סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פרקי רבי אליעזר

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 800
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק לד | המסירה: New York, Jewish Theological Seminary (JTS), EMC, 866
מנ' אנו למדים שהנפש נתנה מן השמים. בוא וראה. כשיצר את האדם לא היה בו רוח. מה עשה הקב'ה. נפח ברוח נשמת פיו ונזרקה בו נשמה. שנ' "ויפח באפיו נשמת חיים".
והנפש דומה ליוצרה. מה הקב'ה רואה ואינו נראה כך הנפש רואה ואינה נראית. מה הקב'ה אין לפניו שינה כך הנפש אין לפניה שינה. מה הקב'ה סובל עולמו כך הנפש סובלת את הגוף.
וכל הנפשות משלו הן. שנ' "הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות".
ר' ישמעאל אומ'. כל הגופות נוגעים בעפר הארץ עד שמשתייר מכל הגוף מלא (תרבת): [תרוד] רקב. ולעת' לבוא כשיקרא הקב'ה לארץ לתן פקדון כל הגופות הן מתערבות בעפר הארץ כחומר שהוא מתערב בלש. מנפח ומרבה למעלה את הלש. כך הוא מנפח ומרבה למעלה את הגוף בלא מים.
*
מיד הארץ רעשה וההרים מזדעזעים והקברות נפתחים ואבני הקברות מתפזרות אשה מרעותה. שנ' "והושיעם יי'י אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססת על אדמתו".
ר' עזריה אומ'. כל הנפשות בידו שלהקב'ה. שנ' "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש".
מלה'ד. לאדם שהוא מהלך בשוק ומפתח שלביתו בידו +<כל ממונו בידו01>. כך הקב'ה מפתח שלקברות ומפתח שלאוצרות נשמות בידו. ולעת' לב' הקב'ה פותח את הקברות ופותח את אוצרות נשמות ומחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש. שנ' "תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה".
ר' יהודה אומ'. משחרב בית המקדש הארץ אמללה מרעת כל דוריה. כאדם שהוא חולה ואין בו כוח כך הארץ אמללה ואין בה כוח לתן פירותיה לעת' לב'.
והקב'ה מוריד תחית טל ומחיה את המתים ונותן רפואות לארץ. שנ' "יחיו מתך נבלתי יקומון". () "יחיו מתך". אלו ישראל שמיתו בטוחין על שמך. "נבלתי יקומון". אלו או?מ?ות העולם שנמשלו בנבלת בהמ'. "יקומון" ביום הדין אבל לא יחיו.
"הקיצו ורננו שוכני עפר". אלו הצדיקים שהן שוכני עפר ארץ. שנ' "כי טל אורות טלך".
ונותן רפואות לארץ. מה הוא נותן רפואות לארץ. #אמ' ר' תנחום אדרעיה. ארעא תפקידיה תפליט#.
טל תחית המתים מאיזה מקום הוא יורד. מראשו שלהקב'ה. שראשו שלהקב'ה מלא תחית טל. ולעת' לבוא הקב'ה נוער שער ראשו ומוריד תחית טל ומחיה את המתים. מנ' שראשו שלהקב'ה מלא תחית טל. שנ' "אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל" וג'.
פרק לה | המסירה: New York, Jewish Theological Seminary (JTS), EMC, 866
"טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך אפים מגבוה רוח". "טוב אחרית דבר מראשיתו". טוב(ין) ברכות [ה]ראשונות שברך יצחק את יעקב על טללי שמים ועל דגן הארץ. שנ' "ויתן לך האלהים מטל השמים".
ברכות אחרונות ברכת יסוד עולם הם ואין בהם בטלה לא בעולם הזה ולא לעולם הבא. שנ' "ואל שדי יברך אותך" וג'. והוסיף לו את ברכת אברהם. שנ' "ויתן לך את ברכת אברהם". הוי "טוב אחרית דבר מראשיתו".
"טוב ארך אפים מגבוה רוח". "טוב ארך רוח" זה אבינו יעקב. שבכל יום ויום מאריך את רוחו ואוכל דברי פגימות. "מגבוה רוח" זה עשו הרשע. שבכל יום ויום הוא אוכל בשר מצידו. ומגסות רוחו לא היה נותן ממאכלו ליעקב.
פעם אחת יצא לצוד ציד ולא עלת בידו. וראה את יעקב אוכל מאכל עדשים וחמד אותם בלבו. ואמ' לו. "הלעיטני נא מן האדום האדם הזה". היה אומר לו יעקב. אדום יצאתה ממעי אמך ומאכל אדום אתה חמדת לאכול. שנ' "ויאמ' עשו אל יעקב הלעיטני נא".
ר' אליעזר אומ'. עדשים מאכל אבל וצרה הן. תדע לך. +<כשנהרג הבל היו אבותיו אוכלים על אבלו מאכל04> עדשים על אבלו.
וכשנשרף הרן באור-כסדים היו אוכלין על אבלו מאכל עדשים. ויעקב היה אוכל מאכל עדשים באבל וצרה על שהיתה שררות מלכות בכורה לעשו. ואותו היום +<מת01> אברהם זקינו.
ישר' אוכלין מאכל עדשים באבל וצרה על שחרב בית המקדש ועל גלות ישר'. מכאן אתה למד שאין בני עשו נופלין אלא עד שיבא שריד מיעקב ויתן לבני עשו מאכל עדשים ב()אבל וצרה ויקח מהם שררות מלכות בכורה מה שקנה מהם בשבועה. שנ' "ויאמר יעק' השבעה לי".
ר' יעקב אומ'. כל מקום שהיו אבות הולכים היתה הבאר מהלכת עמהם. אברהם חפר בארץ ג' פעמים ומצא אותה לפניו. שנא' "?ו?ישב יצחק ויחפר את בארות המים". יצחק חפר בארץ ארבעה פעמ' ומצא אותה לפניו. שנ' "ויחפרו עבדי יצח' בנחל".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות