סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות, ברודי

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: נטרונאי גאון בר' הילאי   |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: שנת 858
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
תשובה רפו | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 310
וחוזרין <עמ' 428> ונותנים עפר הרבה עד שנעשה גל כגובה אמה או יותר מכן. וזה שנותנין עליו עפר טוב הוא. שרפואתו עפר הוא. שנ' "כי עפר אתה ואל עפר תשוב".
תשובה רפז | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 474
<עמ' 428> כהן שנכנס בבית שיש בו מת בזמן הזה או בבית <עמ' 429> הקברות. ששאלתם. מלקין אותו #אילא#.
<כך ראינו00>. כיון שקדושתו קדושת עולם היא. אף בזמן הזה. שאין בית המקדש ואין עבודה. עובר בלאו וחייב מלקות. שנא' "לנפש לא יטמא בעמיו". ושנינו. ''כהן ונזיר שהיו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה. ר' אליעזר אומ'. ייטמא כהן ואל ייטמא נזיר. וחכמי' אומ'. ייטמ' נזיר <שקדושתו קדושת שעה00>. ואל ייטמא כהן <שקדושתו קדושת עולם'' #<משנה. נזיר ז,א>#. וכיון שאמרו חכמי'. אל יטמא כהן00>. אם נטמא במזיד חייב מלקות.
<עמ' 430> אף כשנכנס לבית הקברות במזיד חייב מלקות. שכך שנו חכמים בהלכות מלקות. כהן שפרע או שפרם או שניטמא לשאר מתים הרי זה חייב. זה הכלל. כל טומ' מן המת שהנזיר מגלח עליה לוקה עליה את הארבעים.
נכנס לבית הקברות או שניטמא לאחד מן הקרובים הרי זה חייב. נכנס לשדה שאבד בה קבר אינו חייב עד שיהלך. אבל נכנס למקום {שפסק}: <שספק00> טומאה אין חייב{ין} מלקות אלא מכת מרדות #מדרבנן#. נכנס לבית הפרס או למ!רוד! עמים או לחוצה לארץ. מכין אותו מכת מרדות #מדרבנן#. ומכת תורה ארבעים חסר אחד. ומכת מרדות אינה כן. אלא חובטין אותו עד שיקבל או עד שתצא נשמתו.
תשובה רפח | המסירה: Berlin, Staatsbibliothek, 160
<עמ' 431> ושכתוב במקומינו. כשחוזרין עם אבל מן הקבר מברכין על הכוס. (מלך) ב' אתה יי'י מלך דיין הרחמים. ושותין האבלים. וזה הוא כניסתן באבילות. יש מנהג זה או לא. וברכה זו צריך לאומרה בעשרה או לא.
וכי קביעת אבילות בשתיית כוס תלוי. מחלוקת ר' אליעז' ור' יהושע היא. #ר' אליע' אומ'#. משיצא מפתח ביתו. #ור' יהושע אומ'#. משיסתם הגולל. והלכה כדברי שניהם להקל. כיצד. לאותן היושבים בעירו ואינן הולכין לבית הקברות משיצא מפתח ביתו. ואותן ההולכין לבית הקברות עים המת אין אבילות חלה עליהם עד שיסתם הגולל. וכמעשה דרבן גמליאל. דאמרו לו. כבר כפינו על פי זקן.
ואותן שהולכין לבית הקברות אף-על-פי שהולכין כמה ימים. לכשחוזרין סומכין ע(ד)[ל] שלא יצאו. <עמ' 432> ונהגו משיצא מפתח ביתו.
וגדול הבית שאמרו. #היכא דאיכא# בן קטן #או# אח קטן אחות גדולה זה הוא גדול(ה) הבית. לא גדול הבית ממש. אלא כיון שכל{ו} דברי אבילות #לקולא עבדינן#. והל' כדברי המיקיל באבל. בדבר זה #נמי# מקילין. אפילו הלך גדול הבית ונשתייר שם קטן שבהם בבית. כשחזר גדול הבית סומך עליו. #והוא# דהגיע למצות אותו קטן. ואבילות חלה עליו. וכמה. עד שלש-עשרה שנה.
וברכה זו שכתבתם לא שמענו מעולם. ואין לה זכרון בתלמוד. ולא שמענו ב(ש)[שת]י ישיבות שיש מי שאמר ברכה זו. ולא שמענו מרבותינו.
תשובה רפט | המסירה: [1792] תשובות הגאונים שערי צדק, דפו"ר, סלוניקי תקנ"ב
<עמ' 433> וששאלתם. ראובן מת אביו. ואותו היום שקברו אותו היה ראובן במקום רחוק. וליום אחר שקברו את המת נכנס ראובן למקום קרוב ועיכב שם בשלשה או בד' ימים. ואח'ך בא לביתו. מונה עמהם או מונה לעצמו.
כך שנו חכמים. אבל ג' ימים הראשונים. בא ממקום קרוב מונה עמהם. ממקום רחוק מונה לעצמו. #ר'ש אומר#. אפי' בא בסוף שביעי ממקום קרוב מונה עמהם. ואף ראובן כיון שנכנס למקום קרוב + #!וגמרינן! ביה#. הלכה !כשמואל!. #דאמ' שמו'#. הלכה כדברי המיקל באבל.
תשובה רצג | המסירה: Berlin, Staatsbibliothek, 160
<עמ' 437> #והא דאמור רבנן#. ''אין מברין +<אלא> ע()[ל] {על} מיטות זקופות'' #<משנה. מועד-קטן ג,ז>#. #ותניא#. ההולך לבית האבל אם לבו גס. #כול'. במאי קא מיירי. אי# בחולו של מועד. #מי# מברין אבל במועד. #אי# בשאר ימים {טובים}. #מי איכא# מיטות זקופות.
אין כן הדבר. שבמועד אין מברין אבל. ומשנה זו ששנויה. ''אין מברין אלא + מיטות זקופות'' #<משנה. מועד-קטן ג,ז>#. בחול. ואם תאמר. בחול כל מיטות של אבל <עמ' 438> כפויות הן. כמה שאמרו חכמים. הכופה מיטתו לא מיטתו בלבד הוא כופה. אלא כל מיטות שיש לו בתוך ביתו.
כך היה מנהג. שבשעה שמברין את אבל ומבקשין (ממנו) לסעוד זוקפין אותן. ולאחר שיוצאין מנחמין כופין אותן. ולא כל בני אדם שוין. אלא מי שלבו גס בו ויש לו קרובים מברין על מיטות כפויות. ושאר כל אדם מברין אותן על מיטות זקופות. ולאחר שיצאו מנחמין כופין אותן.
#וכי דקא אמרינן. רבא איתרייא ביה מילתא. על לגביה אבא בר מרת דהוא אבא בר מניימי לאברוייה. + זקף אבא בר מרת !בא?ב?י!. א'. כמה לית דעתא בהאי מרבנן#.
תשובה רצד | המסירה: London, Montefiore Library, 98
<עמ' 439> $#והכי אמר רב נטרונאי# גאון$.
#והלכת'#. כל רחיצה שאסרו חכמי' באבל כולן של חמין הן.
<עמ' 440> ואבל שחל שלישי שלו להיות ערב יום הכפורים אסור בטבילה. מפני שאי' אבלות שלו פוקעת אלא בשקיעת החמה. וכיון ששקעה חמה {וכיון ששקעה חמה} חל יום הכפורי' ואסור ברחיצה ואפי' בצונן. וטבילת יום הכפורי' רשות היא. ולא שחייבין ישראל בטבילה אלא נקיות #בעלמ'#.
תשובה רצה | המסירה: London, Montefiore Library, 98
$#והכי אמר רב נטרונאי# גאון$.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות