סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מחברת

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: מנחם בן סרוק   |  שנה: בין שנת 900 לשנת 1000
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
המסירה: London, British Library, 951
<עמ' 63> #ארע#. "ארעית גובא". ''ארץ'' בלשו' [ארמית] #ארעא#.
<עמ' 59> #ארק#. "די שמיא וארקא". ''#ארק#'' ו"ארץ" ו"תבל" ו"הדום" ו"אדמה" כנויי ארץ.
<עמ' 63> ארש. "אשה תארש". "וארשתיך לי באמונה".
ארשת. "וארשת שפתיו". "כרשיון כורש מלך פרס". עני' יורה עליו. כמו ''מבטא שפתים''.
ארבע. "ארבע הידות". "ארבעה הם קטני ארץ". "ארבעים שנה". כמשמעם.
<עמ' 64> אשד. "אשדות הפסגה". "ואשד הנחלים". כמו נבע הנחלים. ויש בלשו' ארמית כמו הם. "שופך דם האדם". #דיאשוד יתאשד !כ!מא#.
<עמ' 69> אשך. "מרוח אשך". פתר' כפי ענינו. נפוח פחד.
<עמ' 65> אשכל. "אשכל ענבים". "אשכלות מרורות". "אשכל הכופר".
<עמ' 69> אשכר. "השיבו אשכרך". "אשכר יקריבו". כמו שי וכמו מנחה {ולא תשורה}: <ותשורה02>.
<עמ' 66> אשתוללו. "אשתוללו אבירי לב נמו שנתם". פת' נתעקרו אבירי לב. יתכן להיות מגזרת "אשל". ושני +פתרונ?ו?<ת02> למלה. האחד נטיעה והשני עקירה. ומראה אחד לשניהם. ומבלי הפך המלה יתהפך ענינה. כי המלה כפולת ענין. ישנו בנין וישנו סתירה. ויש כמוהו בלשון עברית מלים מחולקים לשני פנים. אחדים ?ב?מראם ונפרדים בענינם. וכה מחלוקות "אשתוללו".
יתכן להיות פתרונו נטיעה ועקירה על {כל יסודות}: <כי יסודת02> המלה אשל. כאלה "מסעף פארה במערצה". יתכן להיות "מסעף" מפריא פארות ומסנסן סנסנים ומפריח סעפות. גם יתכן להיות "מסעף" מפשיח פארות ומשחית סעיפות על כי י?ס?ודת המלה סעף.
וכמהו "ותשרש שרשיה ותמלא ארץ". פתר' נטיעה. וחלופו "אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו". "כי אש היא עד אבדון תאכל +ו<ב02>כל תבואתי תשרש". "ושרשך מארץ חיים סלה". "הן למות הן לשרושי". עקירת +שרש<י02>ם המה.
וכמ' "לבבתני אחותי כלה". +<פתרונו הסירות לבי אחתי כלה02>. והוא המשפ' לשום ללב. וכמ' "ויחגרו ממסגרותיהם". פתרונ!ם! תרפה חגורתם ותסור ממתניהם. והוא הדין לחגור. וכמ'. "ויעזקהו ויסקלהו". "סלו סלו המסילה סקלו מאבן". ענינו לפנות דרך מאבניה. והוא המשפט לסקלנה.
+<וכמהו "ותופע כמו אפל". פתרונו סרה נהרת הופעת!ו! ותחשך כמו אפל. והוא הדין לזריחת נוגה02>. וכמ' "הראשון אכלו מלך אשור <עמ' 67> וזה האחרון עצמו". ופתר' אכלו ויגרור עצמיו {ויתנחם}: <וינתחם02> לנתחים. וינקר עצמיו מעליו. הן נמצא "עצמו" להסיר עצם {ולשון}: <ולשום02> עצם. וכאלה הרבה.
אבל לא יכולנו להשיג מלה אשר תחלת{ם}<ה02> אלף ושין אחריו. אם יקרה להם כמקרה המלים אשר תחלתם שין ויבא תיו אחריו. לפי שלא {שלא} מצאנו בלשון עברית כמלה זאת ולא כענין זה. על כן יכול הטוען לטעון שאין תיו בא אחרי סמך ואחרי שין כי אם במלים אשר שניהם תחלתם. ואין זה מהם ולא מגזרתם על ?ד?בר האלף {הנקודה}: <הנקדם02> במלה. ולא נודע אם י[ו]צא בלשון עברית אם אין.
דע כי כל התווין המובאים במלים אשר אינם יסוד בהם בניינם וענינם על שני פנים. וכה ענין תוצאותם. כל מלה אשר תחלת{ם}<ה02> סמך או שין מיוסדים במלה יהיה התיו שני לאותיותיה. וכל מלה אשר אין תחלתה סמך או שין כי אם אות מיתר האותיות !ו!היה התיו ראשון לאותיותיה אך לאותיות היסוד.
ואלה הם התווי(ן)[ם] השניים לאותיותהם הנכתבים במלים. "שעשועי'" "אשת'עשע". "שמורים" "אשת'מרה". "שחוח" ''{אשת'חוח}: <אשתוחח02>''. "שפך" ''אשת'פך''. "שמה" "אשת'ומם". "שר" "תשת'רר". "שבח" ''תשת'בח''. "שכר" "משת'כר". "שלל" "משת'ולל". "שער" ''משת'ער''. "ספחני נא" "מהסת'פח". "סף" "(מ)הסת'ופף". "סלה" "מסת'ולל". "סבל" "יסת'בל". "שריגים" "ישת'רגו". "שרוע" "מהשתרע". וכאלה הרבה בתורה.
ואלה המלים אשר תוים ראשונים לאותיותיהם נסדרים במלים. כמו אלה{'}. "נפל" "ואת'נפל". "הלך" "ואת'הלכה". "מלט" "ואת'מלטה". "משל" "ואת'משל". "ינהלני" "ואת'נהלה". וכאלה הרבה בתורה.
זאת חקת לשון עברית. השניים שניים ליסוד. הראשוני' ראשוני' ליסוד. אבל יש מלה אחת אשר איננה נאחזת במחברת המלים ויצאה [מ]משפטם. ולא יצאה כי אם {להיות}: <להדרת02> המלה. וזאת היא. "{חג?נ?רה}: <חגרנה02> שקים ספדנה והתשוטט' בגדרות".
והענין הנכון מעני?()[נ]?ים והקרוב לפתרונות והראוי למראות ירחוק מספקות להיות "אשתוללו" מגזרת "כי ישל אלוה נפשו". "ונשל הברזל". "כי ישל זית'". וגם ראוי להיות מגזרת "שלל". ויהי ענין האלף הזה כיתר אלפי המלים.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות