סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות אל קיירואן

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שרירא גאון בר' חנניה והאיי גאון בר' שרירא   |  שנה: שנת 992
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
סימן שצה | המסירה: St. Petersburg, Russian National Library, Evr. II, A 32, manuscript A
#לא הכין גרסינן ולא הכין. אלא אית דגרסי. מקיטפיה ידיע. ואית ?ד?גארסי. מכניה ידיע. ותרויהו# עולין לטעם אחד. ומשל הוא זה שמצוי בלשון ארמי הרבה. קישות #מעיקרה# ידועה מרה היא או מתוקה. #מאן דאמ'. מקיטפיה. מדוכתא דקטפין לה מיניה. ומאן דאמ'. מכניה#. מן הכַן שתחתיו בשעה שקוטפין אותו בסימנין שיש לעובדי אדמה. ש?י?ודעין אם מרה היא אם מתוקה.
סימן שצו | המסירה: St. Petersburg, Russian National Library, Evr. II, A 32, manuscript A
ושש' לפרש לכם גמרא #דהני תרתי הילכאתא וטעמיהי#. ''בית שמאי אומ'. נוטלין לידים ואחר כך מוזגין את הכוס'' #<משנה. ברכות ח,ב># #וכול'#. ''בית שמאי אומ'. מקנח אדם את ידו במפה'' #<משנה. ברכות ח,ג># #וכול'#.
כבר מפורש #דבקמיתא הכין פליגי# בכלי שניטמאו אחוריו במשקין. #דקיימא לן#. דתוכו ואגנו ואזניו וידיו טהורין. #והני מילי כולהי# לאוכלי חולין בטהרה. בטהרת הקדש או בטהרת תרומה. כל אחד ואחד במעלה שיש לו. מפני שבטהרות אם נגעו משקין טמאין באחוריו שלכוס אחוריו בלבד טמאים. ושניים הם. והנוגע בהן נפסל. אבל מה שבתוכו וגם תוכו ואגנו ואזנו וידיו טהורין.
#בית שמאי סברי. כי האי# כוס. שניטמאו אחוריו במשקין. אסור להשתמש בו. #דגזרינן משום# ניצוצות שלמשקין טמאין. שמא יכנסו לתוכו שלא מדעת. ולפיכך #אע'ג דאית להו# ניצוצות. #דאמרינן דילמא נפל מנהון מדעם# לתוכו. #לבית שמאי גזרינן# שלא ישתמש בו.
ולפיכך #גזרין בית שמאי# שלא ימזוג את הכוס ואחר כך יטול ידיו. אלא יטול ידיו תחילה ואחר כך ימזוג את הכוס. שאם אתה אומ'. מוזגין את הכוס תחלה. לא <עמ' 210> יעשה כן. שמא יטמאו משקין שעל גבי הכוס מחמת ידים ויחזרו ויטמאו את הכוס. שהווה כלי שניטמאו אחוריו במשקין. ואסור להשתמש בו. אלא יטול את ידיו תחילה. שיהיו ידיו טהורות ולא יטמאו בהן משקין שעל גבי הכוס.
#ומקשינן לבית שמאי. למה להו למימר#. שמא יטמאו משקין שעל גבי הכוס מן הידים. יאמרו. שמא יטמאו הידים את הכוס.
*
ופרקו כי. ידים שניות הן. כשגזרו רבותינו טמאה על הידים מפני שעסקניות הן. כמה שמפורש בגמרא דיציאות-שבת. וחששו שמא נגעו בדבר טמא שלא מדעת אדם. והצריכוהו שיטול להן מים קודם שיגע בטהרות. ולא הצריכוהו לרחיצת כל גופו מן החשש הזה. #וכי היכי דלא ניסרוך# בתרומה נהגו #נמי# בחולין.
#דאמרינן. אמ' רב אידי בר אבון אמ' רב יצחק בר אשיאן#. נטילת ידים לחולין מפני סרך תרומה. ועוד. מצוה. #מאי# מצוה. #אמ' אביי#. מצוה לשמוע דברי חכמ'.
ועוד. מצוה מדר' אלעזר בן ערך. #דכתי' "וכל אשר יגע בו הזב וידיו" וג'. ואמ' ר' אלעזר בן ערך#. מיכן סמכו חכמ' לנטילת ידיים מן התורה. #אמ' ליה רבא לרב נחמן. מאי אסמכתיה. אמ' ליה. דכתי' "וידיו לא שטף במים". הא# שטף טהור. #והא בעי# טבילה. #הכי קאמ'#. ואחר שלא שטף טמא. שחשבו כאילו כתוב "וכל אשר יגע בו הזב". ומי שידיו לא שטף במים.
וכשגזרו רבותינו טמאה זו על הידים. כך גזרו לשומן כשניות לא כתחלה. שכך שנינו. ''המכניס את ידיו לבית המנוגע ידיו תחלה. דברי ר' עקיבא. וחכמ' אומ'. ידיו שניות (הן). כל המטמא בגדים בשעת מגעו מטמא את הידים להיות תחלה. דברי ר' עקיבא. ו(א)[ח]כמ' אומ'. להיות שניות'' #<משנה. ידים ג,א>#. #ואמרינן# ב!הכל-שוחטין!. #אפילו ר' עקיבא כי קאמ'# בתרומה וקדשים #דחמירי#. אבל בחולין שניות #הויאן#.
ובית הלל סוברין. מותר להשתמש בכלי שנטמאו אחוריו במשקין. ?ו?אומרין. ניצוצות #לא שכיחי#. לפיכך אין גוזרין ליטול ידים תחלה קודם מזיגת הכוס. אלא תחלה מוזגין את הכוס. וגזרו שלא יטול ידים תחלה. גזרה שמא הכוס טמא ויטמאו משקין שעל גבי ידים מחמת הכוס ויחזרו ויטמאו את הידים. ונמצא כאילו לא נטל ידיו.
והקשינו לבית הלל. אם אתה חושש שמא הכוס טמא. #למה לך למימר#. שמא יטמאו משקין שעל גבי ידים ממנו. אמור. שמא יטמאו ידים גופן ממנו. ופרקנו. שאין כלי מטמא אדם.
וזו היא ששנינו. ''האכלים והכלים שנטמאו במשקין מטמאין את הידים להיות שניות. דברי ר' יהושע. וחכמ' אומ'. את שנטמא באב הטמאה מטמא את הידים. ואת שנטמא בולד הטמאה אין מטמא את הידים''. וגם שנינו. ''אמרו חכמ'. מבוא!ה! הדבר. את שניטמא באב+ הטמאה מטמא את הידים. בולד הטמאה אין מטמא את הידים'' #<משנה. ידים ג,א>#.
אבל כלי מטמא את המשקין ש?ב?ידים והמשקין מטמאין את הידים. #דתנן#. ''משקין שניטמאו באחורי כלים מטמאין אחד ופוסלין אחד. הרי הוא אומ'. מטמאיך לא טמאוני ואתה טמאתני'' #<משנה. טהרות ח,ז>#.
וחזרנו והקשינו. אם אתה מחזיקו בכלי טמא אע'פ שאינו מטמא אדם אם מטמא משקין שבידים שנגעו. קל וחומר שהוא מטמא את המשקין שבו.
ופרקנו. כי דברים <עמ' 211> אלו כשהכרנו בודאי כי הכלי גו?פ?ו אינו טמא אלא שנטמאו אחוריו במשקין בלבד. שמא יש בו טהור ואין הידים טמאות ממנו. ואין חוששין אלא שמא יטמאו מאחוריו משקין שעל גבי ידים ויחזרו ויטמאו את הידים. לפיכך מוזגין אותו. כי מותר להשתמש בו ואחר כך נוטלין לידים.
#ודבר-אחר#. אפילו לדברי בית שמאי שאמרו. אסור להשתמש בכלי שניטמאו אחוריו במשקין. ולפיכך יטלו !אחוריו! תחילה שמא יטמאו משקין שאחורי הכוס מן הידים. #קאמרי להו בית הלל. הא עדיפא#. תכף לנטילת ידים ברכה. שלא יפסיק בין נטילת ידים לברכת הלח-ם בכלום.
הלכה שנייה. וכבר מבואר כי חלוקתן בשלחן שני שאינו תחלה בטמאה !לא! שני. כמפורש במסכתא דטהרות. #בית שמאי סברי#. אסור להשתמש בשלחן שני. #ובית הלל ?[ס]?ברי#. מותר להשתמש בו.
#לבית שמאי ד(ב)[ס]ברי#. אסור להשתמש בשלחן שני. כשמקנח אדם את ידו במפה אחר נטילת ידים. אין מניח את ידו כשהיא כרוכה במפה אלא על השלחן. שאם אתה אומ'. מנ[י]חה על הכסת. גזרה שמא הכסת טמאה מדרס והמפה יש בה לחלוחית שלמים שנטלו לידים ומטמאין אותן משקין ?ש?במפה מחמת כסת וחוזרין ומטמאין את הידים.
והקשינו. אם אתה חושש שהכסת טמאה מדרס למה לך שמא ?י?טמאו בה משקין שבמפה. אמור כי האדם נטמא בה. #ומפרקינן#. ספק מדרסות #דרבנן. משום# טמאת ידים #חישינן# אבל לטמא אדם #לא חישי?נ?ן. ולא חישין בית שמאי# מלהניח יד על השלחן #משום דאסרי# להשתמש בשלחן שני. והולכך שלחן לדבריהן טהור.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות