סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות דונש בן לברט על רב סעדיה גאון, תרגום

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מתרגם לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1091
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסקה 40 | המסירה: London, British Library, 950
ופתר "ואיבי ייי כיקר כרים". ככובד צמחי העמקים בלחלוחן. שהן כלין בעשן. יהיו כלח מי העמק?(')?[ים] שיהיו הֲבָלָה בעשן.
ואני או' שהוא מן "יקר". כי כלו באף אלים וקצפו. #כדכ'# "עלה עשן באפו" וגו'. #וכדכ'# "אורידם ככרים לטבח". ושפתר שהוא כלח העמקים שכלין בעשן לא יתכן ממנו כלום. ועש "בעשן" כעשן. עורה בני ואל תישן. ואל תכשל בפתרון הנושן.
פסקה 41 | המסירה: London, British Library, 950
ואמ' בפתרון "וכבודי לעפר ישכן סלה" כי כבוד הגוף הוא הנפש. וזו טעות גדולה. לפי שהנפש היא המרגלית אשר <עמ' 14> לא תשורנה עין ולא תקבר בעפר אלא הגוף. #כדכ'# "וישב העפר" וגו'.
ואני אבאר כי הגוף הוא כבוד הנפש והודה והמעמידה. #כדכ'# במזמור ברכי-נפשי-את-ייי עד שאמר לנפש "המשביע בטוב עדייך".
כלו' גופך. והוא עדיך. וכי (כאשר): [מאשר] הגוף עדי הנפש. "וכבודי לעפר ישכן סלה" על הגוף נאמר ולא נאמר על הנפש.
הזהר בני וחקר ואזן כל מלה במשקל. כי דעה וחכמה ושכל לנבון נקל. ואל תקבל כל פתרון מעות ומ!נו!קל.
פסקה 42 | המסירה: London, British Library, 950
ואמ' בפתרון "ולחומי רשף" חמות האש. ועש "לחומי" שהוא רפה כמות החזק. ו"רשף" כמו "רשפיה". וזה לא יעבור. שיעשה מרפה חזק ומחזק רפה.
ואני אומ' כי הם היו מאכל לעוף. "לחומי" כמו "לחמו בלחמי". וכן תרגם המתרגם #ואכילי עוף#. והמוכיח על "רשף" כי הוא עוף. #(כ)דכ'# "ובני רשף יגביהו עוף".
ואם אמרנו כי "ולחומי" כמו "ולחומם כגללים". שהוא בשרם. היה גם הוא נכון. כלו' שיהיה בשרם לעוף. הבן והתבונן.
פסקה 43 | המסירה: London, British Library, 950
ועוד אמ' בפתרון "לשד השמן". מתוקה כשומן. בלא ראיה ולא עד. ואני אומ' כי פתרונו. מתיקת הלחה שבו כמו הלחה שלשמן. והלמד היא מיסוד המלה. והדומה לו "נהפך לשדי". ופתרונו כי נהפכה הלחה שבי לחורב שלקיץ ולא +. הבן מה שפתרתי לך.
פסקה 44 | המסירה: London, British Library, 950
ואמ' בפתרון "עלמות לבן". על מיתת איש שמו בן מבני לוי. וזו טעות. לפי שאם היה בדעת הכת' היה לו לומר ''על מות בן'' ולא "לבן". כאילו אמרנו. על מות שם וחם. לא על מות לשם ולחם. ודוד ביאר הפסד פתרונו באמרו אחר כן "גערת גוים אבדת רשע" וגו'.
ואני אומ' כי הלמד מיסוד המלה כמות "לבן" "לשע". וכי לבן אחד מבני אדם שנלחמו עם דוד מפלשתים או מאדומים. ונהרג במלחמה או מת או נטבע. ועליו אמ' "גערת גוים אבדת רשע". הבן ולמד.
פסקה 45 | המסירה: London, British Library, 950
ועוד אמ' בפתרון "מעם לועז" שהם לעגי שפה. ואמר כי הוא מן לשון המשנה. ששונין במגלה <עמ' 15> ''אבל קורין ללעוזות בלעז'' #<משנה. מגילה ב,א>#.
ואני אומ' כי היא לבדה ואין לה דומה בכל המקרא. ופתרונה כמשמעה בלשון ערבי כמו משחית. נואף. כי הערביים אומ'. #לעז# האיש באשה. כלו' נאף בה.
ודומהו בתלמוד. ''מפני שנראה ככרות שפכה. ומוציא לעז על בניו שהן ממזרין'' #<בבלי. יומא כט,ב>#. וכיוצא בו הרבה בתלמוד. ופירושו שחת. ואין ללעגי שפה ב''מוציא לעז על בניו'' דרך כל עיקר. הבן ולמד.
פסקה 46 | המסירה: London, British Library, 950
ופתר "ותמוגנו ביד עונינו". ותמסרנו ביד עונינו. ואמ' שהוא כמו "אשר מגן צריך". ואם כן היה לו לומר ''ותמגננו''. כמו מלט ותמלטנו. ומן מגר ו()[ת]מגרנו. ומן מלא ותמלאנו. לפי שהן מעשים שלמים.
"ותמוגנו" מן הפועל המסתכן עינו. והוא כמו "נמוגו כל ישבי כנען". כלו' ותמוגגנו. והגליתנו בשביל עונינו. הבן ולמד.
פסקה 47 | המסירה: London, British Library, 950
ואמר. "מי אשר חטא לי". כי אשר חטא לי. וזו המלה לא תפול + על דבר ה!נודע! בלשון עברי. ולא יתכן זה החוק כי אם בלש' ההגרי בלבד. לא יפול כי אם על ה!נודע! בלשון. והוא סבר כך. ואינו כן.
לפי שמצינו "מי פשע יעקב הלא שמרון ומי במות יהודה הלא ירוש'". ו"במות" לא תדעו. ונפל "מי" עליהם. הבן.
פסקה 48 | המסירה: London, British Library, 950
ופתר "למחות מלכין". "למחות" מן לשון תרגום "מכה" #מחי#. ו"מלכין" מן "וימלך !עלי לבי!" שֶ-הוא תרגום "עצה" #מילכֿא#. ולא העריך דבר שיש לו טעם. לפי שֶ-עשה "למחות" מן לשון הכאה במטה או באבן. וזה לא יתכן באמירה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות