סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות אל משה בן יצחק המערבי

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שרירא גאון בר' חנניה והאיי גאון בר' שרירא   |  שנה: שנת 993
המסירה: St. Petersburg, Russian National Library, Evr. II, A 32, manuscript A
<עמ' 20> $שאלות מ'ר משה בן מ'ר יצחק המערבי #וכו'#$.
סימן מד | המסירה: St. Petersburg, Russian National Library, Evr. II, A 32, manuscript A
כהן שלא התפלל ונכנס אל צבור שהתפללו. מותר לו לעלות לדוכן אם לאו.
לא מצינו דבר שמעכב בברכת כהנים אלא נטילת ידים. #דאמ' ר' שמע' בן פזי#. כהן שלא נטל ידיו #וכול'#. אבל תפלה לא שמענו שמעכבת. והולכך יעלה ויברך.
סימן מה | המסירה: St. Petersburg, Russian National Library, Evr. II, A 32, manuscript A
#או טאעי תנא. לישיליה לספרא ותנא דבי אליהו. ואמ' רב הונא בריה דרב יהושע. האי מאן דלא ידע כמה שני# בשבועה.
כבר נשאלנו ממצרים שאלות הללו. וכן צוינו. וכתבו את התשובה כלשון הזה. עיקר שלהן. מה ששלח ר' ישמעאל ביר' יוסי אצל רבי. כך אמר אבה. מאה ושמונים שנה עד שלא יחרב הבית פשטה מלכות הרשעה על ישראל. וברור וידוע שמעת חרב הבית הראשון לא פרק עול ארבע מלכויות מישראל. ורומיים וישראל יחדו תפשו את המלכות מיד יונים.
והיתה אמונה בין רומיים לישראל כי המלכים מן היונים והפרכים מישראל. כאשר אמ[ר]נו לפני שמועה זו. #כד אתא רב דימי אמ'. תלתין ותרין קראבי וכול'#.
ועל פי כן הקשינו. איך תאמר מאה ושמונים שנה פשטה מלכות הרשעה על ישראל. #איני. והתניא. ר' יוסי אומ'#. מלכות פרס בפני הבית שלשים וארבע. מלכות יון בפני הבית מאה ושמונים. מלכות בית חשמוניי מאה ושלש. מלכות הורודוס מאה ושלש. מיכן ואילך צא וחשב תשע מאות וארבעים ואחת.
#ואם איתה. מאתן ושית הויאן# משעה שתפשו רומיים את המלכות מן היונים ועד חרבן הבית. ק'ג לבית חשמנאי וק'ג להרודוס. ואיך אמר ר' ישמעאל בר ר' יוסי. ק'פ שנה.
והשבנו. שכן הוא מונה משעה שנשתעבדו רומיים בישראל. והוא אחר כ'ו שנה ממלכותם. כי כ'ו שנה עמדו באמונתן עם ישראל כאשר אמרנו #כול'#.
וזה אשר כתבנו אליך באיגרת הזאת. מיכן ואילך צא וחשב תתקכ'א עד השנה הזאת. שהיא שנת אלף ש'א. ובכל שנה ושנה שתבוא ראוי להוסיפה. שחשבון אשתקד היה ראוי לשנות. מיכן ואילך צא וחשב תתק'כ. ולשנה הבאה ראוי לשנות. מיכן ואילך צא וחשב תתקכ'ב. כי כן החשבון מחרבן הבית ועדאן.
*
ובספרים הישנים את מוצא כמה שהיה באותה שנה. והלבלר שאין מבין <עמ' 21> נוסח כמה שהוא רואה. ואין משנה. ומוסיף למנין שנתו. ועל זאת אנו אומרין. #אמ' רב ספרא. או טאעי תנא לישיליה לספרא ולישדי עליהו עשרין שני וכול'#.
כך הוא אומ'. אם יטעה התנא ששונה את החיצונה הזו. מיכן ואילך צא וחשב. ואין יודע כמה שנים לחרבן הבית שני עד אותה שנה שעומד בה. #לישיליה לספרא# כמה הוא כותב בשטרות למנין יון. ורואה כמה הוא כותב. ומוסיף התנא עליו עשרים שנה. ואחר כך משליך מן הכלל ת' שנה לבית. #ומאי דמישתייר ליתנייה במתניתיה# כי הן שני חרבן.
כיון ש?עו?מד בשנת ש'ב לשטרות. מוסיף כ'. שהווין אלף שכ'ב. מפיל מהן ת'. נשאר תתקכ'ב. #ואו טאעי ספרא. לישיליה לתנא#. ופוחת (התנא) הספרא ממה שבידו כ' שנה. ומוסיף על הכלל ת' שנה לבית. והעולה הוא שני שטרות. שכגון #דתנא תאני#. צא וחשב תתקכ'ב. אוחז הסופר תתק'ב. ומוסיף עליהן ת'. עולין אלף ש'ב.
#וטעמא דמילתא#. דבשנת ש'פ למינין שטרות #חרוב# בית שני. #והכין הוה חזי. דאו טאעי (ספרא): [תנא]. לישיליה לספרא וליבצר מן# שני שטרות ש'פ. #ואו טעי ספרא. לישיליה להאי תנא ולוסיף על מאי דתאני ש'פ. אילא מיהו#. בקשו חכמ' לשום סימן שלא ישכח בחשבון שָלֵם. שהכל יודעין כי בית שני עמד ת'כ. אחזו מהם ת' השלמים ואמרו. זה יוסיף כ' ויפילם. וזה יוסיף עשרים ויוסיפם. נמצאת תוספה ש'פ ופחיתה ש'פ.
וזה פירוש השמועה השניה. #תנא דבי אליהו#. ששת אלפים שנה הווה העולם. שני אלפים תהו #וכו'#. יצאו מהן תשמ'ט. גם זה בכל שנה שתוסיף צריך התנא להוסיף בחשבונו. והשנה הזאת. שהיא שנת ש'א. כן שונין. יצאו תשמ'ט.
ועל פי זאת אמרו. #אמ' רב פפא#. אם טועה התנא הזה. ואינו יודע ארבעת אלפים וכמה לבריתו שלעולם. ואין יודע כמה יצאו בעוננו מאחר ארבעת אלפים שנה. #לישיליה לספרא# דשטרות. ויוסיף על שנים שביד הסופר מ'ח אחר תוספת ג' אלפים ות'. שהן חשבון שלם. שנמצא בידו גתמ'א ושני שטרות. ויודע כמה יצאו אחר ארבעת אלפים.
#ואו טאעי ספרא. לישיליה לתנא וליבצר מיניהי מ'ח דאינין תיברא על ג'ת#. שהן חשבון שלם. והן שני שטרות. וזה אשר עזב שלשת אלפים ות'. כי הם ברורים. ואין הסופר עשוי לטעות אלא שנה או שנתים. אף לא התנא עשוי לטעות אלא שנה או שנתים או קרוב לכן. על כן תוספת מ'ח ופחיתת מ'ח מגלה לו את הספק.
וזה פירוש השמועה הג'. #אמ' רב הונא בריה דרב יהושע. האי + דטאעי ולא ידע כמה# בשבועה. #לישיליה לתנא# דסדר-עולם #דתאני#. בשנת ס'א עשו שמטה ובשנת ק'ג עשו יובל. #והכין תניא בהדיא#. שמונה מאות וחמשים שנה עשו על הארץ מאחר שבע שכיבשו ושבע שחלקו. שהן שבעה-עשר יובלין.
כלל שני דתנא דסדר-עולם. עד סוף יובלין (ש') ג' אלפים שנ'ב. וזה פרטן. עד יציאת מצרים ב' אלפים תמ'ח. מ' במדבר. ז' שכיבשו. ז' שחלקו. ושמנה מאות וחמשים שעשו יובלין. הרי כאן גשנ'ב. יפיל אותם משני בריה. והנותר בידו עד שנה שהוא חפץ יאחז שתי שנים מכל מאה שנה שלמות. והשנים שאין עולות למאה יוסיף עליהן מה שבידו מן השנתים שלכל מאה. ויוציאם בשבועים. ומה שנותר הוא מס?פ?ר השנה מן השבוע.
וזה הוא שאמרנו. #לישיליה לתנא# דסדר-עולם #ולפיק כללי ביובילי ופראטי בשבועי. וליתי תרתי מכל מאה ולישדי אפראטא. וליפקינון בשבועי. ויאדע כמה בשבועא#.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות