סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות דונש בן לברט על רב סעדיה גאון, תרגום

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מתרגם לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1091
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסקה 108 | המסירה: London, British Library, 950
וזה היוד תהיה רפה ואם היו נשואים על שמות הנודעות. כמות "הַיְֿלדים" "הַיְֿתרים" "הַיְֿשועה". חוץ מאחד. "לבני היונים". אם היתה האות שאחרי היוד מאותיות אחה'ע תהיה אז היוד דגש. כמו "היהודים" "היעפים" "היערים".
ואילו האותיות שהן רפיין אפעלפי שהן נודעות. "הלֿוים" "השֿלבים" "הנשמות". וכל הנוהג מנהגן.
<עמ' 35> וזה המֵם הרפה שֶרָכבה על מפָעֵל או מפעל. "המֿקרה" "המֿהלך" "המֿכסה שמים".
וההפרש בין "המֿלאה הזרע" ובין "בבטן הַמְּלאה" שהוא דגש הוא אז מפני הנשאוי והמונח.
ומן הרפיים "בַמֿכשפים" "לַמֿסלה" "לַמֿמיתים".
ול!געיה! בשמות הנודעות בתוכהנה הכר. שתעשה התיבה שאחריה דגש ובסוף רפה. כמות "רפאתי לַמָּים" דגש. "בין מים לַמֿים" רפה. ו"מתוק לנּפש" דגש. "וכל טמא לנפש" רפה. ו!אֶתְֿנה! באות "שאת" שכולו הוא רפה. "ולשֿאת ולספחת" "בשר חי בַשֿאת".
וכל דבר אשר תרכב עליו המים דגש. כמו "מבשר המלואים". "הסירה מגבירה". חוץ משתי תיבות <עמ' 36> "מבציר אביעזר" והנודע "מגבורתם". אם אמרנו לדוחק המשקל על משקל "מבציר" ואנו נחפוץ דגש מכרית רפה יעבר. וכן אם אמרנו מגברים רפה ואנו נחפץ מגדולים יעבר גם הוא.
ואם הצרכתה למילה נקבה ראוי לך להוציא ההֵא שבה. ואם לא תוציאנה יש לך לומר כמות "ותחמרהֿ ?ב?חמר". ו"אנחתהֿ". "ויקרא להֿ נבח". "לבנות להֿ בית". "ויאמר להֿ בעז". "נעניתי לו בה".
ותאמר "ייי קָנַני" "עָנַני" "כבסֵני" "טהרני". חוץ מאותיות הסמוכות כמות "דָנַני אלים". "תבעתַּני". "הנּנִּי בני" וחבירו "ממני" והי נ'?ז? במקרא כולה.
ו"ממנו" שהוא בלשון אנחנו ובלשון הוא כל שהוא דגש. וזה חילוף לכל הלשון. לפי שאנו אומר' בלשון הוא "ויחננּו" דגש. וכן "תאכלנו" רפה ללשון אנחנו. ו"תאכלנּו" דגש ללשון הוא. וכן "תתננֿו" רפה ללשון אנחנו. "!תננו!" <2> דגש <1> "מאכל לעם לציים" <3> ללשון הוא.
ובזה המקום לעולם ?ת?הא דגש סמוך לסגול והרפה סמוך לצֶרי. חוץ מג' מקומות "הנֶנּו" שהיא קרואה (בלשון): [על שם] אנחנו והיא דגשין ובסגול. "הנֶנּו עבדים". "הנֶנּו לך לעבדים". "הנֶנּו ועלינו".
אבל "ממנו" כשהזכרתי לך כלו דגש. ואנשי מזרח קורין אותו בדגש מה שֶ-היה קרוי על לשון (זכ)הוא. וקורין ברפה מה שהיה קרוי על לשון אנחנו.
פסקה 109 | המסירה: London, British Library, 950
ודע כי כל !מילה! שתיכנס בתוך הדברים לא תוסיף בטעם כלום. כמו "אאמצכם במו פי" טעמו בפי. וכמוהו "ידי שמתי למו פי" טעמו לפי. "כמו אפל". "כמו אש". "במו מדמנה". "למו פי". <עמ' 37> "למו חרב". "כמו נטע". סמוך "כמוהם" טעמו כהם.
פסקה 110 | המסירה: London, British Library, 950
ומפארין העברים מדבריהן דברים כתחילתן מסוכנות. ואומ' ב"אודנו" "אהודנו". ועשו ההא הזה באופני הצירוף. ואז תאמר. אהודנו אהודך אהוד!ה! אהודכם אהודכן אהודנה אהודנו אהודם אהודן.
וכן אומ' ב"יושיע" "יהושיע". "יהודה לתפלה". "עמים יהודוך". ואומ' ממנו. יהודנו יהודך יהוד!ה! יהודכם יהודכן יהודנו יהודנה יהודם יהודן יהודונו יהודוכם יהודוכן יהודו!ה! יהודון. ונאמ' מן "יהושיע" אהושיע אהושיעך וכל הצירוף והסמיכה.
ואומ' על משקל "יהושיע" יהופיע וממנו אהופיע. ואומ' יהודיע אהודיע. ואומ' אוכיח ואהוכיח אהוכיחך. וכל חכם אהוכיח במלי. ולא לצים משנאי האלים. "מי כהחכם" להחכם אשר ישתה דבריו ולא ישתה במזרק דם גפנים.
ומן המפוארין "כלהם". "ועיניהו". "רום ידיהו נשא". ורגל!ו!ה!י! ומע!ו!ה!י! ושול!ו!ה!י! ושפתיהו ושניהו ואזניהו ופניהו ושוקיהו ואזרועיהו.
ומן המפואר "תגמולוהי". ועל משקלו תחבולוהי תחמולוהי תשלומוהי תעלומוהי. ורבים כאלה. ומן המפואר "יצרנהו" "וארממנהו".
ומן המפואר בואו "הניעמו" "והורידמו". "ענבימו". "וגרשתמו". "עֻזָּמוֹ". "אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו".
"תשיתמו". "שיתמו נדיבמו" "נסיכימו". ישיתמו "עלימו". "ענבימו". כרמימו. "ובניך הכינמו. !י!שרים אז תשיתמו. {והניח} בצל גפני כרמימו. להריח בשמימו".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות