סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובה אל יוסף בן ברכיה ותלמידי יעקב בן נסים בעניין שמות והשבעות, קונטרס "הדר עם הנכרי בחצר"

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: האיי גאון בר' שרירא   |  שנה: אחרי שנת 1011
תשובה לב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, d.2 (2670)
ואשר הגידו לכם כי על ידי שם הים נח מזעפו. וכי ממיתין את האדם שמפילין עליו חרש חדש כאשר אמרתם. רחוק הוא מאד. וכללו של דבר. "פתי יאמין לכל דבר". ואלו היה לדבר זה אמתות לא נכחד מכם נסתריו. וחסין אנו עליכם מהאמין באלה.
והנוסחאות שזכרתם שאומ'. הרוצה לעשות כך וכך יעשה כך וכך. הרבה מאד הם ויש אצלינו רבים מהם. כגון הנקרא ספר הישר וספר חרבא-דמשה אשר נאמר בו. ד' מלאכים הם ממונים על החרב. כי יש בה גבורות ונפלאות. וספרים אחדים רבים <עמ' 132> חוץ מן החתיכות והפרטים שאין להם קץ. ורבים השתדלו בהם לנסות דבריהם והוציאו רוב שנותיהם בהם ולא מצאו אמיתות לדבר מהם.
אבל קמיעין מומחין לרפאת ולחכמה ולשמירה ולדברים אחרים יש. ורובן תלויין בכותב. #ודאית-מחי גברא טפי שכיח מדאתמחי קמיעא#. ואף גם זאת לא לעולם בסדר אחד מועילים. אבל יש עתים שאינם מהנים כלום.
וכל מי שיאמר לכם חוץ מזה שאמרנו. אל תאמינו בו ואל תשמעו לו ואל תסמכו על דבריו. כי טענות הרבה יש בדבר זה. ודבר אמתי מועט הוא מאד. וביותר בדורות הללו שאין הלבבות שלמים. ואבדה חכמת חכמים ובינת נבונינו נסתתרה. ונסתלקה נבואה ורוח הקודש מבינינו. כל שכן בארץ טמאה במקומות גלותינו שאין הנבואה שורה חוצה לארץ ולא בארץ בזה הזמן.
וודאי הדבר אצלינו ועדינו כאשר אמרתם כי. ספרים ושמות וחותמות ופירקי ה!לכ!ות-רבתא והיכלות-זעירתא ושר-תורה ומשניות אחרות שהרואה אותן מתפחד מהן. וכך היו קדמונינו מאמינים. ואף אנחנו כן. שאין אנו מגיעין אליהן בטהרה וברתת ובזיע. (ואף) וגם שמענו שמועות חזקות כי כמה נתעסקו בהם ואבדו מהרה. וכל זה בעבור קדושת השם וקדושת המלאכים רוגשים סביבותיהם וקדושת המרכבה. וכי העוסק בזה המעשה המלאכים רוגשים סביביו.
+<#כדתנו רבנן#04>. מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רכוב על החמור. והיה ר' אלעזר בן ערך מחמר אחריו. אמר לו. רבי. שנה לי פרק אחד במעשה מרכבה. אמ' לו. ולא כך שניתי לכם. ''ולא במרכבה ביחיד אלא אם כן היה חכם מבין מדעתו'' #<משנה. חגיגה ב,א>#.
אמ' לו. רבי. תרשני שאומר לפניך דבר אחד ממה שלמדתני. אמר לו. אמור. מיד ירד רבן יוחנן בן זכאי מן החמור ונתעטף וישב על האבן תחת הזית. אמ' לו ר' אלעזר בן ערך. רבי. מפני מה ירדת מן החמור. אמר לו. <עמ' 133> שכינה עמנו ומלאכי השרת מלוין אתנו ואני ארכב על החמור. מיד פתח ר' אלעזר ודרש במעשה מרכבה. ומיד ירדה אש וסבבה את האילנות.
ו(?ס?)[ב]סוף מעשה זה מפורש. וכשנאמרו הדברים לפני ר' יהושע ור' יוסי הכהן אמרו. אף אנו נפתח ונדרוש במעשה מרכבה. ואותו היום יום תקופת תמוז היה ונתקשרו שמים בעבים. והיו הגשמים מזלפין ויורדין. והיו מלאכי השרת מתקבצין ובאין לשמוע כבני אדם שמתקבצין לראות במזמוטי חתן וכלה.
וכן חזקה היא ומסורת בידינו. שכל מי שאינו ראוי והוא מתעסק בשם המפורש מיתתו קרובה. ואפילו בצדיק גמור וטהור ונקי שנינו. ''#ודאישתמש בתגא חלף#'' #<משנה. אבות א,יג>#. ושנו רע'ה קל וחומר מבלשצר שנשתמש בכלי בית המקדש. שהם מעשה בשר ודם. +<ויש להם דמים04>. ויש להם חליפין. שניטלו חייו מן העולם.
ותמהנו מאד מאשר הזכרתם עזקתא דשלמה ע'ה #דכתיב עלה# שם. דאין אנו יודעין כי השם נעשו בו כמה דברים נפלאים. ואין אתם צריכים למעשה זה דאשמדי. שיש בו דברים שאינם נכונים.
הנה מעשה דאחיתופל דחליל{י} אבל ממנו אנו למדין תלמוד ברור. שאסור להשתמש בשם אלא בעבור דבר גדול מאד.
כמו שאמרו רע'ה. בשעה שכרה דוד ע'ה שִיתִֿין נבקע תהום ובקש להחריב העולם. אמר דוד ע'ה. #מי שרי למיכתב# שם #ואשבעיה לתהומא. ונינחות וניקום בדוכתיה. ליכא דאמ' ליה ולא מידי. אמר#. כל היודע בדבר זה ואינו מגיד יחנק בגרונו.
ונשא קל וחומר אחיתופל. ומה לעשות שלום בין איש לאשתו. אמר הקב'ה. שמי שנכתב בקדושה ימחה על המים. כל העולם על אחת כמה וכמה. #אמ' לֵי. שרי. כתב# שם #אחספא ושדייה לתהומא. ונחית תהומא. קם בדוכתיה. כיון דחזייה דוד# ע'ה #דעמיק טובא. אמ'# חמש-עשרה מעלות #ואסקיה#.
וגם למדנו שאין אומ' שם המפורש בגבולין. כי במדרש "ויברך עזרא את יו'י האלהים הגדול" אמרו. #מאי "הגדול". אמ' רב יוסף#. ברוך יו'י המבורך לעולם ועד. #רב מתנה אמ'#. <עמ' 134> "ברוך יו'י אלהי ישראל מהעולם ועד העולם".
#אמ' ליה אביי לרב דימי. אימא# שגדלו בשם המפורש. #אמ' ליה#. לפי שאין אומ' שם המפורש בגבולין. #ומקשינן. ולא. והא כתיב "ויעמוד עזרא הסופר (ל) על מגדל עץ". ואמ' רב יהודה אמ' שמואל#. שגדלו בשם המפורש. #ומפרקינן. התם# הוראת שעה היתה. #דכתיב# "ו!יקראו! בקול גדול אל יו'י אלהיהם".
ואע'פ שחזרנו ואמרנו. #במ(ר)[ע]רבא אמרי#. "גדול". שגדלו בשם המפורש. כלומר כי. אמר את השם הגדול. אלא שלמדנו כי במקומות אחרים אין אומרים שם המפורש.
וכל רבותינו ואבותינו אוסרין להזכיר שם המפורש בבבל. וכשמזכירין אותו אין אומרים אלא אַתְנִיק. כי מועתק הוא להם בקריאתו והגיונו ומסור מאחד לאחד. ואין אומרים אותו אלא בקדושה ובעת צרה ולא בכל עת וענין בהאמרו.
והשם האחר הגדול שהוא בן שבעים ושתים אותיות הוא לקוח מן המקראות שבתורה. ואין אותיותיו {בלתי} ידועות.
<עמ' 135> וזה השם בן ארבעים ושתים אותיות (הוא) אע'פ שאותיותיו ידועות אינו מסור בהגיונו ובקריאתו בקבלה. אלא יש אומרים בראשו. אַבְגִיתַץ. ויש [ש]אומרים. אַבַגְיְתַץ. ובסופו יש אומרים. שְקוּצִיתֿ. ויש אומרים. שַקְוַצִית. ואין מוכיח. וגם חילופין אחרים יש בו.
ומי הוא {הוא} זה בדורות הללו שאומר שם המפורש על המת ויחיה ועל החי וימות וכיוצא באלו המחשבות. הם אצלינו שקר ודברי שוא. ואל תאמינו בהם.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות