סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובה אל יוסף בן ברכיה ותלמידי יעקב בן נסים בעניין שמות והשבעות, קונטרס "הדר עם הנכרי בחצר"

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: האיי גאון בר' שרירא   |  שנה: אחרי שנת 1011
תשובה לב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, d.2 (2670)
כי עיקר לשון אות ומופת הוא כמו סימן ודבר מעורב על דבר אחר או שמזכיר דבר אחר. כענין "והיה לאות על ידך" וכגון "והיה לאות ברית" "ביני ובין בני ישראל אות היא" "והיה יחזקאל לכם למופת". ועוד "אמר אני מופת{י}כם". וכענין "{יען} כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף. שלש שנים אות ומופת". ואין בכל זה כלום משינוי סדרי עולם כמופתי הנבואה.
והדבר ידוע כי יש בבתי ע'ז דברים שנקבעו בחכמת חכמי הגוים להטעות האוילים. ואינן דומין למופתי האמונה והנבואה. כי רבים חולים שהולכים לשם ומתאבקין בעפר אותן ההיכלות. והן מתרפאין במהרה. ושמא יש שם סממנים קבועות לרפואות שמנהיג בהם <עמ' 143> הקב'ה עולמו לרפואה. והם משיחים איש ל-?ר?עהו כי+ ההיכל הפלני כך וכך יש בו. והמסיתים אומ'. כך מריעה וכך מטיבה. וקורין אותן אותות ומופתים.
וכן צוחה כנסת ישראל לפני הקב'ה "שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות". #מה כתיב בתריה#. "יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדומות".
#ואמרינ' בגחזי. מאי [עבד]. איכא דאמ'#. אבן שואבת תלה לחטאת ירבעם והעמידה בין השמים לארץ. והדבר ידוע כי אבן שואבת זו הנקראת מגניטיש. מסכה נמשכת אליה וכל שכן ברזל. וכשמעמידין סביב הברזל אבן שואבת מכל צד. איפשר שהוא עומד באמצע כאילו על בלימה. וזה מנהגו של עולם הוא ומראית העין שהוא נודד ובא אל האבן השואבת.
ועל כמו זה כתוב "ובא האות והמופת". שאם אמר לך אדם. כך וכך מצוי בע'ז פלנית. ואתה בא ומוצאו. ואתה תמה ממנו ואינך יודע היאך נעשה. לא תשמע. +<וכן אם אמר לך. חולים שבאים לכאן נרפאים. ואתה מוצא כן. לא תשמע01>. כי כולן מרמות עשויות לרמות את בני אדם. וממנהגי העולם הן. ואינן כמופתי נבואות.
ואם תאמרו. הלא גלוי לפני הקב'ה כי הרבה טועין בהן. ומפני מה אינו מבטלן. דעו כי מנסה יו'י אלהיכם אתכם כדי שלא תטעו אחר מהתלות הללו. ואם תמצאו גיעגועין אליהם. כי יש שם טובה והנאה ממהרת. אל תשמעו אליו. אבל תעמדו בנסיון של יו'י אלהיכם.
ומן הדברים האלה היה לאשר היו אדוקים בע'ז גיעגועין לה ונכספין אליה. כמו שהם אומרים "ומן אז חדלנו לקטר למלכת שמים ולהסך + נסכים חסרנו כל ובחרב <עמ' 144> וברעב תמנו".
ואלו הדברים יש מהם שהניחם הקב'ה כענין "כי מנסה יו'י אלהיכם". כמו יצר הרע המנסה את האדם לדבר עבירה ואינו אלא נסיון. שאם סבלו האדם. הוא עומד בנסיון בוראו וזוכה לקבל שכר. ואם טעה אחריו. הרי החל!ף! במעשה עצמו להטרד מן העולם. כמו שכתוב בסוף ענין פרשת טובה שהושפעה לרשעים בעולם "ואני כמעט נטיו+ רגלי. כאין שופכו אשורי. כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה". ומפרש בסופה "אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות. איך היו לשמה כרגע".
ואלו החלקות שהן אמורות כאן מעין מה שפתרו רע'ה "אשר חלק יו'י אלהיך אתם" וגו'. #כד אמרי' התם. אמ' ליה זונן לר' עקיבה#. לבי ולבך יודעין דע'ז אין בה ממש. #והא קא חזינן דעיילי כי תבירי ונפקי כי צמידי#. כלומר. ששברן נחבש בבית ע'ז.
#אמ' לו ר' עקיבה#. אמשול לך משל למה הדבר דומה. לאדם נאמן שהיה בעיר והעם היו מפקידין אצלו שלא בעדים. ובא אחד והפקיד אצלו בעדים. לימים הלכו עידיו למדינת הים. אמרה לו אשתו. בוא ונכפרנו. אמ' לה. בשביל שוטה זה שקלקל אנו נניח אמונתינו.
אף יסורין קשין שמשלחין אותן משביעין אותן. לכו ביום פלוני וצאו ביום פלוני. כיון שהגיעה זמנם לצאת הלך זה לבית ע'ז. אמרו. בשביל שוטה זה שקלקל אנו נניח אמונתינו.
ואנו אומ' כי יש שם סממנים ומיני רפואות שמנהג העולם להתרפא בהן. ואותו חולה מתרפא בהן ומהן. ויבטל השם ית' מנהג שהנהיג בו את עולמו בעבור אלו.
ו!ב!ענין ששנינו. ''שאלו את הזקנים ברומי. אם אין רצונו בע'ז מפני מה אינו מבטלה. אמרו להם. אילו לדבר שאין צורך העולם בו היו עובדין. היה מבטלה. הרי הם עובדים לחמה וללבנה ולכוכבים. יאבד עולמו מפני שוטים אלו. אמרו להם. יאבד דבר שאין צורך העולם בו ויקיים דבר שצורך העולם בו. אמרו להם. היה מחזיק ידי עובדיהון. יאמרו שהן אלוהות. שהרי אלו לא בטלו'' #<משנה. עבודה-זרה ד,ז>#.
#ות'ר#. שאלו הפילוסופים את הזקינים ברומי. אם אין רצונו בע'ז מפני מה אינו מבטלה. ומפורש מדבריהם. אלא עולם כמנהגו הולך. ושוטין שקילקלו עתידין ליתן <עמ' 145> את הדין. #ד'א#. הרי שגזל סאה של חיטים וזרעה בקרקע. איפשר שלא תצמח. אלא עולם כמנהגו הולך. ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין. +<#דבר-אחר#. הרי שבא על אשת חברו. איפשר שלא תתעבר. אלא {ל}עולם כמנהגו הולך. ושוטים שקלקלו עתידין ליתן את הדין04>.
#והינו דאמ' ריש-לקיש#. אמ' הקב'ה. לא דיין לרשעים שעושין סלע שלי פומבא. אלא שמחתימין אות!ו!.
הרי דברים אלו מבוררין כי העולם כמנהגו הולך. ואע'פ שהרשעים הללו עושין מהן דברי מרמות להטעות הפתאים אין הקב'ה משנה אותן. ואע'פ שגלוי לפניו שהרבה שוגגין בהם. נסיון הוא כדי לזכות את העומדים וללקות לאשר מעשיהם מקולקלים.
#אמ' ליה רב יהודה לרבה בר יצחק. איכא שכיב ולא אמ' ליה כלום מילתא דאמ' רב. מאי דכתיב# "אשר חלק יו'י +<אלהיך אותם04> ל?כ?ל העמים". הוי אומ'. החליקן בדברים כדי לטורדם מן העולם.
ואשר שאל?תם?. מה ההפרש המוכיח בין מעשה נביאות למעשה כשפנות. הרבה רחוק מופת של נבואה ממעשה כשפים וכיוצא בה?ן?. כי מעשה כשפים כולם דברים שהן מצויין !כ!מנהגי העולם או שיכולים הברואים לעשותם.
אבל מופת נבואה אשר בו יודע כי זה מלאך יו'י ושלוחו צריך שיהיו בו שתי מדות. אם נעדרה אחת מהם +<לא יהא מופת נבואה. אחת מהן04> שיהא המעשה ממעשי האלהים דבר שאין ברוא יכול לעשותו. ואין עושהו אלא הבורא ית'. ולא הנהיג בו את העולם. אלא הוא שינוי סידרי העולם ומנהגיו הנהיג.
כגון האותות שנעשו למשה רע'ה. שהרי אין ברוא יכול להפוך יאור כמו נילוס לדם. ואין זה אלא מעשה הבורא ית'. ואף אין במנהגי עולם שיהפך הנהרות והיאור לדם. וכגון העמדת השמש ליהושע והחזרת השמש לישעיא ע'ה. שהדבר ידוע שאין מי שיכול לעשות כן אלא הבורא ית'. ואף הוא שינוי סדרי העולם ומנהגיו וכיוצא באלו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות