סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • בראשית רבה לישועה בן יהודה, תרגום

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מתרגם לא ידוע   |  שנה: בין שנת 1000 לשנת 1100
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
בר', דיבור ג, סעיף ח | המסירה: Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Warner, 41
וגם השני מושחת מפני כי הוא יוליך לשוב תומת מצוא הגופות אל הקב'ה זולת זה. מפני כי אין שם עצם באה בהיותה #מעקולה# לא ישען זה אליו.
בר', דיבור ג, סעיף ט | המסירה: Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Warner, 41
שאלה. א'א. היורה אמרו ית'ש "ברא אלהים". על כי לא ברא קודם זה העולם דברים אחרים אם לא. נ'ל. כבר נאמ' כי זה יורה על הקב'ה לא ברא קודם זה העולם דבר. בעבור כי אמ' "בראשית". ואלא היה אין הועלה לזכור מלת "בראשית". ויתכן לומר כי משמע הדיבור יורה [על] זה.
ודע כי הדיבור באופן הראשון קשה בגלל כי אמרו "בראשית" ישא דברים. הא'. לפתור אותו. עם ראשית ערב. וכי ישא זה לא הורה על כי הקב'ה לא המציא לפני אלה הבריות דברים אחרים. מפני כי יותר אשר יורה.
*
והצורה זו על כי לא נתקדם בריאת העולם ערב. מפני כי פתרנו אותו. עם ערב ראשון. וזהו במפסיק בכריתות על כי לא נתקדם בריאת דברים קודם אלה הבריות. והאופן השני על אשר יראה לי הוא קרוב.
אם אמ'. מה ההועלה בהודיענו אותו. נ'ל. להועלות. מהם לדעת בכל זמן כמה חלף מן בריאת העולם ונבנה החשבון עליו. ומהם דעתנו כי הקב'ה לא ברא השמים והארץ ושאר הבריות כזרעים וזולתם בעת א' אבל בימים.
ומהם להודיע אותנו כי לא ברא הקב'ה קודם השמים והארץ דבר אחר. ויעבור שיהיה בהודיענו אותו תיקון והועלה לנו ויעבור היותו לנו הועלה בלבד.
בר', דיבור ג, סעיף י | המסירה: Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Warner, 41
שאלה. אם אמ'. היעבור כי ברא הקב'ה דברים אחרים זולת אשר זכר אותו לנו ואם היה לא זכר אותו אם לא. נ'ל. כבר ביארנו כי הראיה כבר נגשה קיום אשר לא זכר אותו והוא בריאת חי ואשר הוא זולתו. בהיותו ית'ש כבר ברא שמים אחרים וכיוצא בהם כי השכל לא ?י?מנע מן העברתו.
והכתובים לא יורו על מחילותו נתחייב להשאר על העברתו. ואם היה הקרוב עמי כי הוא ית'ש לא ברא לבד מאשר זכר אותו מפני כי הכתובים כעדים על זה. וזה על דרך ?ק?ירוב לא על דרך דעת.
בר', דיבור ג, סעיף יא | המסירה: Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Warner, 41
שאלה. א'א. היורה אמרו "אלהים" על היות זה החי מצווה אם לא. נ'ל. לא. מפני כי מלת "אלהים" תכיל לפתור אותו זולת הקב'ה. ומפני כי יעבור להיות זה הגדת השליח ע'ה בעבורו ית'ש כי הוא אלהים. משום כי היה בזמנו ע'ה מי אשר תתחייב עליו העבודה.
ומזה יהיה כבר זכר אותו המלה על כי מקצת החכמים אמ' כי אלהים יכשר לשלחו על מי לא תתחייב עליו העבודה. אבל על מי תתם לו העבודה. וכל זה יבאר כי אמרו "אלהים" לא יורה על היות זה החי הנברא בתחלה מצווה.
בר', דיבור ג, סעיף יב | המסירה: Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Warner, 41
שאלה. א'א. הזו השמים אשר נראה לעין היא הברואה ביום הראשון אם לא. נ'ל. כבר נאמ' כי אשר נראה אותה היא הברואה ביום הראשון. וכי הרקיע כראי מוצק. והוא #שפאף#. וכאשר כי הדבר אשר הוא כראי אם תשים באחוריו דבר ותהיה מולו ונגדו מקביל לו תראה אשר אחוריו. כן צורת הרקיע.
וזה רחוק לאפיסת ראייתו. ומפני כי הדבר #אל-שפאף# יראה לעין ויראה אשר אחוריו. ואנחנו לא נראה עד עתה אלא דבר אחד. וכבר נאמ' כי הרקיע הוא הנזכר פה וזכר אותו פה כלל עם הארץ. ואחר זה זכר פרטו ואיך היתה בריאתו.
וגם זה רחוק משום יציאתו מן הגלוי בלא ראיה. וכי יתם זה חוב להיות אשר נראה אותו הוא הנברא ביום השני. והוא לבד מן הנברא ביום הראשון. מפני כי השמים הנברא בתחלה מסותרה ממנו לא נראה אותו אבל נדע אותה בהגדה.
אם אמ'. הורו על כי זה אשר נראה אותו הוא הנברא ביום השני. וגם הורו על כי זו הארץ אשר אנחנו עומדים עליה עכשיו היא הנבראת בששת ימי בראשית.
נ'ל. מי טען הדעת בבירור מן השליח ע'ה כי זה השמים והארץ הם הברואי' מששת ימי בראשית וכי לא נתחדש אחר זה שמים ולא ארץ זולת אשר נראה אותו. כבר נצל נפשו מזו השאלה. ואשר ישאר עליו להורות כי זה הרקיע הנברא ביום השני הוא הנזכר בזה העניין אם לא. וכבר נתקדמה התשובה עליו.
תשובה שנית. והוא כי השליח ע'ה הגיד לאנשי דורו בו והרמיז אל הארץ אשר היו רואים אנשי דורו משום [2] "ואת הארץ". [1] אמרו וכי יתם זה חוב להיות הארץ והשמים אשר ראו אותם אנשי דורו הם הברואים מששת ימי בראשית. וידוע בבירור כי זו השמים עם הארץ הזאת הם אשר היו בדורו ע'ה לא נשתנו.
אם אמ'. יותר אשר יתם לכם אמרתם אותו בארץ בלבד משום אמרו "ואת הארץ". ולא יושלם לכם זה הרקיע מפני כי הוא הגלוי. כי הוא ע'ה הגיד לאנשי דורו כי הקב'ה ברא רקיע.
ולא ביאר להם כי הוא הנראה בימיהם כאשר ביאר אותו בארץ בזכרו מלת הרמיזה אליה והיא {והיא} הא ההודעה. ולא יתכן [2] לומר [1] לכם כי כבר אמרו "ויעש אלהים את הרקיע" מפני כי היא רמיזה אל אשר זכר אותו מעבר כאשר נתקדם. שנ' "ויאמ' אלהים יהי רקיע".
נ'ל. אשר זכרת אותו חייב ולא ידעתי עליו תשובה. ואם תם הדעת בבירור אשר זכרנו אותו תחלה הוא ספק בתשובת ע[י]קר השאלה. ואם לא יושלם אז נשוב אל התשובה השנית.
והתשובה השנית לא תגוש אלא בהיות זו הארץ היא הנבראת בששת ימי בראשית לבד מהרקיע. משום אשר זכרת מן הקושיא ועל זה ישאר הספק הזה אשר נראה אותו הוא הנברא בששת ימי בראשית אם לא.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות