סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מסכת סופרים

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 800
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק יח, הלכה ב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
שכל המזכיר פסוק בעונתו מעלה עליו כאילו בנה מזבח חדש ומזכיר ומקריב עליו קרבן.
פרק יח, הלכה ג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
בחנוכה "ארוממך י'י". בפורים "שיגיון לדוד". ביום הראשון של פסח (הוא צריך לומר) "הללו את שם י'י". ו?יש? או'. "אלהים אל דמי לך". וכל חולו של מועד. אלא בימים הראשו' של פסח הוא צריך לומ' "יהי כבוד" וכל העם בעמידה עד "וברוך שם כבודו לעולם". ויושבין ואו' כל עניין של מזמורות.
וביו' טוב האחרון של פסח הלל-הגדול. ואיזה הלל-הגדול. "הודו ?ל?י'י כי טוב" "הודו לאלהי האלהים". ונהגו העם לומ' הלל-הגדול א'עפי שאינו מן המובחר. ובחג השבועות "הבו לי'י בני אלים".
פרק יח, הלכה ד | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
בט' באב ארבעה פסוקים של ירמיה. "המאוס מאסת את !דבר י'י!" עד "כי אתה עשית את כל אלה". ושני מזמורי' הללו "אלהים באו גוים בנחלתך" ו"על נהרות בבל". וא'עפי שבכל מקום דברי קדושה נקדמין לדברי קבלה בזה דברי קבלה מקדימין לדברי קדושה.
פרק יח, הלכה ה | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
יש שקורין ספר קינות בערב ויש שמאחרין עד הבקר לאחר קריאת תורה. שלאחר קריאת תורה עומד וראשו מתפלש באפר ובגדיו (משולשין): [?מל?ושלשין] וקורא בבכייה וביללה.
אם יודע הוא לתרגמו מוטב. ואם לאו נותנו למי שיודע לתרגמו בטוב. ומתרגם שיבינו בו (שא(כ)[ר]) שאר העם והנשים והתינוקות. שהנשים חייבות לשמוע קריאת ספר כאנשים וכל שכן זכרים. וכן אתה חייב בקריאת שמע ובתפילה ובברכת המזון ובמזוזה. ואם אינן יודעות בלשון הקודש מלמדין אותן בכל לשון שיוכלו לשמוע ולומר. מיכן אמרו. המברך צריך שיגביה קולו משום בניו הקטנים ואשתו ובנותיו.
פרק יח, הלכה ו | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
ומן הדין הוא לתרגם לעם לנשים ולתינוקות כל סדר וסדר ונביא של שבת לאחר קריאת התורה. וזו היא שאמרו. בשבת מקדימין לבא ומאחרין לצאת. מקדימין לבוא כדי לקרות קריאת שמע כוותיקין עם הנץ החמה. ומאחרין לצאת כדי שישמעו פירוש של סדר. אבל ביום טוב מאחרין לבא. שהן צריכין לתקן מאכלם של יום טוב. וממהרין לצאת שאינו מן הדין לפרוש להם. #דאמרי'. רב לא מוקי אמורא מיומא טבא לחבריה#.
פרק יח, הלכה ז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
וכן היה מנהג טוב בירושלים לחנך בניהם ובנותיהם הקטנים ביום צום. בן !שנה! עד עצם היום. בן !שתים! להשלים. ואחר כך סובלו ומקרב?ו? לפני כל זקן וזקן כדי לברכו ולחזקו להתפלל עליו שיזכה בתורה ובמעשים טובים.
וכל מי שהיה לו גדול ממנו בעיר היה עומד ממקומו והולך לפניו. והיה משתחוה לו להתפלל בעדו. ללמדך שהם נאים ומעשיהם נאים וליבן לשמים. ולא היו מניחין בניהם קטנים אחריהם. אלא היו מוליכין אותן לבתי כנסיות כדי לחנכן במצות.
פרק יח, הלכה ח | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
ביום שהושיבו ר' אלעזר בן עזריה פתח ואמ'. "אתם נצבים היום כולכם". "טפכם נשיכם". (נשי') אנשים לשמוע. נשים כדי לקבל שכר פסיעות. טף למה בא. כדי ליתן שכר למביאיהן. מיכן נהגו בנות ישר' קטנות לבא לבית (הכנסת) כניסיות כדי ליתן שכר למביאיהן והן לקבל שכר.
פרק יח, הלכה ט | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
והקורא אומ'. ברוך דיין האמת. ויש שמניחין את התורה על הקרקע באסכילות שחורה. ואו' "נפלה עטרת ראשינו". וקורעין ומספידין כאדם שמתו מוטל לפניו. ויש שמשנין מקומן. ויש שיורדין מספסליהן למטה. וכולם מתפלשין באפר. ואין נותנין שלום זה לזה כל הלילה וכל היום עד שישלימו העם קינותיהן. בשעת הקינות אסור לספר דבר ולצאת לחוץ כדי שלא יפסק לבו מן האבל. וכן כל שכן לשוח עם גוי.
פרק יח, הלכה י | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
בתפילת ערבית אין אדם שומע לחבירו. מפני שהן מתפללין בלח[י]שה. ואין או' לא ברכו ולא יהי שם. אבל בתפילת שחרית לאחר המזמורין והפסוקין אילו או' ביוצר ברכו בקול נמוך. ואין מזכירין קדוש ואף לא קדיש. אבל בתפילת המנחה או' קדוש וקדיש.
פרק יח, הלכה יא | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
ובראש השנה או'. "מזמור כל !העם! תקעו כף". ביום הכיפורים "ברכי נפשי". "ממעמקים קראתיך". בחג הסוכות "נודע ביהודה אלהים". ביום השמיני "למנצח על השמינית". ואם אינו בקי בהן או' "אודה י'י בכל לבי" ודיו.
פרק יט, הלכה א | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
בפסח בין בתפילה בין בכוס צריך להזכיר. ביום טוב מקרא קודש הזה ביום חג המצות הזה. ובחולו של מועד או'. במועד חג פלוני הזה. בשביעי או'. ביום שביעי {חג} העצרת הזה. ואין מזכיר בו חג לפי שאינו חג בפני עצמו.
פרק יט, הלכה ב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
בחג שבועות או'. ביום טוב מקרא קודש הזה וביום (הש) חג השבועות הזה. וערבית ושחרית ומנחה שוין בתפילות.
פרק יט, הלכה ג | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
בראש חדש ניסן צריך להזכיר ביום ראש החדש הזה. ובראש השנה ביום טוב מקרא קודש הזה ובראש חדש הזה וביום ראש השנה הזה וביום תקע שופר הזכרון הזה.
פרק יט, הלכה ד | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
ביום הכיפורים אין מזכירין בו ביום טוב. שאין יום טוב ביום צום. (וחותם מוחל) אלא או'. ביום מקרא קודש הזה ביום צום העשור הזה ביום מחילת העון. וחותם. מוחל וסולח לעוונותינו ולעונות עמו ישר' ברחמים ומכפר על פשעיהם. מלך על כל הארץ מקדש ישר' ויום צום הכיפורים והזמנים ומקרא קודש. ואין מזכירין בו לא מועד ולא שמחה. שאין שמחה בלא אכילה.
פרק יט, הלכה ה | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
וכשם שמקלסין יום ראשון וחולו של מועד כך מקלסים ימים טובים בתפילה ביוצר במנחה ובערבית. והיכן קילוסן. אלהינו ואלהי אבותינו גלה כבוד מלכותך עלינו. ואחריו. אנא אלהינו שם יעלה ויבא כו'. והשיאנו כו'. וכתוב לחיים כו'. וחתימתו. ברוך מקדש עמו ישר' ומועד שמחה והזמנים ומקראי קודש.
פרק יט, הלכה ו | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
כשם שחתימתן של ראש השנה ויום הכיפורים משונה משאר ימים טובים כך תפילתן. ואין מזכירין זוכרינו בשלש ראשונות ובשלש אחרונות אלא בשני ימים טובים של ראש השנה וביום הכיפורים בלבד. ואף באילו בקושי התירו. אם חלה ראש השנה להיות בשבת אינו או' יום תרועה. אלא זכרון תרועה. לפי שאין תקיעת שופר (בשבת) דוחה את השבת בגבולין משום גזירה.
פרק יט, הלכה ז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 370
בראש חדש טבת יש-בו החבורות של זקנים ושל בולווטין ושל תלמידין. ביום הראשון מן המנחה ולמעלן עד שישקע החמה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות