הם במשרת. "שיר מזמור לבני קרח גדול ייי ומהולל מאד". ג' בטעמ'. "שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך" "שיר מזמור לדוד נכון לבי אלהים".
אבל הסילוק לא ימצא בכ'א ספרים בתחלת הפסוק לפי שלא ישרתהו אלא משרת אחד. ופסוק משתי תיבות לא ימצא באלה הג' ספרים ולפיכך ישרתהו יותר משרת אחד ובא הנה בראש הפסוק. ואין בפסוק טעם אחר בלעדו.
וזה שאתה תמצאנו בי' מקומות ג' מהם שיש להם שני משרתים. והם "שיר מזמור לדוד". "שיר מזמור לאסף". "מזמור לדוד להזכיר ייי אל בקצפך".
ומהם ז' בשופרות מונחים. והם "למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו". "למנצח לבני קרח מזמור רצית ייי". "למנצח על נגינ{ו}ת לדוד שמעה אלהים רינתי". "למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים". "למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים". "למנצח לבני קרח מזמור כל העמים תקעו כף". "למנצח לעבד ייי לדוד נאם פשע לרשע".
וקבוץ אלה ח' טעמ' ימצאו בפסוק "על זאת יתפלל כל חסיד אליך". ועוד ימצאו ז' טעמ' בפסוק "אשרי האיש". וגם בזה "לדוד אליך ייי אקרא". וגם בזה "ראית כי אתה עמל וכעס". $[עד כאן דיני טעמי אמ'ת]$.
תוספת | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 1221
<עמ' 50, פרסום 1> ודע כי יש בשרשי המקרא אם היו קודם אלו ג' אותיות במ'ף ובתחלת תיבה תהיה אות ויו נקראת באו. כגון "ובכל" "ובאו" "ופרעה" "ומצרים" ועוד. "וקרא" "וראה" "ושמור" ושכב וגאול וזכור. ותיבות שבאחריתם מם. כגון "וקראתם" "ושמרתם" "וראיתם". וכל ויו אשר בראש תיבה אשר האות שלאחריהם ננקדת בשבא הויו נקראת באו לבד אם באה אחד מאותיות א'ח-ה'ע אחריה היא ננקדת בפתח. כגון "ואמרת'" וחשבתם "ועשיתם" "והשבותם".
כל לשון דכר "לך" אתנח' וסוף פסוק' #דאינון "לך". וזקפתא כותהון "לך": בר# מן י'ד בתורה "לך". "יחידך" "וקרא" "וחג שבועות" "נתתי" "האתון" "בצר" "ושמרתה" "ושמעת" "ירחק" "והגידו" "יגידו" "ויד" "והשיבך". וכל "שמר" "השמר ל()[ך]". וכל נתינה דאלה-הדברים "לך" במ'ג "לך". וסימ' #אכל מלכא בסלא#. "ואכלת את כל העמים". "אשימה עלי מלך". "ושמת בטנא".
#וי' "לך" זקפ' בשאר קריה. וסימ' "הניח" "מוסרות" "כי א!בר!" "הכון" "שבא" "מ(ל)[ש]ליך" "לו איש" "אוילי" <...> "מן הזרע". וכל# שופטים #וזקפתא# דשמואל ונתינת' דמלכים #כותהון "לך". בר מן ה' "לך". וסימ' "טוב" "נטה" "לא חטא" "לא חטאתי" "נתתי". וכל אתנח' וסוף פסוק' דכוות'# "לך".
וכל לשון דכר "אתך" "עמך" #בר מן אתנח' וסוף פסוק' דאינון# "אתך" "עמך". ובקצת מקומות #בזקפת' ורביע דכוות'# "אתך" "עמך".
#מן רישיה# דאלה-הדברים #עד "עשר תעשר". "ותירושך ויצהרך". ומן "עשר תעשר" עד סוף סיפרא# "תירשך ויצהרך".
דע כי אותיות יהו'א מתחלפות אחת בחברתה. אלף בהא. כגון "אתחבר" התחבר. "אגאלתי" הגאלתי. "אשתוללו" השתוללו. "אשכם" "השכם". ''אזכרה'' הזכרה. ''אמון'' "המון". הא באלף. "התיו" "אתיו". "ההראל" "האריאל". "היך" "איך". "אדורם" "הדורם". "הדר" אדר. "כולא" "כולה". יוד באלף. "תלויים" "תלואים". "בלויי" "בלואי". אלף ביוד. כמו "אישי" "ישי". "מנאות" "מניות". "ההגריאים" ''ההגרים''. "הער(בכ)[ב]יאים" "הערבים".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות