סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות אל יעקב בן נסים מקיירואן

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: שרירא גאון בר' חנניה והאיי גאון בר' שרירא   |  שנה: בין שנת 997 לשנת 1004
תשובה ג | המסירה: Jerusalem, National Library of Israel, ~4 577.7: 2
*
#והא דתנן#. ''אין בין זב הרואה <...> ?ל?רואה שלוש אלא קרבן'' #<משנה. מגילה א,ז>#. #ואיתמר עלה. מני. ר' סימאי היא. <... סימ>אי או?מ?'#. מנה הכת' שתים וקרא טמאה. שלש וקרא טמאה <... בא>יזה מקום מנה הכת' כן. #ואו נמי כי דמפרש# בסיפרא. "זובו" <... ש>?הוא מ?טמא בשלוש ראיות. #מאי משמע הכא# דמנה <... טמ>?א? שלש #ואו# ממקום אחר. ילמדנו אדוננו עם שאר <...>.
#?הכ?ין פירושה#. הזכיר הכת' שתי פעמים זכרון זיבה <...> ?ט?מאה "כי יהיה זב מבשרו זובו טמא". ואחר כך הזכיר <... ..>?ה? וקרא אחריהן טמאה "וזאת תהיה <עמ' 12> <... בש>?רו? את זו' או הח' בש' מז' טמ' היא". מן המקרא <...> שתי ראיות זיבה טמא שהרי הזכיר טמאה <... ..>ה. ומן המקרא השני את דורש כי בשלש ראיות <...> ?טמ?אה אחר שלשה זכרוני זיבה. ונמצאת <... הר>?ו?אה שלש זיבות לרואה שתי זיבות. ומה הוא. <...>.
<... ז>את הקשינו. למה את אומר כי <... ה>?לא? יש לך לומר כי בשתים טמאה <... טמ>?א?ה. השבנ?ו? על זאת כי מאמרך <...> ?ב?טמאה ת?ב?א שליש?ית? ותטהרהו.
והקשינו עוד. למה אתה שם את הקרבן בלבד הפרש בין הרואה שתי ראיות לרואה שלש. אבל לענין משכב ומושב וספירת שבעה זה וזה שוין.
והלא ?יש? לך להחמיר ב<רו>?א?<ה> שלש ראיות מברואה שתים מקצת עניני טמאה ול?א? <...> הקרבן הוא ההפרש ביניהן. והשבנו על זאת. שה?רי? <...> הכת' כי. מקצת זבין הן שצריכין כפרה. ואין כל ה?ז?<בין ...>. שכן הוא אומ' "וכפר עליו הכהן" "מזובו". זה שאמר "?מ?<זובו" ...> מקצת הזבין #מצרך# כפרה.
וכיון שלימדנו כן <...> הזבין לענין קרבן. ?(ו)?מצינו שם שיש הפרש ביניה<ן ...> ראיות שלא פורש שם מה הוא. אמרנו זה הה?פרש? <...> כי הוא קרבן הוא במקום ההוא שהוזכר הפ<רש ...> הוא. נמצאת אומר. ראה שלש מביא. שתים אינ?ו? <...> חומר בבעל שלש מבעל שתים.
ונמצאינו צרי?כ?<ין ...> ולדר' סימאי. כי אילו מצינו מדרש "מזובו" ?שמ?<ענו ...> קרבן ומקצתן אין מביאין קרבן בלבד לא <...> ראיות טמא ואינו מביא ובכמה ראיות <...> סימאי ללמדנו כי זה בשתים וזה בשלש. <...> סימאי בלבד כי יש הפרש בין שתים לשלש <...> בכמה ראיות טמא. צריך "מזוב?ו?" <...> שהוצאנו "וכפר עליו הכהן" <...> זבין שהן מקריבין.
חקרנו <...> מקצת יש בו בעבור הַמֵם. וא?מ?<רנו ...> זובו שלם צריך ספי?ר?ה ?כ?י ה<.. ...> זוב?ו? וספר. להביא זב בעל שתי ראיות. שטעון ספירת שבעה.
#אמ' ליה רב פפא לאביי. מאי שנא "וכפר עליו הכהן" "מזובו" דאמרת#. למעט בעל ?שתי ר?איו?ת? מן הקרבן. #ומאי שנא "וכי יטהר הזב מזובו וספר" דאמרת#. <עמ' 13> <...> בע?ל? שתי ראיות לספירה. ושמה גם זה למעט בעל שתי <ר>אי<ות ... הס>?פיר?ה. שאילו לא היתה ספירה על בעל שתי ראיות לא היה <... צרי>?ך <לה>זכ?ירו כל עיקר.
ואם תאמר. אילו לא מיעטו דנין <... ..>נ?י? ספירת שבעה. הרי שומרת יום כנגד יום תוכיח. <...> ?מש?כב ומושב ואין טעונה ספירת שבעה. אף זב בעל שתי <... ..>?ם? שמטמא משכב ומושב במקום שאין ראיה להטעינו <...> ?שבעה? לא <ה>יינו יכולין לומר שטעון ספירת שבעה.
לפי-כך <...> לא היה הכת' צריך למעטו. מיכן למדנו כי המיעוט <...> "?ו?כי יטהר + מזובו וספר" מיעוט בראיות הוא שנמצא <...> שטעונין ספירה.
תשובה ד | המסירה: Jerusalem, National Library of Israel, ~4 577.7: 2
#והא דאמור רבנן# וכן <...> בתפלה. הלל #מנא לן. ואמ' רב יוסף "זה היום עשה <...". ... "... ש>ם ?י'י? מבורך". מאי משמעי הני תרי קראי# והלל למפרע <#...> ב?ר? אבדימי#. בכל היום כשר "מעתה ועד עולם". <#...> ?דב?ענן למימר#. מעולם ועד עתה ו(ל)[!ב!]ן לילה שאינו הולך <...> כתחילה ואחרכך יום. #או אית טעמא אחרינא#.
<... ול>?ענין כל? היום כשר לקריאת ההלל #דקא מסמיך# <... "... ש>מש עד מבואו" ברור הדבר מעת <... ו>ה?ו?א כל היום. #ור' יצחק בר אבדימי# <...> להלל ולא הלילה.
אבל לענין קריאת <... #דתיר>?צ?ת מן "ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם י'י". הכי קאמ'#. הלול שם י'י בהלל #מרישא לקמיה ולא# ל<מפר>?ע?. כשם שהשמש ממזרח #ולקמיה# ולמפרע #(ו)לא. רב יוסף א<מ'# "...> עשה י'י נגילה". גילת יום טוב בהלל כיום שמתחי?ל? <...> ולמפרע #לא הדר#.
ומענין "ממזרח שמש ?עד? <...". #...> אמ'#. "יהי שם י'י מבורך". ברכת שם י'י בהלל #בהני <...>. כי דתניא#. לענין קרית שמע "והיו". שלא יקראנה <#...> בר יצחק ואי תימא רב אחא בר יעקב אמ'. "מעת?ה? ועד ע?ו?<לם" ...> אסמכתא#. כשם "מעתה" הולך לקמיה עד סוף העולם ולא <...> למפרע כך ברכת שם י'י ?ב?הלל. #דהיא רישיה ד<קרא. ...#> ולמפרע #לא. ולא משום דלא מצינן למימר "מע<ת>?ה? ועד ע?ו?<ל>ם" <...> אדעתיכו אילא אסמכתא כד פרישנן#.
תשובה ה | המסירה: Jerusalem, National Library of Israel, ~4 577.7: 2
<...>. #הא דאמ' רב אסי#. אמצעיות אין להן סדר. #ומפרש ר' <...> דאו שביק# ברכה. #ואמ' לה# שלא במקומה #שפ<יר ד>אמ<י ...> כרב אסי. ואו הילכתא הכי קשיא הא דתנן#. ''<...> לא יצא'' #<משנה. מגילה ב,א>#. #ואמרינן#. וכן בהלל ובקרית שמע ות?פ?<ילה. ...> #מנא לן. דתניא#. שמעון הפקולי הסדיר ש<מ>?נה?-<עשרה ...> גמליאל על הסדר. למדנו שלא יאמר כל ?ברכ?<ה ...> <עמ' 14> אבל למפרע לא.
#הכין חזינא. דא?י? <...> ואמלה בתר הכין# שלא במקומה. #שפ?יר? דא?מ?<י ...> דאמי למעבד הכין דלא אי<.. ...> ליה וה?א? קא<.. ...> מחד# או לומר בינה אחר קדוש?ה? <... #..>ל<.. ..>ק ?טע?<מיה ...> ועלה אמרינן. אמ' ר' ירמיה ואיתימא ר' חייא בר אבא ואמרי לה במתניתא#. מאה ועשרים זקנים ומהן כמה נביאים תקנו שמנה-עשרה ברכות <...>.
<#...> דאמ' רב אסי#. אמצעיות אין להן סדר. #לאו פירושה# <... לאמ>?רן? על ?ה?סדר. ואם טעה אדם ולא אמר הרוצה בתשובה. <... שא>?מ?<ר> ברכת השנים. בין לרב הונא ובין לרב אסי לא יאמר <...> השנים תשובה. ויאמר אחריה ברכת קיבוץ גליות מפני <...> אחר תשובה ברכת סליחה כסידור שסידרו זקנים <#...> ?ד?פסקי טעמיהי דמילי#.
#אלא לרב הונא היכא דאישתלי# <... ב>?ר?כה מאמצעיות חוזר לאתה חונן. #ורב אסי אמ'#. חוזר <... ש>?ט?עה. ?כ?גו<ן> שאמר משען ומבטח לצדיקים מצמיח ישועה <... ל>?בונ?ה ירושלם. ואומר שוב אחריה מצמיח ישועה אף-על-<פי ...> אחת.
וכן אם שכח הרוצה בתשובה ולא אמרה. <... חו>?נן? הדעת ואמר אחריה ברכת סליחה והגיע עד מצמיח <... י>?חז?ור ויאמר הרוצה בתשובה ויאמר אחריה <...> ?ב?ברכות פעם שניה. אף-על-פי שאמרן פעם <... ויא>מר כסדר. ואף-על-פי שאמר באמצע מה שלא היה <... חוז>ר מראש ועד סוף לדברי רב אסי. אילא צריך סדר <...> לבסוף ואין צריך סדר מראש אחת לפני חברתה.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות