סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מסכת סופרים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 800
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק כ, הלכה ח | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
ואחר כך מוציאין ספר תורה וקורין בנשיאים. "ויהי המקריב ביום הראשון". "וביום השני" "וביום השלישי". וכן עד יום השמיני. ובשבת שבתוכו קורא "ויהי ביום כלות משה" עד "כן עשה את המנורה". וכן ביום השמיני עד "וזה מעשה המנורה". ומפטיר "ותשלם כל המלאכה".
אין מקדימין בשמונת ימי חנוכה לומר ביום הראשון "ביום השני". "ביום השלישי". "ביום הרביעי". ו"ביום החמישי". ו"ביום הששי". ו"ביום השביעי". ו"ביום השמיני". כדי לגמור עשרה פסוקים.
פרק כ, הלכה ט | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
בזמן שחל ראש חדש טבת להיות באחד בשבת. ביום ראשון קורא בעניין ראש חדש תחילה שלשה והרביעי בשל חנוכה. שכל התדיר מחבירו תדיר קודם. והוא קודם משל חבירו. אבל ביום שני אינו כן. אלא קורין אותה בשל חנוכה והרביעי בשל ראש חדש. שאין חשבון חודש מיום שני אלא בזמן שהשנים (כתיקנן) כסדרן.
דר' יצחק סחורה שאל את ר' יצחק נפחא. ראש חדש טבת שחל להיות בשבת במה קורין. לעניין {כלום}: <כלות01>. ומפטיר בשל שבת וראש חדש. חל להיות בחול. קורין ביום הראשון שלשה בשל ראש חדש והרביעי בשל חנוכה. התדיר מחבירו תדיר קודם את חבירו.
הואיל וקרא תחילה בשל ראש חדש. ביום השני קרא לחנוכה שלשה. והרביעי של ראש חודש "ובראשי חדשיכם" עד שישלים כל השיטה. ולמה כן. שלא בא הרביעי אלא (מת) מחמת מוסף של ראש חדש. הרי מפסיקין לחנוכה.
פרק כא, הלכה א | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
מפסיקין לפורים. כמנהג רבותינו שבמערב. ?ל?התענות שלשת ימי צום מרדכי ואסתר פרודות. ולאחר פורים שני וחמישי ושני. ולמה אין מתענין אותן ?ב?ראש חדש ניסן. מפני שבאחד בניסן הוקם המשכן וי'ב נשיאים הקריבו קרבנם לי'ב יום. יום לכל שבט ושבט. וכל אחד היה עושה בימו יום טוב. וכן לעתיד לבא עתיד המקדש להבנות בניסן. לקיים מה שנ' "אין כל חדש תחת השמש".
לפיכך אין או' תחנונין כל ימי ניסן. ואין מתענין עד שיעבור ניסן. אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח. והצנועים בשביל המצות כדי שיכנסו בה בתאוה. והתלמידים מתענין בו בשני ובחמישי ושני מפני חילול השם ומפני כבוד תורה שנשרפה. במד'א. בצינעה. אבל לקרוא צום בציבור אסור עד שיעבור ניסן.
פרק כא, הלכה ב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
ובאחד באדר משמיעין על השקלים. ולמה באחד באדר. שהיה צפוי וגלוי וידוע לפני מ?י? שאמ?ר? והיה העולם שהיה הרשע עתיד לשקול ככרותיו על ישר'. לפיכך הקדים ואמ' למשה שיהו שקלי ישר' קודמין להמן.
פרק כא, הלכה ג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
וצריכין כל ישר' לתת שקליהן לפני שבת זכור. ואסור לומר להם לשם כופר אלא לשם נדבה. וצריכין להספיק מים ומזון לאחיהם ?עניים? משום ?קובלון? ומשום מתנות לאביונים. ויש שמספיקין לחם ויין. ויש שמספיקין לחם יין ודגים. מ'?מ? לא יפחות משתי מתנות אפי' חיטין ופולין.
פרק כא, הלכה ד | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
בארבעה-עשר ובחמשה-עשר יושבין שולחנות של חבירים. בכפרים בארבעה-עשר ובכרכים בחמשה-()עשר.
פרק כא, הלכה ה | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
קורין בויבא-עמלק. וא'עפי שאין בה אלא ט' פסוקים אין מתחילין ב"וישמע יתרו". אלא ראשון קורא שלשה פסוקים. "ויבא עמלק". "ויאמר משה". "ויעש יהושוע". ושני קורא "ויעש יהושוע". "והיה כאשר ירים משה". ["וידי משה"]. ?("ויחלוש יהושע")?. שלישי קורא. "ויאמר י'י". "ויבן משה". "ויאמר כי יד".
ומניחין ספר תורה במקומו ואו'. "יהי שם י'י מבורך מעתה". קדיש. שאין לך שיטעון קדיש עד שיחזיר אלא שבת בלבד מפני המפטיר. וא'עפי שעל קריאת המפטיר [2] (ו)הנביא [1] ועל לאחר שמניחין ספר תורה במ?ק?ומו או' קדיש.
וקדיש למה. אלא ללמד שאין או' קדיש לא בראשי חדשים לא בתעניות לא בשני וחמישי לא בחולו של מועד לא בשמונת ימי חנוכה ולא בפורים עד שמחזירין ספר תורה למקומו בשעה שהעם עומדין. והם ע[ו]נין יהא-שמיה-רבה-מברך בעמידה.
פרק כא, הלכה ו | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
ר' חמא אמ'. שלש קריות שבתורה לא יפחתו להם מעשרה פסוקים. חזקיה אמ'. כנגד עשרת הדברות.
#והתנינן#. ''ביום הראשון "בראשית" "יהי רקיע"''. #דהא לית בהון אלא תמניא. ר' אידי א'. איתפלג?ו?ן בה כהנא ואסי. חד אמ'#. חוזר. #וחד אמ'#. חותך. #מאן דאמ'#. חוזר. לשני פסוקין. #ומא' דא'#. חותך. "ויהי ערב" פסוק בפני עצמו הוא. #והתנינן#. ''בשני "יהי רקיע" "יקוו המים"'' #<משנה. תענית ד,ג>#. #מאן דא'#. חוזר. חוזר לשני פסוקין. #ומאן דאמ'#. חותך. #אפילו# חותך #לית בהון# (חתיכה).
#ר' פוליפה בר פרוטה קומי ר' יונה. קרי פרשת. +[התיב ר' פוליפה בר פרוטה קומי ר' יונה#. הרי פרש' עמלק. {אמ'. לא} (שנוייה)]. אמ'. לא שנוייה היא שהיא סידורו של יום. #התיב ר' אלעא בר מרום#. המפטיר בנביא לא יפחות מעשרים ואחד פסוקין. מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה. שאפי' אם דילג פסוק אחד ולא קראו והחזיר את התורה וא' קדיש חוזר ופותח ומברך וקורא הוא ושנים אחריו.
פרק כא, הלכה ז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
מקום שנהגו לקרות את המגילה שני ימים קורין. לילה ויום קורין. הכל כמנהג המדינה. וחייבין כל ישר' לקרותה בלשון הקודש.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות