סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות דונש בן לברט על רב סעדיה גאון, תרגום

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מתרגם לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1091
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסקה 56 | המסירה: London, British Library, 950
אבל "רוֹדֵם" הוא פעל משולש שלם. המֵם {ו}הוא מיסודו. כמ?ו? "קוסֵם". "ועוצֵם עיניו". וכוֹרֵם מן "כוֹרמִים". וקו!דֵ!ם ו"לוֹחֵם" ו"אוטֵם" ו"זועֵם" ו"רוקֵם" ורושֵם. ואילו כולם במשקל "רוֹדֵם". שהוא שלישי. כמהו כשֵיִלַוו אילו כלם עם "רודם" יהיו רודמָם וקוסמָם ורושמָם.
מיכן ידענו כי "רודֵם" הוא מן "מה לך נרדם". ואין פתרונו כי אם שוכב ישן. אבל שיהא "?ר?ודֵם" כמו פֵחָם. לא יתכן לעולם. אלא אם יהיה רודָם. בינה בני ואל תבא עם השוגים בסודם.
פסקה 57 | המסירה: London, British Library, 950
ואמר בפתרון "אראלם" כמו גמליהם. וזו המילה אינה מצויה בספרי הנבואה שהיא לשון גמלים כלל. ותחלת טעותו כי כל קיבוץ צריך לתוספת יוד. והיה ראוי לומר ''אראלים''.
ולפיכך אני אומ' בפירושו כי אמר הנביא. אראה להם בעין הנבואה. כי הם צעקו חוצה על מה שהגיעם. ופירשתיו על טעם אראה למו.
ו''#לָם#'' <עמ' 19> "למו" טעם אחד הן כמו "בם" במו שֶ-טעמן אחד. וכמו זו המילה וחילוקה בפירוש נאמר. "ובכלי הבקר בשלם הבשר". ופתרונו בשל לַם הבשר. שמע בני ואל תהי פורע מוסר.
פסקה 58 | המסירה: London, British Library, 950
ואמר בפתרון "רפה שבריה כי מטה" כמו "הרפה" מלשון ריפוי. כאומר הנביא "הרפה לה". ואם כן חייב לומר במקום הַרְאֵה #רְאָה#. ובמק' "הרבֵה" #רְבָה#. ובמקום הַשְקֵה #שְקָה#. ובמקום "הַקְרֵה" #קְרַה#. והחריב בזו המלה הרבה מן הלשון.
ואני אומ' בפתרונה שהיא מן לשון רפואה. כמות "וירפא את מזבח ייי ההרוס". וכתב זה בהא וכתב "רפא נא לה" באלף. כשֶ-כתב "הלא" באלף ו"הלה" בהא. וכן "אנא ייי" באלף ו"אנה ייי" בהא. "והפלא ייי" באלף "והפלה ייי" בהֵא. והרבה כאלה שנכנסה אלף במקום הא והא במקום אלף.
מיכן נתברר כי "רפה" שבכאן בהא כמו "אל נא רפא נא לה". ענה בני החכמה בתתה אליך קולה.
פסקה 59 | המסירה: London, British Library, 950
ואמר בפתרון "משרת ענבים" כמו שורין. ואמר כי אין לו במקרא דומה כי אם במשנה שאמרָ' ''שורין דיו'' #<משנה. שבת א,ה>#. וזו טעות. ואילו היה כן היה אומ' ''משרת צמוקים''. לפי שענבים אין דרכן לִישָׁרות.
ואני אומ' כי פתרונו עְבֹדַֿת הענבים. כל אשר עבד מן הענבים כמות יין מבושל שמבשלין אותו עד שיהיה כמו הדבש. ואמר על זה כי הנאסרה עליו העבודה. ואמרנו "מִשְרַת" מן "שַרַת" כמו משבת מן "שבת". ו#מכרת# מן "כרת". ו"משחת" מן "שחת". ו#משפת# מן "ייי תשפות שלום לנו".
פסקה 60 | המסירה: London, British Library, 950
ועוד פירש "ושלות כסילים תאבדם" כמו "שָלוּ". ואמר כי היא מן "לא תשלה אותי" ו"על השל". ואינו מזו המילה. אבל היא מן "שלו הייתי" ו"לא שלותי". ורצה בזה כי שלות כסילים ומנוחתם היא שמאבדת אתם. הבן ולמד.
פסקה 61 | המסירה: London, British Library, 950
ועוד פירש "עד כי יבא שילה". אשר הוא לו. ושינה בה ג' שינויין. תחילה השליך ה!וָו!. והשנית הדגיש <עמ' 20> הלמד. והשלישית [החליף] הֵא בְוַאו. ולא הוציא בפתרונו דבר שיֵרָצֵה. ועוד ששמעתי בפתרונו ממקצת הפותרים כי דימהו ל"ויטש משכן שילה".
ואינו כך. ולא ידעתי בו מאומה. והעמדתיו כשהוא כדרך כל ירא שמים. שלא להשחית מדברי הקב'ה אפילו אות אחת.
פסקה 62 | המסירה: London, British Library, 950
ופתר "שקדמת שלף יבש". קודם החום. ואמר כי אין לה דומה בכל המקרא וכי היא מן לשון המשנה. #כדתנן#. ''שלפי קציר'' #<בבלי. יבמות קטז,ב># שפירושו חום הקציר. וכן פתר זה.
וזו המלה הרבה דמיון יש לה במקרא. כמות "כל + שולף חרב". ו"שלף איש נעלו". ופירוש "יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש". קודם שיקשר הזרע וקודם שתחשׂף ממכסיה תיבש. וכן פתרון ''שלפי קציר'' שבתלמוד כחפץ מסיקת זרע הקציר והפשיטה מן כליה. הבן ולמד.
פסקה 63 | המסירה: London, British Library, 950
ופתר "ותשורי למלך בשמן". [והמנחת{ה} למלך השמן]. והחליף פתרון הבֵי בהא.
ואין פתרונו כשאמר. אבל דימויו "אשורנו ולא קרוב". ופרשתי. + והרבית{ה} לו הבישול בשמי בשמים. ושנדמה לו כי הוא מן מנחה כמות "ותשורה אין להביא". ואין "תשורה" אלא מן "אשורנו". אין עמנו מה שניתן לנביא בנבואה שראה לנו. הבן ולמד.
פסקה 64 | המסירה: London, British Library, 950
ופתר "אשחה בכל לילה מטתי" כמות "כאשר יפרש השוחה לשחות". וזה יתיר בדימוי שישוט בדמעות כהָשָׁט במים. ואני אראה בפתרונו שהוא מן לשון ארמי. תרגום "ורחץ את בשרו במים" #ויסחי בשריה#. כלומ' ארחץ ערשי בדמעות.
פסקה 65 | המסירה: London, British Library, 950
ואמר בפתרון "ישושום מדבר וציה" כי הוָו והמֵם בפתרון נופלות כנפילת וו "ותראהו". ואינו כשאמר. לפי שהמֵם ב"ישושום" מקום הנון כמו מֵם שב''פדיום'' [ב]מקום (ה)נון. ופתרונו ישושון מדבר.
פסקה 66 | המסירה: London, British Library, 950
ופתר "באשמנים כמתים". היינו בגוללים <עמ' 21> כמתים. ועשאה מילה. ואין בכל המקרא כמותה ואין לה דימוי. ואני אומ' כי יש לה דימויין הרבה שדומין לה. + "משמנים". ונכנסה האלף על "אשמנים". ועיקרה מן "שמן". כשנכנסה על "א!בו!ב". והעיקר "!בו!ב". וכשנכנסה האלף על ''אזכרה''. והעיקר "זכר".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות