סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • דמות הכיסא וההיפודרום של שלמה המלך

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1050
המסירה: Munich, Bayerische Staatsbibliothek, 222
#תני ר' חייא#. שבעים אלף קתיררי זהב היו סביב לכסא. ששם יושבים חכמים ותלמידיהם וכהנים ולוים ונשיאי ישראל. ושבעים קתידראות היו באולם הכסא. ששם היו יושבים שבעים זקינים. ושני קתידראות היו נגדו. אחד לגד החוזה ואחד [ל]נתן הנביא. וכסא אחד מימינו לבת-שבע אמו שתשמע חכמתו. #דכתי'# "וישם כסא לאם המלך".
#וכתי'# "ושנים" "עומדים אצל הידות". מהו "אצל הידות". אלו שני אריות. היו עומדים אחד מימינו ואחד משמאלו. בא המלך לישב. פושט ידו ארי השמאל ונוטל העטרה ומניחה על ראש המלך. נוטל ארי הימין ונותן שרביט זהב ביד המלך. רץ תנין של כסף במנגנון וכופף למלך. והנשרים פורשים {פיהם}: <לו גפיהם11>.
בא לחתוך הדין. היו פותחין האריות !פיהם! נגדו ומאירות כאבוקי אש. ופותחין את פיהם וחורקים בשיניהם. והיו נושאין נגד המלך <עמ' 37> באולם השער. והיה המלך מתיירא לחתוך את הדין שמא לא הפסיק כהוגן. והיה מסתכל נגד גד החוזה ונתן הנביא. והיו פוסקים הדין בנבואה. והמלך היה מסכים עמהם בחכמה. ומשמיעים לשבעים זקינים. והזקינים לנשיאי ישראל. ונשיאי ישראל לשלוחי בית דין. והיו מוליכין את האדם אם לחיים אם למות.
וכל כך למה. שהשנים טובים מן האחד. ועליהם אמר שלמה בחכמתו. "טובים השנים מן האחד". #וכתי'# "אם יתקפו האחד". "האחד" זה שלמה המלך. "השנים" אלו נתן וגד. ו"החוט המשולש" אלו שלשתן.
שאלו תלמידיו את ר' יוחנן. מפני מה האריות והחיות צועקים לפניו. אמר להם. ?ב?אותם הימים היו ארבע מיתות בית דין. כדי שלא ימות אדם בחינם. פסק המלך את הדין. והיו האריות לוחכים כפות רגלי המלך. ורוח הקדש מצפצ[פ]ת ואומרת. "והמלך שלמה ברוך". והעומדים עונים ?כ?אחד ואומרים. תיכון מלכות בית דוד.
"ושנים-עשר בקר" אלו שנים-עשר נציבים שהיו מכלכלים את המלך ואת ביתו כל אחד מהם חודש אחד. שנ' "ולשלמה שנים-עשר נציבים". וכל אחד מהם היו לו שמנה-עשר אלפים שרים. ולכל שר ושר אלף שרי אלפים. ולאלפים שרי מאות. ולמאות שרי חמשים. ולחמשים שרי עשרות. והיו מכלכלים המלך וביתו מכל דבר ולא היו מעדרים דבר כל אחד ואחד כחדשו.
ומאכל שולחנו ליום אחד. שלשים כור סלת. וששים כור קמח. עשרה בקר בריאים משומנים שהיו מאכילים אותם עיסה בלולה בשמן ומשקים אותם חלב. ועשרים בקר אבוסים בעשב עם שעורים. מאה כבשים שמונים. ומאה צבי. ושלשים איל. ועשרים יחמורים. גדיים ועופות ודגים וכל מיני מעדנים עד אין מספר.
שנ' "ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת ו!עשרים! כר קמח !עשרים! בקר בריאים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים". מה הוא "וברבורים אבוסים". ר' אלעזר אומר. אפי' (א) פסיוני היו מגדלין אותם. ר' יוחנן אומר. עופות המפוטמות.
"עגלה על שני הנשיאים". אלו שני נשיאים היו מביאים מרכבה צבובה שעל שני עגלות לארבעה סוסים כדי לעשות איפודרומין למלך. "ושור לאחד". זה בן הנשיא שהיו רוכבין אותו במרכבה.
שאל ר' יוחנן לר' זירא. כמה איפודרומיות היו למלך בכל ()[ש]נה. אמר לו. י'ב כנגד י'ב נציבים. וכל אחד היה עושה חדשו. לכך נאמר "ולא יעדרו דבר". אמר לו. והלא י'ג היו. אמר <עמ' 38> לו. האחד לא היו עושין אותם בסוסים אלא בחורים היו רצים האיפודרומין. ואותם הבחורים היה דוגמת ארכובתם חתוכות. והיו רצים. ולא היה סוס וחיה יכולין לרוץ לפניהם.
ומאי-זה שבט היו. ר' יוסי אומר. מנפתלי. שנ' "נפתלי אילה שלוחה". ר' יוחנן אומר. משבט גד. שנ' "ומן הגדי נבדלו אל דוד למצד" וכו'.
וכמה היו. עשרת אלפי בחורים. ואלו היו נערי המלך המתכלכלים משלחן המלך. בטבת היו רצים אותם. ועליהם אמר הכתוב "והיה מדי בא המלך". ומה היו נושאין. מגני זהב.
וכמה היה ארכו של איפודרומין. שלש פרסאות על שלש פרסאות. ופרסה אחת היתה באמצע. והיו שני טורים עשויים וס?בכ?ים עשויות. וכל מיני חיה ועוף היו קבועות בהם. והיו סביבם רצים הסוסים והרצים שמונה פעמים ביום.
שאלו תלמידיו לר' זירא. באי-זה יום היו עושין איפודרומין. ר' זיר?א? אומר. בהשלמת החודש. ר' יוסי אומר. בראש החדש. אביי אמר. בשיני בחודש. ר' יוחנן אומר. בג' בחודש. שבאלו הימים היה המלך עושה דיקסומין. בהשלמת החודש היה עושה לחכמים ולתלמידים ולכהנים וללוים. ובראש החדש היה עושה לכל (הלוים) ישראל הדרים בירושלם. בשיני בחדש היה עושה לכל הבאים מן הכרכים והכפרים וכל האומות. ובג' בחודש לא היה עושה איפדרומין.
אמרו לו תלמידיו. מאי-זה מקום היה נובע אותו ה?ד?יקסימון. אמר להם. #כתי'# "ויעש לפני הבית עמודים שנים" "וחצפת אשר על ראשו אמות חמש". מהו "חצפת". אלו שני אריות זהב על עמוד אחד ושני אריות זהב על העמוד השיני. והיו שני אריות זוחלים מיני בשמים. לקיים מה שנ' "ל?ר?יח שמניך טובים". אל תיקרי "עלמות אהבוך" אלא ''עולמות''.
ומאי-זה מקום היו נובעין. מגן עדן. להראות דוגמא לישראל לעתיד לבוא. שהם עתידין לראות כל אלו בעיניהם.
התחילו תלמידיו להיות תמהים. אמר להם ר' יוחנן. ומה אתם תמיהים. שעתיד קטן שבישראל יהיה גדול משלמה במלכותו. ומה בימי שלמה מפני שני אריות היה יוצא קונדיטון ומשני אריות בשמים. אבל לעתיד לבוא לפרות <עמ' 39> כחרדל ופרת כולם של אפרסמון ובשמים ויין וחלב ודבש וכל מיני מתיקה המזומנים לצדיקים. ושמא תאמר. לרשעים. חס ושלום. לא יראו בפלגותיהם. שנ' "אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה".
אמר ר' יוחנן. ארבעה דימוטיות היו באפרידומין של מלך. ובכל אחד ארבעת אלפי איש.
ובכל דימוט היו שבכות נעשות וכותרות מחוזקות בברזל ונחשת וכסף. ועל כל כותר שבעה טמי. אחד למעלה מחבירו. וארבע נדבכות. אחד למעלה מחבירו. ועל כל נדבך מאה איש. ובכל דימוט שני דלתות עצי שמן. והיו קבועים בהם כל מיני כלי זהב ואבנים טובות ומרגליות וכרובים ותימורים קבועים בזהב. והיה הולך אורם למקום רחוק מירושלם. ולפני כל דימוט חליל ועוגב היו מרננים למעלה ואלו מכים בחליל לטעמם.
אמר ר' יוסי. לארבעה חלקים היו נחלקים. המלך ועבדיו וחכמים ותלמידים וכהנים ולוים היו לבושים תכלת. וכל ישראל היו לבושים לבנים. והבאים מן הכרכים ומן הכפרים ומשאר מקומות היו לבושים אדומים. ואומות העולם שהיו באים ממרחק רחוק להביא [ל]מלך מנחה היו לבושים ירוק.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות