סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פרקטיקה רפואית

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שבתי דונולו (מיוחס לו)   |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: אחרי שנת 982
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק ה | המסירה: Firenze, Biblioteca Medicea Laurentiana, Plut. 88, 37
ופעמים שנוטל דעתו ויכאבו עיניו ולא יוכל לישן. ויש מהן ששורקין אזניו. ויש לו כובד הראש וצינה. ויצער אותו נפיחה שיש לו. וי<אחוז או01>תו דקירות בקרב שלו ובין כתיפיו. ומרא()[ה] ()[<פ>ני]ו שחור או ירוק וישתנה דמותו. וגוסה חם עם <עמ' קכו> עשן שיצא מפיו.
ויהיה בגופו ובבטנו כמו דגים ויעוות את בטנו וירד הרוח מן הבטן אל המבושיים. ויש לו הילוך מיעים ויצא מתחתיו צואה ש()[ח]ורה ויועיל לו הרבה.
ואם לא ימהר לבוא יבואו לידי מניאה הוא טירוף הדעת. לפי שחולי זה יגדל חולי מניאה בגוף.
ויש רופאים שאומרין שיש לו לאדם שתי מרירות. ויש רופאים שביררו להן שאין לאדם אלא מרירה ויש לה שתי פיות. וכשתמלא הפה האחד יצא בכל הגוף ויתערב עם המרירה השחורה היא קולרא. והפה האחרת יפוץ בראש ובפנים ולכך פנים ירוקים.
זה לך מעשה תרופתו. אם יש לו הילוך מיעיים השקהו תריסיסקי וכל דבר שיחזק הבטן. ואחרכך האכילהו חלב עיזים קל וישתה אותו חם קודם אכילתו. ואם יתחזקו מיעיו הרבה ולא יוכל לצאת חוצה קח אסינצו ובשל אותו במים או ביין וישתה המרק ומיד ישלשל אותו לפי שהללו תריסיסקי ששתה לחזק הבטן.
ואחרכך ישתה מרק אסינצו לשלשל אותו. אם שילשל אותו שילשול זה חתך חולי זה שנקרא מליקוניאה וייבש אותו החולי. אז האכילהו אוכלים קלים וביצים וישן במקום שלא יהיה שם אור הרבה. ובשל חנדל הוא קולוקינתידא ודבש ושמן ועשה לו מהן חוקנא ה?י?א אינימא.
ואם יהיה תינוק או בחור הקז לו דם מזרועו כדי שיצא החולי עם הדם. ואחרכך עשה לו חובש הנקרא אפורוסאה. קח לת(גר)[רג]ירון הוא קוקוליונ?ו? <עמ' קכז> רטל א'. דונג רטל אחד. שמן שושנים רטל א'. דבש ו' אונק'. חלב צפיר עזים ו' אונק'. קוקנדיאה אונק' א'. מיצוי זרע פשתן כדי צורכו. ושים על הקרב שלו.
ואחרכך השקהו יירא ד' שקלים או לפי כוחו ג' פעמים בחודש ראשון ובשאר חדשים פעם בחודש. ואחרכך קח דלעת וחמם אותה ושים אותה בין כתיפיו. והקז לו דם ח' אונק' או רטל א'. ואחר שתקיז לו דם קח מטלית מן פשתן ושרה אותו בשמן ושים על מקום הקזה. ושים על המטלית צמר וקשור אותו יפה שלא יכנס הרוח.
ואם תראה שלא היקל החול?י? עשה לו משיחה. קח אליבורו שחור ב' אונ' ושרה אותו במולסא הוא מים ודבש ג' ימים או ד'. ואחר כך מצה אותו והשלך אליבורו לחוץ ותן על מים ההם מי חנדל ב' אונק'. סקמוניאה ג' אונק'. ועשה משתה. שזה משתה ברור הוא לחולי זה שמכבס את מיעיו הרבה.
ואחרכך השקהו יירא והאכילהו מרק חטים מבושלים. ואחר ג' ימים רחוץ אותו במרחץ יפה והשקהו מן <עמ' קכח> אפורביאו.
ואם תראה שיש לו כח עשה לו חובש ותן על הקרב שלו כדי לחמם אותו כדי שיוציא כל חולי וכל קושי מן הגוף וירכך מן הגוף. ואחרכך האכילהו צנונות עם אוקסימלי קודם אכילה והשקהו דבש עם מים חמים כדי שיקיא.
ודבר זה עשה לו במרחץ קודם אכילה ג' פעמים בחודש. ולכשיצא מן המרחץ השקהו זרע פלנתייני הוא צינטונירביאה והוא ארנוגליסין שחוק עם מים חמים ג' ימים ת?רוד? קודם אכילה. וכל ג' ימים אילו האכילהו בשר קל כגון יונים או תרנוגלין או כל בשר עופות ודגים. והאכילהו עם פיגם ועם כמון כדי שיפתח לבו {והאכילהו}: <לאכילה01>.
והשקהו יין לבן וקל ויאכל אילו ירקות. כפרגוס אטר?י?פליצי חרדל כרפס חסא כרישים. ויאכל אגוזים ושקדים מרים ופסתקי ופרסקין. ואם ירצה לאכול כל <עמ' קכט> דבר חריף כגון בצל ושומים. ולאחר שיאכל ילך בבית ויישן וירפא בע'ה.
פרק ו | המסירה: Firenze, Biblioteca Medicea Laurentiana, Plut. 88, 37
אטיאסמון. הוא חולי מצד מניאה. וחולי לו קשה ורע לפי שבפתאום יאחז את האדם ויעמד וירקד ברגליו וטופח שתי ידיו לפי ששומע בראשו קולות גדולות מעורבות ומשונות. וכל אדם שנוגע בראשו שלאדם שיש לו חולי זה ישמע כקול תופים וכינורות.
ואף מוחו ועצמותיו שומעין קולות כקול כינורות. ולכך בעל החולי עומד ושו?ח?ק ומרקד וירוץ בכל מקום ויאחוז חרב או קורדום ומכה את ראשו ואינו חושש ועל ראש אחרים. {וישיר}: <וישי(ר)[ך]01> את בשרו ובגדיו אבל לא אחרים.
וחולי זה קורין אותו בלשון רומיים ?כ?אוסריאו הוא בעל מריבות. ויש שקורין אותו דמוניס ליאוניס הם שדים קשים כאריות. שיאחוז חולי זה אדם מיד נוטל צידו או יהיה לו פצע או חבורה בצידו אחר.
זה לך דבר לרפואתו. סגור אותו בבית וקשור אותו. ואם ינוח שעה א' או ב' הקז לו דם. ותן לו משתה להילוך מיעיים או חובש שיוליך מיעיו או אינימא. ויאכל אוכלים קלים עם מים חמים ויאכל כל אוכלים חמים. והשקהו שורש אליבורו ודברים אחרים לכבס מיעיו.
ויהיה לו דממה ולא ידברו לו בני אדם. ואם תראה אותו שיוציא קצף מפיו חדל לרפאותו לפי שבתוך ז' ימים ימות.
פרק ז | המסירה: Firenze, Biblioteca Medicea Laurentiana, Plut. 88, 37
אפיאלתיס. הוא חולי מצד אכילה שאכל הרבה ורוה בשרו ויש לו תמיד שינה. ויש שלא יי(ן)[ש]ן אלא שיש לו כובד שינה וכשישן שומע לו אדם שקורא אותו ויצערו. וכשישן ישכבו עליו שדים ויכבדו אותו. <עמ' קל> לכך יש רופאים שקורין אותו חולי זה אינכ?ו?ביס מפני שאירע חולי מצד אכילה.
ויוונים קורין אותו אפיאלתיס מפני שיאחוז אותו חולי בו שינה. ויהיה דבר זה מצד בגומיאה הוא אומורי והוא <...>. או מרוב הדם שהגביר על הגוף. ולכך יבוא עליו שידה בלילה בכובד שינה. וכ?ש?ישן פורקדן יהיה לו כובד גדול ואינו יכול לדבר. ופעמ' ?ש?ידבר לפניו כשידה היא פנתזמא. ויבהל וירעד וירום קולו בשינה וקולו כבד ואין לו כח לדבר בקול.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות