סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • ספר מצוות ללוי בן יפת הלוי, תרגום

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מתרגם לא ידוע   |  שנה: בין שנת 1000 לשנת 1100
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
ב. שבת ומועדים, דיבור ו, תת א | המסירה: Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Warner, 22
וזה אש' נמצא עמי באמ' "את אש' תאפו אפו" וג'. ו?ב?אמ' "שבו איש תחתיו". וכבר יתכן להשיא על אמרו "את אש' תאפו אפו" דברים. מהם כבוס הבגדי' מפני כי הכנתם היא כהכנת המאכל. וכבוסם הוא כמ' תקון המטעמים קודם השבת ולבושם הוא כמ' האכילה. ואין אסור להשיא #טואלקשיסרין#. האזור אש' הבגדים חבושי' בו בשבת.
ואם היה כבר כאש' לא יאסר להקדים המאכל ואין אסור להרבות מן הבגדי' כאשר לא יאסר להרבו' מן המאכל. וכן לא יאסר ללבוש פעמי' כאש' אינו אסור לאכל פעמי' הרבה. ולא יתחייב עלינו ללבוש אותם קודם השבת כאש' לא יתחייב כמוהו באכילה לאכול קודם השבת.
וכאש' יאסר מן המאכל אש' הוא כמ' רפואות וזולתם מפני כי אין ממנהג בני אדם להעשותו בכל יום. כן הבגדי' הידועים במלחמות כמו השריונות והתחראות לא יעבור ללבוש אותם בשבת.
וכן בגדי העושי' בכל מלאכה מן הכתנו(')[ת] ובגדי השואבי' ובגדי חרשי ברזל וכיוצא בהם לא יעבור ללבוש אותם. {וכן}: <וכל01> שכן כי ידוע ממנהג האמה כי הם ישנו לבושם ויתירו בתי ידיהם #אכממהום# ומצנפותיהם. ומי שיהיה לו שמלה ואדרת יתעטף בה והוא סימן השביתה. והוא הקרוב.
וכבר ישאלו מקצ' האנשי'. היעבור שיתן א' לחברו חליפת שלמה ביום השבת וילביש אותה לו כאש' יעבור ממנו להאכילו או יתן מתנה לאביון בגד או מצנפת כאש' יעבור לו להאכילו.
התשובה כי זה אינו עובר מפני כי לא יסגל בשבת בלבד והמאכל לעצם השבת. ואש' יהיה לעצם היום הוא עובר. ואש' הוא לעצם היום ולזולתו אינו עובר מפני כי העקר הנזכר הוא הכנת המאכל ליום השבת. אבל אם ישאיל אותו לו הוא עובר ללבוש אותו.
והדבור במשכב כמו הדבור במלבוש. וכבר הפרידו אנשי' ביניהם באש' יתכן לנו להציע המשכב ויהיה מוצע קודם השבת. ולא יתכן {להיות לנו} להיות בגדינו עלינו קודם השבת מפני כי תתעטף עליו מן הפרעושים וזולתם.
ואם היתה זו עלה תמימה חייב להיות כאש' ילבש אותם בבקר +<לא יכשר לו לפשוט אותם ואם פשט אותם והערה נפשו פעם אחת לא יעבור01> שיפשוט אותם פעם אחרת. וזה רחוק. ואולם אש' נמנע אותו הוא שיהיה האדם יחלל נפשו בפשיטת החלאים ולא יכש' מזה אלא אש' עבר בו המנהג ואם היו בני אדם מהם כבר ירחיבו מהם וכבר יתקצרו בהם.
וכבר מנע מקצ' האנשי' ללבוש האדרת בשבת מפני כי הוא נושא אותה ואין שם צורך יקרא אותו אל לבושו. וכן פארי המגבעות וכן מצחת הרגלים והאבנט. ומקצת' ה?ת?יר כל זה מפני כי כלו מן מלבוש מנהג בני אדם.
ב. שבת ומועדים, דיבור ו, תת ב | המסירה: Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Warner, 22
הדבור בלבוש החלאים. כבר נחלפו גם על זה. ומהם מי התיר ללבוש (ל) אותם הנשים לבד חוץ מן האנשי'. ולא יעבור להיות ביד האיש לא חותם ולא טבעת בשבת. והסמיך כי הטבעת הוא מוכן ביד האיש לחתום בו והוא לבישת מלאכת הצורף להם החותם המפותח. ולא יעבור ללבשו כי הוא עשוי למלאכה.
*
הא' אש' אין עליו פתוח מאין הוא אסור. ויותר מה שיאמרו בו כי ממנהג כל האנשי' ללבוש אותו וכן העדי אש' יהיה על המלך כמ' האצעדה ורביד הזהב והנזר וזולתם והוא קרוב.
ודבר הנשים בזה {לעבר}: <לא עבר01> המנהג להיות עליהן תמיד בתי הנפש ונזמי האף ו()[כ]יוצא בהם. ואש' עבר המנהג לתקן אותו ולהיות עליהם תמיד כמ' השרות והעכסים והקשורי' וכיוצא בהם יכש' להיות עליהן בשבת. והיציאה בו {כי} לא שמעתי מי התיר אותו מן הקראין.
וכי יהיה המנהג עובר בהעשותו למה לא יעבור לצאת בו כאש' יעבור במלבוש. ועם זה כי הוא במשפט הלבוש והחריטים והסדיני' אש' הם בבתי הידים והחריטים ישר על הזרועים מפני יציאת דם ואם לא בדם על ב' הדתות ביחד יעבור לצאת מבית אל בית. והוא באין פוגה עובר.
ולא יקשה זה אלא על דרך אש' הוא יראה לצאת בדרכים המחללים. והם באין פוגה ממנהג בני אדם יצאו בהם בכל יום ויום ואינו היוצא בהם עם האנשי' כי הוא נושא משא.
וכן החגורה הנקפה אש' על שער ראש הנשים ופתילי השער והדונג אש' על מקצ' העדים והנזמים באזני הנשים אש' ישימו לתפוש אותם עד שלא יצא מן הלולאה. כל זה והדומה לו ימנעו ממנו והוא עובר במנהג על מנהג אחד.
ואם היה על הבגד טינוף פרעושים הרבה או רוק וזולתו מן הרטיבות כבר התיר מקצ' החכמ' היציאה בהם. וגם התיר לבעל קרי אש' {טנוף}: <טנף01> בגדו ונתגאל בשכבת זרע לצאת בו. ואולם לא התיר לו לצאת אלא באש' עבר בו המנהג לצאת בו. והתיר לו לצאת באזור אש' במתניו וזה עם מקצ' החכמים אסור.
ומי לא התיר לצאת במקו' המחלל כבר נפל נפשו מכל זה. וכלי העור על מיניהם מן הנעלים וכיוצא בהם אש' על השוקיים ועל הרגלים יכשר ללבוש אותם. #קטרטריאה# אש' מן הצמר בתוכם על הרגלים כבר התיר אותם אנשי'. ואנשי' אסרו אותם. והם דומות אל אש' יתחבר על ראש האשה מן המטפחות והמגבעות לאנשי' {ומוצא}: <וכיוצא> בהם והוא ידוע.
וכי כאש' יכרת הנעל בדרך. בו ג' דברים. מהם מי יראה להשליף האחרת וילך יחף. ומהם מי יראה למשוך אותה אל המקו' הקרוב אש' יבטח בו ויניח אותם שם. ומהם מי +<י01>ראה לתקן אותה אם תתקן במהרה.
ואש' יתנשא מן העפר בכל מיני הנעלים אינו אסור. ואולם מי יראה להקדים ידיחתו קודם השבת ולנערם. ובהם מי יראה ללבוש הנעלים אש' יבוא בהם הרגל ולא ילבש הנעלים אש' תחת כף הרגל בלבד בשבת.
הדבור בדבר. כבר אמ' הכת' "ממצוא חפצך ודבר דבר". והוא כלל כאש' היתה מלת "מעשה" היא מוכללה. וכן מלת "מלאכה" היא מוכללה. והחפץ בזה הדבור אש' אין אליו צורך בשבת מן החובות ומן המתר?י?ם.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות