סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובה אל יוסף בן ברכיה ותלמידי יעקב בן נסים בעניין שמות והשבעות, קונטרס "הדר עם הנכרי בחצר"

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: האיי גאון בר' שרירא   |  שנה: אחרי שנת 1011
תשובה לב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, d.2 (2670)
#דאלמא#. ר' אליעזר ללמד את ר' עקיבה ולהורותו עשה מעשה. שאמר דבר שנתמלאה כל השדה קישואין. והיו החכמים מוסרין לתלמידיהם הלכות כשפים. והיאך הוא מעשה שלהם. והיאך היא אחיזת עינים. כדי שידעו את מי הורגין בדין מכשף ואת מי אינן הורגין. כמו+ שאמ'. #אמ' +<ר' יוחנן#04> אין מושיבין בסנהדרין אלא בעלי כשפים.
<עמ' 139> ואשר שאלתם. מה היא אחיזת עינים. גם זו היא מן ההלכות {שהרי}: <שהיו04> מוסרין אותה בחשאי. ואין אנו יודעים מתכונתו באמת. אלא דומה בעינינו כי יש להם סממנין +<שנופחים אותן04> כנגד עיניו של אדם. שמקלקל את האויר אשר הוא קרוב לו. (ו)[נ]ראין לו דברים משונים. ובלילה כמה סממנים וחלבים +<יש עכשיו04> שמדליקין בהם הנירות. ונראין הפנים +שחור<ו04>ת או אדומות. ונדמה כאלו יש שם חיות רעות באות לפני אדם וכי יתקלקל +<האויר04> שבאותו מקום.
והאוחז את העינים יש בידו קלות ידים. שגונב דבר ומכחידו +<בקלות04>. ונראה כמה שאינו. ואחר כך מוציאו בקלות. ואינו נראה לא כשמכחידו ולא כשמוציאו.
יש להם דברים מוצנעין בחוטמיהן ובפיהם. #כדאמ' רב אשי. חזינא ליה לאבוה דקרנא דנפיץ שדי {?כ?אכי}: <כרוכי04> דשיראי מנחיריה#. ואינו נראה כשמוציאן. ומראה כאילו הוא שוחט את הבהמה או העוף ומוציא+ דם מהן. ולא עשה כלום מזאת.
אלא עשה במקום שחיטה כוס שיש בו דם. +<ויש לו סמנין שנופח באותה בהמה או (באותה) באותו העוף שנופל. ואיבריו משתרג{ד}ים כאלו מת04>. ויש לו סמנין שמח!ד!ידין אותו עד שהוא עומד על רגליו. וכן אמרו. #אמ' ליה רב לר' חייא. לדידי חזי לי ההוא טיעא דשקליה לספסיריה. וגיידיה לגמליה. וטרף לה# בטבלא. #וקם. אמ' ליה. לבתר הכי דם ופרתא מי חזית. ההיא# אחיזת עינים #הות#.
#ות'ר#. {העונן}: <מעונן04>. #ר' ישמעל אומר#. זה המעביר שבעה מיני זכור על גב העין. #וחכמים אומרי'#. זה האוחז את העינים. #ר' עקיבה <עמ' 140> אומר#. זה המחשב עתים ושעות.
ואנו מפר{י}שין כי שלשתן הן משלש לשונות !כ!מעונן. ר' ישמעאל הוציאו מלשון עונה. והוא תרגום יד{ו}עוני. המדבר בפיו. שתרגומו זכורו. +<שיש ל!ח!ם שבע טבעות שמעבירין כנגדו אחת אחת עד שמדמה אחת למה שבלבו. והן עונין אותו על שאילתו. ושנו חכמים. מה בין מעלה בזכ[ו]רו04> לנשאל בגולגולת. המעלה בזכורו אינו עולה כדרכו +<ואינו עולה בשבת. #הא תריצנא#. אינו !עולה! כדרכו04> ואינו עונה בשבת מלשון עניה.
וחכמים הוציאוהו מלשון ענן. שנופח סממנין דומין לענן ולערפל. שהיא אחיזת עינים. ור' עקיבה הוציאו מלשון עונה. כמו שאתה אומר. בעונה הזאת עונת גשמים. כך נראה לנו כי זאת היא דרך אחיזת עינים.
ויש במידות הללו סודות הרבה שאין אנו יודעים טעמן ועילתן. ויש לומר אולי דרך אחרת היא. וכללו של דבר. אין בה חיוב. #כדאמרן. +<אמ'04> אביי#. הלכות כשפים כהלכות שבת. יש מהן בסקילה כגון העושה מעשה. ויש מהם פטור אבל אסור כגון האוחז את העינים. והם הם דברי ר' עקיבה משום ר' יהושע.
ואשר כתבתם לענין הכישוף. שאמרנו שאינו אלא בהקטרות וכיוצא בהן ?ב?שדים. זה שאמ' רע'ה בשאלה ששאל טִינוׂסְרוׂפוׂס הרשע את ר' עקיבה וכו'. ובסופו אמרו. קברו של אביו יוכיח. שאינו מעלה עשן בשבת. לא ידענו מה יש בדברים האלה ומה ענין קברו של אביו יוכיח לכישוף שהוא בהק!ש!רות לשדים. זה שאמר לו. מנין לנו שיום השבת #ד!אמ!רי ט?א?בי# הוא זה שאתם אוחזין. השיבו בזאת התשובה. ואין זה מענין הכישוף כל עיקר.
אבל זה שאמרתם. אנו רואין בכל יום כי הם עושים כמה מעשים בלא קיטור. גם אנו לא אמרנו אלא בהקטרות וכיוצא בהן. כתפירת כסתות. כמו שמפורש בענין "הוי למתפרות כסתות". וצורות שנעשות בענין "ועושות המספחות" וגו'. ואשר <עמ' 141> לא בשעת מעשה. הרי עשו בתחלה עד שנאבק בהן השד. כמו שאמ' רע'ה לענין המרעיב עצמו ולן בבית הקברות כדי שתשרה עליו רוח טומאה.
#וכדאמר'. ההיא איתתא דהות קמהדרא למישקל עפרא מתותי כרעיה דר' חנינא. אמ' לה. שקולי שקולי. לא מסתייעא מילתא. "אין עוד מלבדו" כתיב#.
ויש מעשים לשדים. ורובן תלויין בלחישות על כלים. כי כן דרכם. #דאמ' ר' אב!ן! בר נגארי א'ר חייא בר אבא#. "בל?ט?יהם". אלו מעשה שדים. "בלהטיהם". אלו מעשי כשפים. להודיע כי הלהטים הם שמהנין עם השדי?ם?. אבל השדים לחישות שלהם לאטים. כענין "ותבא אליו בלט". ועל כלים. #דאמ' אביי. קפיד אמ[א]נא# +<שד. #לא קפיד אמנא#04> כשפים הן וכולם אסורין.
ואם תאמרו. מה הן השדים ומה הן השדים שמוכנין לכשפים. הרי אלו סודות שאינם גלויים היטב. אלא שהשדים (?ה)[כ?]מלאכים ולא כמלאכי השרת. ויש להם לחישות ודברים שמשביעין אותן בהן. ולא תמיד הן נזקקין למשביע. אלא פעמים הן נזקקין ופעמים אין נזקקין.
#ות'ר#. אין שואלין לשדים בשבת. #ר' יוסי אומר#. אף בחול אסור. #אמ' רבא#. הלכה כר' יוסי. #ותניא אידך#. שרי שמן שרי בצים שואלין בהם. אלא שמכזבין. וכל אלו נשתכח בירורן.
ואומרי' כי יש בריות בשמים והם מלאכים. ויש בריות רוחות תלוית באויר בין השמים ובין הארץ הם הנקראין ש(ד)[ר]ים. ויש בריות בארץ והם ש?(ר)[ד]?ים ו?ד?יוין ולילין וכמה גנסין. ורוב מעשיהם בריח הקטורת.
ואשר כתבתם בשאלתכם. היאך תתחזק ידי עוברי עבירה לעשות מעשות הללו שדומין לרואיהן כמעשה נביאות. חלילה מזאת. לא יחזק האל יתע' ידי עוברי עבירה לעשות מעשה נביאות. ואפי' לענין מה שכתוב במתנבא לשקר{י} "ובא האות והמופת". <עמ' 142> כשאמר ר' יוסי הגלילי. (כי לשון הבאי) הגיעה תורה לסוף דעתה של ע'ז. לפיכך המשיל לה הכתוב משל בה. שאפילו מעמיד לך חמה באמצע הרקיע אל תשמע לו.
וכן הם דברי ר' יוסי הגלילי כי. לשון הבאי אמרה תורה. דמיון הכתוב "ואם יעלו השמים משם אורידם". והדבר ידוע כי אי אפשר לאדם לעלות לשמים. ו?א?<י>ן זה אלא לשון הבאי. אפילו עולים לשמים ואפילו נ?ס?תרים בקרקע הים. וכן "ואם בין כוכבים שים קנך משם אורדך". ואי אפשר להיות כן.
וכן אמ'. ר' יוסי הגלילי אומ'. משל הוא זה. ולשון הבאי הוא אומר. אפילו עמדה חמה באמצע הרקיע. ואי אפשר להיות כן. אע'פ שכן דברי ר' יוסי הגלילי. הרי שנו רע'ה אחר דבריו. #אמ' ר' עקיבה#. חס ושלום שהקב'ה מעמיד חמה לעוברי רצונו. ללמד+ כי אין ראוי לומר שחמה עומדת לע'ז אפילו בלשון הבאי. כדי שלא יטעה אדם בדבר זה.
אלא צריכין אנו להוציא פנים לאשר כתוב "ובא האות והמופת". וכך אנו רואין כי ה-אות והמופת הללו אינן כאותות של נביאים שהם נפלאות. שאין מי שיכול לעשותן חוץ מהקב'ה. אלא הללו דברים שאינן דומין למופתים של נביאים.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות