סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מחברת

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: מנחם בן סרוק   |  שנה: בין שנת 900 לשנת 1000
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
המסירה: London, British Library, 951
אפרוח. "אפרוחים או בצים". "ואפרוחיו יעלעו דם". ענין גוזלות המה.
<עמ' 58> אצבע. כמשמעו.
אצעדה. כמשמעה.
<עמ' 57> אצל. מתחל' לב' מחל'. הא'. "אצל האיל". "אצל המזבח". "ויסב מאצלו".
השיני. "אל אצילי בני ישר'". "ויאצל מן הרוח". "הלא אצלת לי ברכה". "ומאציליה קראתי'". "על כן נאצל". "שש אמות אצילה". כלם ענין גבה הם. "אצילי + ישר'". "ומאציליה קראתיך". ענין נשיאות המה. ו"לא אצלת" "ויאצל" "נאצל" ו"אצילה" קרובי ענין המה.
ונראה שאין מגזרתם "על כל אצילי ידי". "אצילות ידיך". הם שרשי <עמ' 58> א!וד!ועות מלמטה לפי העינין. "ונסתם גיא הרי כי יגיע גיא הרים אל אצל". יתכן להיו' מגזרת "אצילה". יגיע מקום נמוך למקום גבוה.
אצר. "ואוצרותיהם אמלא". "ואשר אצרו אבותיך".
<עמ' 60> אראל. "ה?ן? אראלם צעקו חצה". "אריאל אריאל". "ומה!ר!ריאל". "וההראל". "והיתה לי כאר?י?אל". נראין המלין האלה כי לשון א?חת? וענין אחד להם. שם המזבח "אריאל". ופתרו' "הן אראלם צעקו חוצה" כה הוא. עת אשר נהרס המזבח שנקרא אריא' צעקו ובכו אותו. קוננו מקדשם וב?כו? אראלם וספדו מזבחם.
ואם אמור יאמר הטוען. לא יתכן בלשון עברית +צעק<ו02> אראלם. +<כי אם צעקו על אראלם02> ובכו עליו. יש להשיב לאמר. יתכן כה וכה. ואלה העניינים הנוט?י?ם אל הפתרון. "ויבך אתו אביו". "ויבכו בני ישר' את משה". "ויבכו את אהרן".
ואם יטעו(ם)[ן] הטוען לאמר כי האתים יתקנו את הענין. ואיננו כ"אראלם". "לספד לשרה ולבכתה" יוכיח. וגם "וישובו ויזעקו{ן}<ך02>". וכמוהם הרבה בַלַשון לַרוב.
ואנשי פתרון אמרו כי מלה זאת נחלקת לשתים. וכה תחלק. ארא למו. [תרג' יונתן !"ואלם". #אחוי אלהון#!]. אמנם ידעתי כי כן. כי יש מלים בלש' עברית אשר יחצו לשנים. אך לא ב"אראלם". איננו ממניינ'. כי בחזקתו עומד וענינו נכון.
ואלה קצות המלים הנחלקים לשנים. "כי ארץ הנגב נתתני" ראוי להיות ''נתת לי''. וכמוהו "בני יצאוני ואינם" ראוי להיות ''יצאו ממני''. וכמוהו "אחוך שמע לי" ראוי להיות ''אח?ו?ה לך''. וכמוהו "וישובו ויזעקוך" ראוי להיות ''ויזעקו אליך''.
וכמוהו "ולא יכלו דברו לשלום" ראוי להיות ''לדבר לו''. וכמוהו "בשלם הבשר" עניינו בשל להם הבשר. וכמו' "מספר צעדי אגידנו" פתרונו אגידה לו. וכמו' "פזר עצמות חונך" עניינו חונה עלי{ו}<ך02>. וכמ' "ויבואוני חסדך" ענינו יב{י}<ו02>און אלי. וכהנה הרבה בתורה.
<עמ' 61> ועוד יש להשיב. אלו היה פתרון "אראלם" וענינו להגלות וּלְהֵרָאות להם. על דעת שתחלק המלה לשתים. כאשר הם אומרים. היה על המחוקק המשכיל השָׂם שכל מדרך נכוחה לחקות ''אֵרָאֶה לם''. היה מתקן המלה בפתיח!ה! ריש. {אפ'ע}: <אע'פ02> שלא יצא לם בלשון עברית.
והיה תולה הפתרון מהמלה. להבדיל בין "וירא יעקב כי יש שבר" ובין "וירא אליו יי'י". "וירא מלאך יי'י אליו". ולא נכון לפתור ?כ?ה. כי לא דברה תורה בלשון הזאת. והן לדבריהם נחלוק המלה לשתים ?ו?נטה אחרי הפותרים ההם כדבריהם. {היתקן}: <היתכן02> לאמר. ''הן אראה להם'' כמו אֵחָזֶה להם. ההיטב לדבר כה.
היש טעם לפתרון או פשר לענין או משקולת למלים. הלא כה ארח חקת התורה בכל מקום שיפליא אלהינו לעשות. ובעשותו נוראו' יראה כבודו ותגלה גבורתו.
כאלה. "וירא כבוד יי'י אל כל העם". עת נגלה בחרב ברדת אשו הגדולה תחלה ממרום. וביום הראותו בפארן וזרח משעיר ובתבער' ובמסה. "ומי העומד בהראותו". הלא אלה יוכיחו. ועוד. אם אמור יאמר הטוען על "אריאל" כי שם המזבח אריאל ולא אראל. "וההראל ארבע אמות" יוכיח.
ואת אשר יאמרו הפותרים כי יש בלשון עברית +<מלים02> אשר נחלקים לשנים. כמו "תולה ארץ על בלימה". "כמגדל דוד צוארך בנוי לתלפיות". וכמו "והיו דראון לכל בשר". "אראלם" כמו הם. חלילה לאנשי לבב להצדיק אותם להיות מלה זו מלשון עברית נחלקת לשנים. והמלים האלה אשר ישימון מחולקים כה יקומון לאחת ולא יחצו לשתים.
ופתרו' "תולה ארץ על בלימה". תולה ארץ על מישור. ומגזרת המלה "במתג ורסן עדיו לבלום". המתג והרסן והחח יישירו הפרד והסוס ?כ?מלמד הבקר ודרבן הצמדים.
ואת אשר אמרו "כמגדל דוד צוארך". חלקו המלים לשתים. וכן העמידו פתרונה. שמו ''תל'' לבד ו''פיות'' לבד. ובהי?ו?ת ככה אין למלה טעם ולא ענין [ו]לא מחו?ה? ולא פתרון. הן נמצאת המלה מחולקה מבלי הועילות. ונחצה לשתים מבלי יתרון.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות