סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תוכחת מגולה

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: סהל בן מצליח   |  שנה: בין שנת 950 לשנת 1000
המסירה: Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Warner, 73: N
גם חייב שיאמר מדבריו כי בני יששכר יודע!י! לישראל סדר דבר הקרבנות והמנחות והנסכים הקבועות שיעשו במועדים. כי לשון עשיה נזכר +<בהם90>. ככתוב "אלה תעשו לה' במועדיכם".
וישאר זכרון התרועה ויום הכפורים ויום שמיני עצרת שלא נזכר בהם זכר עשיה בי?ד ז?ול{ו}ת בני יששכר. כי לא היו מודיעים אותם לישראל. מפני כי לא אמר (כ)[ה]כתוב באחד מהם ''(ו?עש?ת) ועשית''. לא בחג המצות ולא ביו?ם? תרועה ולא ביום הכיפורים ולא ביום שמיני עצרת.
לכן מדבריו אם נלך אחריו לא היו בני יששכר מודיעים בחשבון העבור מועדי' כי אם חג השבועות וחג הסוכות וגם הקרבנות כמו שאמרנו. מפני האמור "ועשית". ו"אלה תעשו לה' במועדיכם". כמו שאמר "לדעת מה יעשה ישראל". ונודע כי אין לסדר הקרבנות בחשבון העבור מענה דבר.
וכן מתחייב מדבריו שהיו בני ישכר +מודיע<ים90> לישראל ?ח?שבן השבת. כי גם בה כתוב (חשבון): [זכר] עשיה. שנאמר "לעשות את יום השבת". וגם זה נודע כי אין לשבת בחשבון העיבור מעשה. וכן כתוב במלאכת המשכן זכר עשיה. שנאמר "ועשו לי מקדש". ונודע כי אין למקדש בחשבון העבור דבר.
ואם יאמר +<אדם90>. מאין נדע שלא יפול לשון חג כי אם על שלש מועדים לבד. נאמר לו. כי כן כתוב "והשבת?י? כל משושה חגה" וגו'. ואמר הכתוב "חגה". והם שלושה מו?ע?דים. ואמר "חדשה". והם חדשה השנה. ואמר "ושבתה". והיא שבת בראשית הנודעת מבריאת העולם ו?ה?לאה.
ואמר "וכל מועדה". הם יום תרועה וכפור ושמיני עצרת. והם נקראו מועדים ולא חגים להודיעך כי החגים יקראו מועדים והמועדים לא יקראו חגים. (ולו): [ואלו] היה באומרו "חגה" היו מובאים בו יום תרועה וכפור ושמיני עצרת לא היה צריך לומר "וכל מועדה".
ואם יאמר האדם כי מקצת המועדים היו בני יששכר מודיעים ועושים בחשבון העבור ומקצתם יודיעו האחרים בהם. נאמר לו. מדבריו אשר אמר כי חשבון העיבור היה לסנהדרין +<יהיה סותר לדבר הזה. והלא אתם אומרים כי חשבון העבור היה לסנהדרין90>. וגם הוא נסתר מעיני העדה והיה {י}<נ90>גלה סודו לשבעים זקנים. ואיך יכלו בני יששכר וזולתם להודיע דבר אשר לסנהדרין. והלא זה הדבר בטל ומושחת.
ואם בני יששכר היו מודיעים עתי המועדים כן חכמי אחשורו(ת)[ש] היו מודיעים עתי חשבונם. שנאמר "ויאמר + לחכמים יודעי העיתים".
ולא ידע כי באמרו הדבר הזה השחית מאמרו אשר אמר כי החשבון היה ביד שבעים זקנים והוא נע(ק)[ת]ק מן הנביאים.
ועתה הוא אומר כי הוא ביד בני יששכר. וסמך מן הסכל שאמר <עמ' 39> ב?ר?אשון ובא תחת חקירה ודרישה והביא דברים לא יזכיר אותם חכם כי אם מי שיכחיש <עמ' 40> נפשו. והשיב בדברי בני מקרא ובדברי הרבנים. שאמרו "עשה ירח למועדים".
והוא למה אמר כי אינו על ראית הירח אות. כלומר אין ראית הירח אות על ראשי חדשים. והביא הוא לנפשו ראיה. "ומבני יששכר יודעי בינה לעתים" וגו'. ואמר כי הוא אות לחשבון העבור.
ודע כי אין בענין בני יששכר דבר אחד חוזק לדבריו מאשר דבר. והוא ברוב אולתו ישגה בכל דבר. והענין יודיע שהיו השבטים באים אל דוד ע'ה חברונה להמלי-כו. ומן בני ?י?ששכר באו אלו "ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם".
עתה אם יאמר אדם כי "אחיהם על פיהם" הם כל ישראל. מדבריו יהיו גם שבעים הזקנים שהם הסנהדרין וגם הנביאים והכהנים עושים עם כל בני ישראל על פי בני יששכר. ויבטל דברו הראשון ודברי האומר עמו באומר{ו}ם כי הסנהדרין היו נוהגים את ישראל במועדים ובמצות.
ואם יאמר כי "אחיהם" הם בני יששכר. לא יכשר שיהיו המאתים נוהגים כי אם בני יששכר בלבד. ומן הדבר הזה ישחת ויבטל דברו אשר דבר. כי בני יששכר נוהגים את הצבור ומודיעם לישראל חשבון העבור. ככתוב "לדעת מה יעשה !בהם!".
בואו ור!ע!ו האיש התועה והמתע?ה? את עם ה' מדרך הטוב ואת הישר עקש. ולא קבל ראיה על ראית הירח מאשר אמר "והיו לאותות ולמועדים". והכחיש התורה והכתובים.
וכן מה שאמר "עשה ירח למועדים". וכן "!ב!ירח יכון עולם ועד בשח!ץ! נאמן סלה". אשר כל אחד מהם יעיד ויגיד באמת כי הוא אות לראות הירח. כי דוד המלך ע'ה פתר כי הירח ברוא למועדים.
ואיתן האזרחי ז'ל הודיע איך יהיה ובאר באומרו כי בזולתו אחרי הסתתרו יעיד. כי לא יעיד והוא נסתר. בעבור כי הנסתר צריך לעד שיעיד עליו. והמועד איננו עד.
והנביא (א?מ?ר) אמר "ועד בשחק נאמן סלה". אשר כל אחד מהם יעיד ויגיד באמת כי הוא אות לראות הירח. והמכחש לא יביט על כל אלה.
וכן סעדיא לא הביט על כל אלה. כי טח מראות עיניו מהשכיל ל?ב?תו. ולא שעה אל דברי אבותיו. והחליף המשמע ודברי הראשוני'. ובא להקים ראיה בחשבון העבור {ו}מן בני יששכר.
ולא הביט בדברי אבותיו הכתובים בסדר מועדים. אשר היו משיאים משואות על ראית הירח. וחוקרי' את העדים. ומתירים להם לחלל את השבת מפני עדות החדש.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות