סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מלחמות אדוני

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: סלמון בן ירוחים   |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 935
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
שער ט | המסירה: Leiden, Bibliotheek der Rijksuniversiteit, Warner, 41
בתורת משה מצאתם זה או בחכמתכם
אי-זה מצאתם בדעת לבבכם.
מה דבר תשיבו על אשר בזה ישאל לכם
ויאמר. גם אני מצאתי בדעת לבבי כי ראש חדש הוא יום אחד להקבילכם.
גם אם תאמרו. במקרא זה מצאנו.
ככת' "ויהי ממחרת החדש השני". וזאת ראיה לנו.
דעו עתה כי לא יצא זה הדבר משלשה פנים בדעתנו.
אם "ממחרת החדש השני" ישוב אל החדש שלשים בשמוע באזנינו.
זה לא יתכן לא לפניכם ולא לפנינו.
דרך אופן השני. אם יחשב אדם ברעיוניו
כי שני הימים כל אחד [מהם] יקרא חדש בענייניו.
<עמ' 79> נמצאת "ממחרת החדש השני" בתקוניו
ושאול אמר. "גם תמול גם היום". ()[בה]גיוניו.
הלא נודע בה אפס שני הפני' האלה
כי יום מחרת החדש השני יום שני לחדש בביאה סגולה.
כמו "ולצלע המשכן השנית". ולצלע קרשים תמלא
ואין שם משכן שנית בכבוד שדי להפלא.
ועוד דרך השלישי כן יחייב. ואם שני פנים ראש חדש במדעי
יושב{ו}ת כל מניין החדש בהודעי
והיה שביעי ששי וששי שביעי
וכן התשיעי עשירי והעשירי תשיעי בהביעי.
זמותי לשאול סעדיה הפית[ו]מי ולהשפיל גאותו.
נמתה כי לכל חדש שנים ראשים בתחלתו.
כן יצוה שדי בתורתו
להקדיש יום עשרה לחד' בתוך עדתו.
חשבון זה החדש יום ראשון תקדים תחילה
או מיום השני ובו להתחילה
או מיום חשבוני השני תמללה
מה זה תפריד לאשר יאמר בלתי מיום הראשון נתחילה.
<עמ' 80> טרף נפשו באפו
חרב תבאה מפה ומפה
יחשכו כוכבי נשפו
לא עמד כי י'י הדפו.
יוצר הכל צוה {לבריאי}: <להריעי01> לחדש השביעי.
וכן אמר. "אך בעשור לחדש השביעי". להודיעי
אם העשור הוא אחד לשמעי
כן ראש השנה אחד בהריעי.
ככת' "ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם" וגו'. {בתחיתו}: <בתחלתו01>
ו"ביום השביעי מקרא קדש". לאמתו
וגם לא תוסיף ולא תגרע ביום צוותו
ואיככה שני ימים טובים לכל איש בגלותו.
למה לא ישמרו שני ימים טובים בארץ כנענים
בני ציון ויר[ו]שלים אשר בה שוכנים.
והמועדים אינם תלויים במקומות בכל פנים
כי כמצות שבת ועשור כן מצות שאר המועדים אצל הנבונים.
מרקו הרמחים לבשו השריונות
הברו לכם חרבות שנונות
מדוע ראיתי המה חתים מבלי תבונות
וכל גבוריהם יוכתו על הפנות.
<עמ' 81> נ!זע!קו כרמינו וכל כרמיהם קמשונים
כסו פניהם חרולים וסלונים
ואם אמרתם. ראש החדש הוא יום א' במענים.
והיום הראשון הוא מן חדש הישן בכל שנים.
סרתם מן הדרך. אם כן שמרכם שני ימים טובים
כי שמתם ימים חולים ימים קדשים ואהובים
ונמצאו מעשיכם לדבריכם מכזבים
וגם דבריכם למעשיכם מתעבים.
עושו ובואו אלי כלכם ואחותי שמעו באזניכם.
אם כן האחרון ראשון בחכמתכם
מזה תשיבו על אשר יאמר גם ראשון הוא אחרון להכלימכם
והאמצע הוא ראשון והאחרון הוא אמצע להחפיר פניכם.
פתיים יאמינו לכל דברים.
ככת' "פתי יאמין לכל דבר" וגו'. לכן משכם סעדיה הפיתומי מגששים קיר כמו עורים
ולא ידעו כי בעולם חכמים חוקרים
להבין משל ומליצה ולגלות מטמוני מסתרים.
צופיו עורים כלם לא ידעו
כלבים אלמים לא ישבעו
<עמ' 82> הוזים שוכבים אוהבי לנום עד יגועו
אתיו אקחה יין ונסבאה שכר. תעו והתעו.
קשי פנים וחזקי לב
לא ישובו ולא ישימו על לב
ומצות להוסיף אשה אל אחותה לשלב
לולב ותפילין ולא יפחדו מחוקר לב.
רם ונשא צוה. לא תוסיפו ולא תגרעו.
והם כמה מצוות יגרעו
כמו ראיית הירח ומציאת האביב בפיהם לא יביעו.
אין עלינו לשמרם ולרי()[ק] ייגעו.
שנן לשונו הפיתומי. כחרב לשונו
להמשיל משלים במגלת אסתר בפשרונו.
בעבור שני ימים [טובים] לשמרם כרצונו
וי'י לא רצה מהתלותיו ויראה קלונו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות