סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מכילתא דרבי ישמעאל

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 300
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פסחא (בא), פרשה יז | המסירה: Oxford, Bodleian Library, 151: 2
"והיה כי יביאך ייי אל'יך אל ארץ הכנעני" וג'. בארץ חמשת העממים הכת' +<מדבר01>. את' או' בארץ {הכנעני}: <חמשת העממי' הכת' מדבר01>. או אינו מדבר אלא בארץ שבע' העמים. הרי את דן. נאמרה כאן ביאה ונ' להלן ביאה. מה ביאה אמורה +<להלן> בארץ חמשת העממים שהן שבעה במקום אחר הכת' מדבר. אף ביאה האמורה כאן בארץ חמשת העמ' שהן שבע' וגו'.
ר' יוסי הגל' או'. "אשר נשבע לאבותיך" למה נאמ'. לפי שהוא +<אומ'01> "ולקחת מראשית כל פרי האדמ'" וגו'. שומע אני כל הפירות במשמע. הרי את דן. נא' כאן שבועה ונ' להלן שבועה. מה שבועה אמורה להלן בארץ חמשת העמים שהן שבעה במקום אחר. אף כאן בארץ חמשת העמים שהן שב' במ' אח'.
ר' יושיה או'. נא' כן "ארץ זבת חלב ודבש" ונא' להלן "ארץ זבת חלב ודבש". מה "ארץ זב' חל' וד'" האמ' להלן בארץ חמשת העמים שהן שבעה <עמ' 64> במקום אחר וגו'.
"אשר נשבע לאבותיך". ואיכן נשבע. באברהם מהו או'. "ביום ההוא כרת ייי את אברם" וגו'. ביצח' מה הוא +<אומ'09>. "גור בארץ הז'" וג'. ביעק' מהו או'. "הארץ אש' את' שכב עליה" וג'.
"ועבדת את העבודה הזאת בחדש הזה". כעבדה שעבדת במצ' כך עשה לדורות. דב' ר' יונת'.
"שבעת ימים תאכל מצות". שומע אני כל מצה במשמע. ת'ל "לא תאכל עליו חמץ" וגו'. לא אמר אלא דבר שהוא בא לידי מצה וחמץ. אילו חמשת המינין. ואילו הן. החיטין והשעורין והכוסמין שיבולת שועל והשיפון. יצאו האורז והדוחן והפרגים והשומשין והקטניות שאין באין לידי מצה וחמץ אלא לידי סירחון.
"שבעת ימים תאכל מצות". לעשות הראשון חובה ושאר הימים רשות. את' או' לעשות הרא' חובה ושאר הימים רשות. +<או אינו אלא לעשו' הראשו' רשו' והאחרו' חובה09>. ת'ל "בראשון בארבעה-עשר יום לחדש בע'" וג'. קבעו הכת' חובה. הא אין עליך לומ' ?ב/כ?לשון אחרון אלא ?ב/כ?לשו' ראשון. "שבעת ימים תאכ' מצ'". לעשות הראשון חו' ושאר הי' רשות.
"שבעת ימים תאכל מצות". כת' אחד או' "שבעת ימים תאכל מצ'". וכת' אחד "ששת ימים תא' מצ'". כיצד יתקיימו שני כתובים. השביעי היה בכלל. יצא מוצא מן הכלל ללמד על הכלל. מה שביעי רשות אף כל רשות.
או מה שביעי רשו' אף לילה הראשון רשות. ת'ל "בראשון {בארבעה} בארבעה-עש'" וגו' "בערב תאכלו מצות". קבעו הכת' חוב'. הא אין עליך לומ' בלשון אח' אל' בלשון ראשון. השביעי היה בכלל. יצא מוצא מן הכלל ללמד על הכלל. מה שביעי רשות אף כולם רשות.
ד'א. כת' אח' אומ' "ששה". וכת' אח' או' "שבעה". כיצד יתקיימו שני כתובים. ששה מן החדש ושבעה מן הישן.
"וביום השביעי חג לייי". למה נא'. לפי שה?ו?' או'(תו) "וחגותם אותו חג לייי". אין לי אלא יום טוב הראשון שהוא טעון חגיגה. יום טוב האחרון מנין. ת'ל "וביום השביעי חג לייי".
אין לי אלא יום טוב +<הראשון ו>האחרון שהן טעונין חגיגה. חולו של מועד מנין. הרי את <עמ' 65> דן. הואיל ויום טוב הראשון והאח' קרואין מקר' קוד' וחולו של מועד קרוי מקרא קדש. אם למדת שיום טוב הראשון והא' שהן קרו' מק' קו' הרי הן טעונין חגיגה. אף חולו של מועד שהוא קראוי מק' קוד' דין הוא שיטען חגיגה.
עוד קל וחו'. אם יום טוב הרא' והא' שאין לפניה' ולאחרי' מקודשין הרי הן טעונין חגיג'. חולו של מועד שלפניו ואחריו מקודש דין הוא שיטען חגיגה. {עוד קל וחו' אם יום טוב הרא' והאח' שאין לפניהם ולאחרי' מקודשין הרי הן טעונין חגיגה חולו של מועד שלפניו ואחריו מקודש דין הוא שיטען חגיגה}.
ד'א. אם יום טוב הרא' והא' שאין לפני' ולאח' טעונין חגיגה הרי הן טעונין חגיג'. חולו של מועד שלפ' ואח' טעון חגיגה דין הוא שיטען חגיג'. {ו}או{'} כל זמן שיש חגיגה יש מצ' אם אין חגיגה אין מצ'. ת'ל "מצות יאכל את שב' הימי'".
*
"מצות יאכל את שבעת הימים". למה נא'. לפי שלא למדנו על החמץ שהוא אסור משש שעות ולמעלן. ומנין שהוא אסור משש שעות ולמעלן. ת'ל "מצו' יאכל את שבעת הי'". מיכן היה ר' יהוד' בן בתיר' או'. בשלשה פרקים בודקין את החמץ. ''אור ארבעה-עשר ובארבעה-עשר שחרית ובשעת הביעור'' #<משנה. פסחים א,ג>#.
"ולא יראה לך שאר ולא יראה לך חמץ". הקיש שאר לחמץ וחמץ לשאר. מה זה ''בל יראה'' אף זה ''בל יראה''. מה זה ''בל ימצא'' אף זה ''בל ימצא''. מה זה מחמשת המינין אף זה מחמשת המינים.
<עמ' 66> "בכל גבולך". למה נא'. לפי שנ' "בבתיכם" ושומע אני כשמועו. ת'ל "בכל גבולך". מה גבולך ברשות' אף ביתך ברשותך. יצא חמיצו של ישר' שהוא ברשות גוי. שאינו ברשותו. יצא חמיצו של גוי שהוא ברשו' ישר' וחמץ שנפלה עליו מפולת אע'פ שהוא ברשותו אינו יכול לבערו.
את' או' לכך בא. או לא בא אלא ללמד בגבולין שבעה ובבתים לעולם. ת'ל "לא יראה שאר בכל גבולך שבעת ימים". מה בגבולך שבעה אף בבתי' שבעה.
"והגדת לבנך ביום ההוא" וגומ' {וגו'}. שומע אני מראש חודש. ת'ל "ביום ההוא". אי "ביום ההוא". שומע אני מבעוד יום. ת'ל "בעבור זה". בשעה שמצה ומרור מונחין לפניך על השלחן.
"בעבור זה עשה ייי לי". למה נא'. לפי שהוא או' "מה העבודה הזאת לכם". אלא זה בן רשע. שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר. אמור לו. "בעבור זה עשה ייי לי" ולא לו. אילו הייתה שם לא הייתה נגאל.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות