סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פסיקתא רבתי

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 1050
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסיקתא א | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
ומתי ארץ-ישר' מבני ישר' חיים בהם ואוכלים אותם. וכן הצדיקים שבחוצה לארץ באים במחילות לתוכה. וכיון שהיה באין לתוכה מיד הק' נותן להם את נפשותיהן והם עומדין ואוכלין אותם עמהם. "כה אמר {אמ'} ייי בורא השמים ונוטיהם רוקע הארץ" וגו'.
אימתי מלך המשיח (עשרה) בא. (ור) א'ר עקיבא. סמוך לימות המשיח עשרה +<מקומו'09> נבלעים. עשרה (נ) מקומות נהפכין. עשרה מקומות נהרגין. ור' חייא בר' אבא אומר. אין מלך המשיח בא אלא בדור שפניו של כלב. ור' אלעז' אומ'. בדור שראוי כלייה מלך המשיח בא. ור' (אליעז') לוי אומ'. סומך לימות המשי' דבר גדול בא לעולם.
פסיקתא ב | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 3122 [701]
"מזמור שיר חנוכת הבית". ילמדינו רבינו. נר של חנוכה מאימתי היא מצותו. שנו רבותינו. משתשקע החמה עד שתסלק רוב הרגל מן השוק. ולאיכן הן מדליקין. היה דר {בעוילי ובא}: <בעלייה ובה09> חלון <דף ה, עמ' א> נוטה לרשות הרבים מדליק. בשעת הסכנה מדליק בתוך ביתו. ואסור לעשות לאורו מלאכה. ר' יוסי אמ'. אסור לראות לאורו.
ולמה מדליקין נירות בחנוכה. אלא בשעה {שנבאו}: <שנצחו09> בניו של חשמונאי הכהן הגדול למלכות יוון. שנ' "ועוררתי בניך ציון על בני יוון". נכנסו לבית המקדש ומצאו בו שפ!י!דין של ברזל וקבעו אות' והדליקו בתוכם נרות.
ולמה קורין את ההלל. מפני שכת' בו "אל ייי ויאר לנו".
ולמה אין קורין בפורים. כת' "להשמיד להרוג ולאבד" ואין קורין. ובחנוכה קורין. אלא מלמד שאין קורין את ההלל אלא על מפלתה של מלכות. ומלכותו של אחשורוש הייתה קיימת. לכך לא קראו. אבל במלכות יוון כיון שכילה אותה הק' התחילו נותנין המנון ואומ'. לשעבר היינו עבדים ליוון (ועש) ועכשיו עבדיו של הק' אנו. "הללו עבדי ייי".
וכמה חנוכת הם. שבע חנוכת ואילו הם. חנוכת שמים וארץ. שנ' "ויכלו השמים והארץ". ומה חנוכה היה שם. "ויתן אותם אלהים ברקיע השמים" וגו'.
וחנוכת החומה. שנ' "ובחנוכת חומת ירושלם". ובחנוכת של עולה גולה. שנ' "והקריבו לחנוכת בית אלהא דנא" וג'. ובחנוכת הכהנים. זו שאנו מדליקין. וחנוכת הע[ו]לם הבא. שנ' "אחפש את ירושלם בנירות" וגו'. ובחנוכת הנשיאים. "זאת חנוכת המזבח". וחנוכ' המקדש. מה שקראו בעניין במזבח "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
"מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". כך פתח ר' תנחומ' בר' אבא. "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם". באיזה כבוד. בכבוד של הק' עושה לצדיקי' בשעת פטירתן מן העולם.
בנוהג שבעולם א!ר!' מת. אם יש לו בנים בניו מטפל בו. הק' אינו כן. אלא אמ' ר' יצחק. הק' מטפל בצדיקי'. מניין. "והלך לפניך צדקך" זה צדקו של עולם.
וכן בשעה שהצדיק נפטר מן העולם. א'ר חייא הגדול. <דף ה, עמ' ב> {של}: <שלש09> (כיכות) כיתות של מלאכי' מטפלין בו. אחת אומ' "יבא בשלום". ואחת אומ' "ינוחו על משכב?ו?". ואחת הולכת לפניו ודוממת. כמה שהכת' "הולך נכוחו".
א'ר יהוד' בר' סימון בשם ר' יאשיה. הק' כביכול או' לו. "יבא (ב) שלום". מן הרשעים את למד שהק' אומ' להם. אין לכם שלום. כמה שכת' "אין שלום אמ' ייי לרשעים". ואין לרשעים הוא אומ' בפיו "אין שלום" קל וחומ' לצדיקי' שיאמר להם "יבא בשלום". הוי שהק' אומ' לצדיקים "!ו!בא שלום". לכך נאמ' "יעלזו חסי' בכבו' ירננו על משכבותם". +.
מהו "ירננו על משכבות'". שהם מקלסים להק' שם. אמ' ר' חמא בר' יוסי. אין בין החיים לצדיק(ו)[י]' המתים אלא הדיבור בלבד. והם מקלסים להק' שם שנפשותם בצרור החיים. כמ' שכת' "והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים". לכך נאמ' "יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבו'". ואין "ירננו" אלא לשון קילוס. כמ' שכת' "קול רינה וישועה".
ד'א. "ירננו". מהו כן. א'ר יוחנן. בשעה שהזקן יושב ודורש ואומ'. כך א'ר עקיב'. כך א'ר שמעו' בן יוחי. שפתותיהם רוחשות שם. כמ' שנ' "וחיכך כיין הטוב" וגו' "דובב שפתי ישנים". לכך נאמ' "יעלזו חסי' בכב'" וג'.
לפיכך אמ' דוד "אגורה באהלך עולמים". וכי עלתה על דעתו של דוד שהוא חי לעולם. <דף ו, עמ' א> !א'ר!. יהו+ א' בשמי !(לעול')! +בבת<י09> כניסיות ובבתי מדרשות.
אמ' לו הק'. חייך. א'עפי שאת מת אין שמ' ז?ז? מביתי לעול' אלא על כל קרבן וקרבן הם מזכירי' שמך ואומ' שירים משלך "מזמור לדוד". ולא עוד אלא הואיל ואתה חשבת לבנות בית המקדש אע'פ ששלמה בנך בונה אותו בשמך אני כותבו. "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".
<דף ו, עמ' ב> ד'א. "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". כתיב אחד אומר "האתה תבנה לי בית" וכת' אחד אומר "לא אתה תבנה לי הבית". מהו כך. היאך אתה מקיי' שני הכתובים. אלא "לא אתה תבנה". שאין אתה בונה. "האתה תבנה". שבנך יבנה אותו. ד'א. "!לא אתה! תבנה". !שאין אתה! (תבנה) מ!ו!ס!ר!ו. "לא אתה תבנה". שאין אתה משכללו.
ד'א. "!אתה! תבנה". שאין אתה בונה. "האתה תבנה". שאילולי אתה לא ירדה האש. כיצד. אלא כיון +<שנבנה09> כמה תפלות סדר שלמה ולא ירדה האש.
#א'ר חלבו בשם דבית ר' שילה#. הלך והביא ארונו של דוד אביו. +<אמר לו09>. רבון העולמים. {אין אתה}: <אם אין09> לי מעשים עשה בשביל חס{י}דיו של דוד אבא. מיד ירדה אש. כמה שכת' "ייי אלהים אל תשב פני משיחך זכור נא לחסדי דוד עבדך". מה כת' אחריו. "וכלות שלמ' להתפלל והאש ירדה" וגו'.
ואם אין אתה למד מיכן שהביא שלמה ארונו של דוד אביו מן קברו. #א'ר ברכיה בשם ר' חלבו בשם דבית ר' שילה#. כתב מלא הוא "ארוממך ייי כי דיליתני" וגו' "העלית מן שאול נפ'". <דף ז, עמ' א> לפיכך אמ' שלמה. הואיל ובזכות דוד אבי עשה הק' הריני אומ' שירות חנוכת הבית לשמו. "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד".

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות