סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • מגילת תענית, הפירוש, נוסח ארוך

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר לא ידוע   |  שנה: לפני שנת 800
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק א, פסקה א | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 2298 [1544]
<עמ' 57> "אלין יומיא דלא לאתענאה בהון ומקצ[?ת?]הון דלא למספד בהון. מן ריש ירחא דניסן עד תמניא ביה איתוקם תמידא. דלא למספד".
פרק א, פסקה א | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 648
שהיו צדוקי' אומרים. מביאים תמידי' משל יחיד. זה מביא שבת אחד וזה מביא שתי שבתות וזה מביא שלשים יום. ומה היו דורשים. אמרו. כתוב בתורה "את הכבש אחד תעשה <עמ' 58> בבקר". ליחיד משמע.
אמרו להם חכמים. אין אתם רשאים לעשות כן לפי שאין קרבן צבור בא אלא משל כל ישראל. שנ' "צו את בני ישראל ואמרת אליהם". "את קרבני" זה הדם. "לחמי" אלו חלבים. "לאשי" זה הקטרת. "ריח" זו הלבונה. "ניחחי" אלו הנסכים. וכל שהוא כ"ריח ניחחי" "תשמרו להקריב לי במועדו". שיהו כלם באים מתרומת הלשכה.
ר' עקיבא אומר. מנין שלא יצא וירעה בעדר. ת'ל "תשמרו להקריב לי במועדו". ולהלן הוא אומר "והיה לכם למשמרת עד ארבעה-עשר יום". מה להלן מבקרין אותו ארבעה ימים קודם לשחיטתו +<אף כאן <עמ' 59> מבקרין אותו ארבעה ימים קודם לשחיטתו09>.
וכשגברו עליהם ונצחום התקינו שיהו שוקלים שקליהם ומניחים אותם בלשכה. והיו תמידים קרבים משל צבור. וכל אותן הימים שדנום עשאום ימים טובים.
פרק א, פסקה ב | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 2298 [1544]
"מן תמניה ביה ועד סוף מועדא איתקין חגא דלא למספד".
ואי-זה חג. זה יום טוב העצרת. מפני שהיו הצדוקין אומרי'. אין עצרת אלא לאחר השבת.
<עמ' 61> ניטפל להם רבן יוחנן בן זכאי ואמ' להם. מנין לכם. ולא היו י()[וד]עים להביא ראיה מן התורה אלא אחד שהיה מפטפט כנגדו ואומ'. מפני שהיה משה אוהב את ישראל ויודע שעצרת יום אחד הוא אמ'. יעשו אותה אחר השבת כדי שיהו להם שני ימים טובים.
קרא עליו רבן יוחנן בן זכאי המקרא הזה. "אחד-עשר יום מחורב דרך הר שעיר עד קדש-ברנע". ואם משה אוהב את ישראל מפני מה עכבן ארבעים שנה במדבר. אמ' לו. הרי אתה משחק בנו. אמ' לו. שוטה שבעולם. לא תהא תורה שלימה שלנו כשיחה בטלה שלכם.
אמ' לו. בכך אתה מוציאני. <עמ' 62> אמ' לו. לאו. כתו' אחד אומ' "שבע שבתות תמימות תהיינה". וכתו' אחד אומ' "תספרו חמשים יום". הא כיצד. חל להיות יום טוב בשבת מונין שבע שבתות. חל להיות אחר השבת מונין חמשים יום. וכשאתה קורא "וספרתם לכם" מאחר יום טוב הראשון של פסח.
פרק א, פסקה ב | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 648
ור' אליעזר אומ'. אינו צריך. הרי הוא אומר "תספור לך מהחל חרמש". הספירה התלויה בב'ד. יצאתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם.
ר' יהושע אומ'. אמרה תורה. מנה ימים וקדש ראש חדש. מנה ימים וקדש עצרת. מה ראש חדש סמוך לביאתו ניכר אף עצרת סמוך לביאתו ניכר. ר' ישמעאל אומר. <עמ' 63> אמרה התורה. הבא עומר בפסח והבא שתי הלחם בעצרת. מה להלן רגל אף כאן רגל.
ר' יהודה בן בתירה אומר. נאמר שבת למטה ונאמר שבת למעל'. מה להלן רגל ותחלת רגל בסמוך לו אף כאן רגל ותחלת רגל בסמוך לו.
פרק א, פסקה ב | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 2298 [1544]
ר' יהודה אומ'. כתו' אחד אומ' "ממחרת השבת". וכתו' אחד אומ' "ממחרת הפסח". מה "ממחרת" שנ' להלן מאחר יום הראשון של פסח אף "ממחרת" שנ' כאן ממחרת יום טוב הראשון של פסח. $וכו' בתורת-כהנים$.
פרק ב, פסקה א | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 2298 [1544]
"בשבעה לאייר חנכת שור ירוש' ודלא למספד". <עמ' 64> מפני שבאו גוים ונלחמו על ירוש?'? ולא יכלו לה וסתרו מחומתה. יום שהתחילו לבנותו עשאוהו יום טוב.
פרק ב, פסקה א | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 648
בשני מקומות כתוב במגלה הזאת #חנוכת שיר ירושלם דלא למספד#. אחד כשעלו ישראל מן הגולה ואחד כשפרצוהו מלכי יון וגדרוהו בית חשמונאי. שנ' "ותשלם החומה בעשרים [וחמ.. לאלו..]" וגו'. וא'עפי שנבנתה החומה עדיין השערים לא עמדו. שכן הוא אומר "גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים". ואומר "הוא יבננו ויטללנו ויעמיד דלתותיו מנעוליו ובריחיו". ואומ' "ויפקדו המשוררים והשוערים ועושי המלאכה". וכשגמרו למנותם אותו היום עשאוהו יום טוב.
פרק ב, פסקה ב | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 2298 [1544]
<עמ' 65> "בארבעה-עשר ביה פסחא זעירא ודלא למיספדי". זו תשובה השיב ר' יהושע את ר' אליעזר. שהיה ר' אליעזר אומ'. אבר מן החי+ טמא. אבר מן המת טהור. אמ' לו ר' יהושע. אם אבר מן החי טמא אבר מן המת לא יהיה טמא. כתו' במגלת תענית. ''#פסחא זעירא דלא למספד#''. ואם ''#פסחא זעירא דלא למספד#'' ק'ו לפסח גדול.
עוד דבר אח?ד? השיבו. שר' אליעזר אומ'. זכין לקטן <עמ' 66> ואין [זכי?ן?] לגדול. אמ' לו ר' יהושע. אם לקטן זכין () ק'ו לגדול. וכמצות פסח גדול כן מצות פסח קטן. ועוד דבר אחד השיבו. שר' אליעזר אומ'. מעשה המת עושין בשבת + ק'ו בחול.
פרק ב, פסקה ג | המסירה: Parma, Biblioteca Palatina, 2298 [1544]
"בעשרים ותלתא ביה נפקו בני חקרא מן ירושלם". מפני שהיו {מצילין}: <מצרים> להם לבני ירושלם ולא יכלו לצאת ולבא מפניהם ביום אלא בלילה. <עמ' 67> יום שיצאו משם עשאוהו יום טוב.
פרק ב, פסקה ד | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 648
"בעשרים ושבעה ביה איתנטילו כלילאי מיהודה ומירושלם". שבימי מלכות יון היו מביאין עטרות של ורד ותולין אותן על פתחי בתי ע'ז שלהם ועל פתחי החנויות ועל פתחי החצרות ושרין בשיר לע'ז וכותבי' על מצחו של שור ועל מצחו של חמור שאין לבעליהם חלק באלהי ישראל. כמו שהיו פלשתים עושין. כמו שנ' "וחרש לא ימצא" וגו'. "והיתה" וגו'. <עמ' 68> וכשגברה יד בני חשמונאי בטלום. ויום שבטלום עשאוהו יום טוב.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות