סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובה אל יוסף בן ברכיה ותלמידי יעקב בן נסים בעניין שמות והשבעות, קונטרס "הדר עם הנכרי בחצר"

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: האיי גאון בר' שרירא   |  שנה: אחרי שנת 1011
תשובה לב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, d.2 (2670)
<~> $תשובה על זה$.
<עמ' 127> כך ראינו כי. יש בשאלה הזאת כמה ענינים. מהם ראוים לתשובה ומהם תואנות ותסקופי מילין ודברים שאינם כדי. כגון מה שכתבנו אליכם בעבור דברי הבאי שכתבתם אלינו כבר. כי יש כמה שמות שיעשו בהם מעשים גדולים שלא יתכן לאדם לעשותם אלא בדרך אות ומופת. והשבנו אליכם כי אלו וכיוצא בהם הם דברים בטלים.
ותמהתם עכשיו בשאלה זו ואמרתם כי. כמה מחכמי ארץ-ישראל וחכמי ארץ אדום אנשים חכמים וחברים נאמנים מגידים כי ראו זה בפרהסיא. ולא ידענו ממי תמהתם. ממנו או מהם. אם מהם תמהתם. כך ראוי. ואם לאו. מאחר שעמד בלבבכם כי נעשה בשם מעשים אשר לא יעשו אלא בדרך אות ומופת. במה תכירו אותות של נביאים ממה שההדיוטות עושים בשם. ומה יהיה ההפרש בין הנביא ובין זולתו.
ודבר זה האמור בשאלתכם בעבור צדיקים גמורים חלוקה היא בין חכמי שיקול הדעת. יש שאומרים שאיפשר שהקב'ה עושה ניסים לצדיקים שהם כאותות הנעשות <עמ' 128> לנביאים.
ויש אומרים כי האותות אינן נעשות אלא מופת כדי להפריש בין שקר לאמת ולהיות אות למדבר בשם אלהים אשר הוא שלחו באמת. ולפיכך רוב הגבורות והנפלאות שאין יכול לעשותם אלא הבורא יתעלה לא תהיין אותות לנביא אשר שלחו יו'י באמת. כי שמם האלהים במנהגו של עולם. ואין האותות לנביאים אלא שינוי מנהג העולם בדבר שאין נוצר יכול לעשותו. ואין עושהו אלא היוצר יתעלה בלבד.
ואם תאמר. ש!אם! הצדיקים הגמורים עושה להם אותות להודיע צדקן ואיפשר שירבו הצדיקים בעולם וירבו המעשים האלה בעולם ויהיו כמנהגיו. ולא יהיו כאותות שאינן נעשות אלא לפרקים ולעיתים רחוקות. שכשיעשו בני אדם הם תמהים בהם. אלא כשירבו יהיו ככל גבורותיו של הקב'ה הנוהגים בעולם. ויהיה שוב השמש ממערב למזרח בעיני בני אדם כצאתו ממזרח למערב. כי זה וזה אין יצור יכול לעשותו.
אלא זה אות כי אין מנהגו של עולם. ואין היוצר עושהו הרבה. ואין נראה אלא מופת. וזה אינו אות. כי הוא נעשה תמיד. ואם ירבה זה בזה גם הוא לא יהיה לתימה. ויסור הדבר מלהיותו אות.
ויש דברים שאי אפשר להיותם כל עיקר. כמו שאמרתם. כי יש שאומרים [שם] שמחביאים עצמם מן הליסטם. ודברים הללו צריכים פירוש. כי אם כן אומר שעיניהם חשיכות כמו מוכה בסנורים. שאינו רואה לא את אלו ולא את אלו ולא לזולתם. עיקר דבר זה חולי הוא. ומצוי בעולם.
אבל להיות שני בני אדם זה רחוק כמו זה ושניהם גופים עבים. ולא תמנע הרוח שאינ!ו! עבה. ואין בה גוף שהוא קטן מלהראות. והליסטין רואין את זה שלא אמר שם. ואין רואין זה שאמר שם. דבר זה אי אפשר להיות כל עיקר. כי <עמ' 129> ההרגשה אינה דבר שנִתן לזה ולא ניתן לזה.
ואם יאמר לך אדם. אולי יש כנגדך ברחוק ארבע אמות פיל וגמל מתנגחים. ואתה רואה זבובים ויתושין שהם רחוקים מאותו המקום. ואין אתה רואה פיל ולא גמל קרובים. היתה אומר. אולי יש כן אבל לא השליטני האל יתע' לראותו. הלא תדע כי המדמה כזאת כמתים הוא נחשב.
ואם אמר לך אדם. שא נא עיניך לרחוק ארבע אמות וראה אדם זה עומד לפניך. ואתה מביט בעיניך עד ארבעים אמה ואינך רואה אדם. וכשתאמר לו. אני איני רואה כלום. יאמר לך. אני רואה. ואולי האל יתע' לא השליטך לראות. ההייתה מדמה אולי אמת אמר.
ובדעתכם כי אדם שיש בו דעה לא יחשוב כזאת. תדעו כי זה דבר שאי אפשר להיות. והטוען כי אפשר להיות כן כטוען כי. היתי ביום הזה בב?ב?ל מן בוקר עד ערב. +<וגם ביום זה הייתי במדי מבקר עד ערב04>. אבל במעשה נס ואמירת שם. וכל אלה דברי רוח.
ובודאי יש דברים דקים וקלים כמו הרוח שאין במאור עיני האדם כח לראותן. וכשחפץ האל ית' להוסיף במאור עיני אדם אחד לראותן. מוסיף ורואה אותן אותו אדם שנ?פ?קחו עיניו יותר מחביריו. ולפיכך כתוב "ויגל יו'י את עיני בלעם וגו'". כי המלאכים כרוח הם. שאין מאור עין אדם שולט בהם אלא מי שמשנה יוצרו את מאור עיניו ממאור עיני אדם אחר.
ואעפ'כ כתוב "וראיתי אני+ דניאל +<לבדי04> את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה". כי אם לא במחזה ראה. שינה הקב'ה מאור עיניו. ואם במחזה נבואה ?ר?אה ה?ר?י כחלום. ותמהונו {כך}: <כי04> "חרדה גדולה נפלה עליהם". וכן לענין "פקח נא את עינ!י! {הנער} ויראה" בנער אלישע.
אבל להתכסות מאדם זה ולהתגלות לעיני אדם זה שהוא כמוהו והם שניהם במרחק אחד ממקום זה. מאור עיני שניהם שוה. זה הדבר שאי אפשר היותו.
<עמ' 130> והזכרתם כי הגידו+ לכם אנשים חכמים חברים ונאמנים שלהם נראה. אותם האנשים הם טפשים אצלינו באומרם דברים כאלה וכיוצא בם.
תשובה לב (גרסה) | המסירה: Moscow, Russian State Library, Guenzburg, 566
וזה שכתבתם כי. הגידו לכם אנשים מרומי ומארץ-ישראל בנוסחים נראה ואותם הנוסחים או כיוצא בהם אצלינו הם. ויש בהם עוד דברים אחרים.
תשובה לב | המסירה: Oxford, Bodleian Library, d.2 (2670)
ומהם מי שאמר כי שם זה אתה +<אומרו04> על המת והוא חי. והמעידים עידיכם נתביישו להעיד כי ראו מי שיאמר את השם וחיה. ואין טענותיהם של אלו ראיה על מה שכתבנו אליכם.
והמסורת שהזכרתם כי ביד אנשי ספרד הוא בעבור מר רב נטרונאי גאון. שמא אדם (ד)[ר]!אמ!י נזדמן להם ואמר. אני נטרונאי. ואילו היה מר רב נטרונאי גאון ז'ל נודע בכמו אל(ו)[ה] לא נכחד ממנו. כי לא שמענו עליו זצ'ל {מחיבים}: <מדרכים04> אלו כלום. אלא למר משה הכהן ז'ל היו טוענים כי היה רגיל בקמיעין ובלחי?ש?ות וכיוצא בהן. וחקרו קדמונינו הרבה. ונגלה להם כזבנות כמה טענות. אלא דברים שאיפשר לכמותן להיות.
ובישיבת סו?ר?יאה היו דברים הללו רחבים. כי הם קרובים למדינת בבל ובית נבוכדנצאר. {ואלו}: <ואנו04> רחוקים מש?ם?. וקפיצת הדרך <עמ' 131> אינה מן הדברים !שאי אפשר!. וכבר שמענו על אנשים כאשר שמעתם. וחקרנו הרבה ושמענו מאבותינו ואבות אבותינו שחקרו על כל זה. ושמו לב לחקור ולבדוק ולא ראו אמתת הדבר הזה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות