סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פסיקתא רבתי

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1050
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסיקתא ב | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
ד'א. (ביום הלק?ח?ו) "מזמור שיר חנוכת הבית". בא וראה שלמה בונה את {הכי}: <הבית09> והוא נקרא לשמו של דוד. מהו "הדברים האלה". אלא היה דוד ראוי לבנות ובשביל דבר אחד לא בנה אותו ואע'פ חשב לבנותו. {ובשביל דבר} בא נתן ואמ'. לא תבנה. כמה שכת' "לא תבנה לי הבית". למה. "כי דמים רבים שפכת ארצה".
כיון ששמע דוד כך נתיירא. אמ'. הרי נפסלתי מלבנות בית המקדש. א'ר יהודה. אל תתיירא. חייך. כך הם לפניי כצבי וכאייל. לכך נאמ' "שפכת ארצה" ואין "ארצה" אלא צבי ואיל. כמה שכת' "לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים".
ד'א. אמ' לו הק'. חייך. כך היו לפני כל דמים ששפכת בקרב'. מניין. שכן כת' "כי דמים רבים שפכת לפני". {א'ר}: <אמר ר'ש בן יוחאי. אין "לפני" אלא קרבנות. שנ' "ושחט את09> בן הבקר לפני ייי".
אמ' לו דוד. אם כן למה אין אני בונה אותו. אמ' לו הק'. שאם אתה בונה הוא הוי קיים ואינו חרב. אמ' לו. והרי יפה. אמ' לו הק'. גלוי וצפוי לפני שעתידין לחטאת ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישר' ניצולין. מניין. שכן כת' "דרך קשתו כאויב" "{באה} (בת) באה' בת ציון שפך כאש חמתו".
אמ' לו הק'. חייך. +<הואיל09> וחשבתה <דף ז, עמ' ב> לבנותו. אע'פ ששלמ' בנך בונה אותו לשמך אני כותבו. "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
ד'א. "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". שבע חנוכת הם. חנוכת ברייתו של עולם. +שכת<'> "ויכלו". ואין "ויכלו" אלא חנוכה. שכת' "ותכל כל עבודת". חנוכת משה. כשכת' "ויהי {כלות} ביום כלות משה". וחנוכת המזבח. כשכת' "זאת חנוכת המזבח".
וחנוכת בית הראשון. כשכת' "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". וחנוכת השיני. כשכת' +. (וחנו..) וחנוכת חומת ירושלם. וזו של עכשיו של בית ?ח?שמוני. וח!כונ!ת של העול' הבא שאף הוא יש בה נירות. כמה שכת' "והיה אור הלבנה כאור (חמא) חמה ואור החמה יהיה שבעיתים".
פסיקתא ג | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
"ביום השמיני נשיא לבני מנשה". ילמדינו ר'. נר של חנוכה שהותיר שמן מהו צריך לעשות לו.
+תל<'> למדונו רבותי'. נר של חנוכה שהותיר שמן ביום הראשון מוסיף עליו שמן ומדליקו ביום השיני. ואם הותיר ביום השיני מוסיף עליו ומדליקו ביום השלישי. וכן בשאר כל הימים. אבל אם הותיר ביום השמיני עושה לו מדורה ושורפו בפני עצמו. למה. {שבילן}: <כיון09> שהוקצה למצוה אסור להשתמש הימנה.
לא יאמ' אדם. אני מקיים מצות זקנים הואיל ואינם מן התורה. אמ' +ל<'>+ הק'. לאו בני. אלא כל מה שהן גוזרין עליך קיים. שנ' "על פי התורה אשר יורוך". למה. שאף עלי+ הם גוזרין. שנ' "ותגזר או' ויקם לך".
תדע לך. יעקב מהו אומ' בשעה שהוא מברך מנשה ואפרים. "וישם את אפרים לפני מנשה". עשה את הקטן קודם לגדול. וקיים הק' גזירתו. אימתי. בקורבנות הנשיאים הקריב שבט אפרים. שנ' "ביום השביעי נשיא לבני אפרים". ואחר מנשה. מניין. ממה שקראו בעינין "ביום השמיני {את} נשיא לבני מנשה".
ד'א. "ביום השמני נשיא לבני אפרים". את מוצא שאפרים קרב תחילה. שבכור וגדול. ואחר כך מנשה.
וכך פתח ר' תנחומ' בר' אבא. "דברי חכמים כדרבונות" וגו'. מהו "כדרבונות". אלא מה הדרבן הזה מכוין את הפרה לחרוש (בל) בתלם שלה. כך דברי חכמים מכוונין את האדם הזה לדרכיו של הק'. הוי יפה אמ' שלמ' "דברי חכמים כדרבונות".
ד'א. "כדרבונו'". המשנה קראת אותו מרדע והמקרא קראת אותו דרבן ומלמד. "במלמד הבקר" וכן "להציב הדרבן". א'ר נתן. למה נקרא מרדע. שמורה דיעה לפרה. ולמה נקרא <דף ח, עמ' א> דרבן. שדר בינה בפרה. ולמה נקרא כולו מלמד. שמלמד את הפרה לחר!י!ש בתלם שלה. כך הם דברי חכמ'. דרים בינה בבני אדם. ומורים דיעה בבני אדם. ומלמדים אותם דרכיו של הק'. "דברי חכמ' כדרבונות".
ד'א. מהו "כדרבונו'". א'ר ברכיה הכהן. !כ!י ר' !ב!דו?ר? של {בדרה}: <בנות. #כהדא09#> ספירה #דמינו-קויתיה# שהן מלקטות בה. זו זורקת לכאן וזו זורקת +<לכאן09>. כך הם חכמים נכנסים לתלמוד ועוסקין בתורה. זו אומ' טעמו וזה אומ' טעמו. זה אומ' טעם (וזר) אחד וזה אומ' טעם אחד. ודבריהם של אילו ואילו כולהם ניתנו ממש' הרועה מה שקיבל מן יחידו של עולם. "נתנו מרועה".
מפני שזה אומ' טעם אחד וזה אומ' טעם אחר שמא דבריהם פורחים הם. "וכמסמרות נטועים בעלי אסופות". לא אומ' {רב} ''במסמר' קבועים'' אלא "נטועים". למה. אלא מפני שעשה אותם מסמרות. !והמסרו'! שיש ל!ך! שושנה נוח לשלוף. לכך אומ' "!ב!מסמרות נטועים".
שרשיו של אילן הנטועים קשין לעקור אבל אין להם כח !ב!כחו של ברזל. והמסמר של ברזל שיש לו שושנה אלא נח לעקר. לכך "וכמסמרות נטועים". נתן לדברי תורה כחו של ברזל וכמטעו שרשיו של איל!ו!.
<דף ח, עמ' ב> ד'א. כשם ששרשיו של אילן מש!כ!ים לכל מקום כך דברי חכמ' נכנסים ומשתים בכל הגוף.
"דברי + כדרבונו'". אימתי הם נטועים {באר}: <באדם09> הזה כמסמרו'. אימתי שבעל התורה נכנס לתלמוד והם נאספי' לשמעו.
ד'א. "כדרבונו' וכמ' נטועים". מה הדרבן הזה מטלטל יכול אף הם כן. ת'ל "וכמס' נטועים". מהו "בעלי אסופ'". אימתי הם נטועים בא!ר!' הזה. אימתי שבעליהם נאספים מהן. כל זמן שרבו קיים הוא היה (מפגיל) מפליג לומר. כל זמן שנצרך הרי לפני ואני שואלו. מת רבו הרי יגיע ביום ובלילה לקיים תלמודו. יודע שאין לו למי לשאול. הרי אימתי הם נטועים באדם הזה. בזמן שבעליהם נאספים מהם.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות