סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות, ברודי

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: נטרונאי גאון בר' הילאי   |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: שנת 858
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
תשובה קח | המסירה: Oxford, Bodleian Library, b.10 (2833), 79-82
ואם תאמר. #איכא ר' יסי דקא אסר. וקא אמרינן#. הלכה <...> עקיבא מחבירו. הלכה כר' יסי מחברו. הלכה כרבי מחברו. #הני מילי בסתמא. אבל האכא <כ>יון דאיכא רב יהודה דקא שארי. וליכא דאיפליג <עמ' 228> עליה. בפירוש הילכתא כותיה. וכי תימא. <... איתו>תב. ?ב?תיובתא איפרקא ליה. וקמת לה דרב יהודה#.
תשובה קט | המסירה: Cambridge, University Library, Add. 474
וששאלתם. מקדשין ומברכין חתן וכלה בשעת הכנסת כלה בשבת #אילא#.
לא ביררתם השאלה זו יפה. אי לקדש בשבת ולברך על העריות הוצרך לכם. אסור לקדש בשבת. שכבר שנינו. ''כל שחייבין עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חייבין עליו ביום טוב''. ''אילו הן משום רשות. לא דנין + ולא חולצין ולא מייבמין''. #ואמרי' בסיפא#. ''כל אילו ביום טוב אמרו. ק'ו בשבת'' #<משנה. ביצה ה,ב>#.
ואי קדשו מבעוד יום מערב שבת. והוצרך לכם להכניס כלה בחופה בשבת ולבעול. כבר אמרו. #והילכת'#. שמותר לבעול לכתחלה <עמ' 229> בשבת. ואי לברך שבע ברכות בשבת הוצרך לכם. מותר לבר(ס)[ך] שבע ברכות בשבת.
תשובה קי | המסירה: London, Montefiore Library, 126
$ובתשובה #אשכחן הכי#$.
ולענין פסי ביראות. #אלואח אל-ביר#. ששאלתם. בור ברה'ר בזמן הזה בחוצה לארץ. ובני אדם צריכין לשתות הימנו בשבת ולהשקות לבהמה. יש תקנה להוציא מן הבור ולהשקות לבהמה או אדם או לא.
כך ראינו. שאין תקנה בדבר זה אפי' בפסי ביראות אלא א'כ עושה לו מחיצה גמורה גבוהה י' טפחי'. שמחזקת אדם ובהמה או רובן. מן כמה טעמים. #חדא. דקא'ר# ''יהוד' בן בבא אומ'. אין עושין פסין אלא לבאר הרבים בלבד'' #<משנה. עירובין ב,ד>#. #ואמ' רב יוסף אמ' רב יהוד' אמ' שמו'#. הלכ' כר' יהוד' <עמ' 230> בן בבא.
#ועוד קאמרי' !כ!לישנ' בתרא. א'ר ירמיה בר אבא אמ' רב#. אי' בורגנין ולא פסי ביראות לא בבבל ולא בחוצה לארץ. היל' בור ברה'ר אין לו תקנה. אלא כמו שפירשנו למעלה.
תשובה קיא | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, G 1, 78
ועירובי חצרות של כל שנה ושנה במועד של פסח אנו רגילין לעשות. ומה שהיתקין לכם רב פינחס זכר צדיק לברכה. שיהו גובין קמח מכל בית ובית ביום טוב האחרון של פסח ועושין אתו ריפי ריפי. תקנה יפה עשה לכם. ועשו כמותה ואל תזוזו הימנה.
תשובה קיד | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, 10G 4, 1
<עמ' 232> ומבוי מוקף וסתום בדלתות. ויש בו בית הכנסת. ובאין ציבור לשם להתפלל. וצריכין לספרים {ולמבוי} מבני המבוי. כגון זה צריכין לערב עם בני מבוי או לא.
$תש'$.
שאם היו בני עיר אחרת. ואין דעתם לדור שם אלא להתפלל ולשנות בלבד. מותר לטלטל. ואין צריכין לא לערב ולא להשתתף. מפני שהן <עמ' 233> אורחים. ואורחים #לא אסרין#.
תשובה קטו | המסירה: St. Petersburg, Russian National Library, Antonin B, 891
המשכיר בית לנכרי בחצירו אינו אוסר על?יו?. <ואין צריך ישראל לחזור ולשכור רשות מאותו00> גוי ששכר ממנו. ודבר זה #אומדן דעתא הוא. {וכל}: <דכי00> אוג?[י]?ר ליה# יש' לגוי <#בית' אדעתא דאסר רשות' עילויה00> לא אוגר ליה#. ויש במ<קומינו> ?ש?היו עושין כן. ובא מעשה לפני גאנים ראש<ונים ... #אדע>תא דאסר רש<ותא ...> עליה לא אוגיר ליה#.
תשובה קיז | המסירה: London, Montefiore Library, 98
<עמ' 235> #ומאן דמקלע באושפיזא# +<דגוי98> #בהדי <עמ' 236> פניא דמעלי שבת'#. ולא הספיק לשכור ממנו רשותו עד שחשיכ' יכול לשכור מחשכה #ושפיר דמי#.
תשובה קיט | המסירה: Paris, Bibliotheque Nationale, 310
<עמ' 237> $ואמר רב נטרונאי$.
יחיד בראש השנה אין לו רשות לומר הלל. לא לגמור ולא לקרות. שכך פרשו ראשונים. יחיד <עמ' 238> #דא'ר יוחנן בשם ר' שמעון#. צבור הוא. שכיון שבטלו הקרבנות צבור ויחיד שוין בהלל. וכשם שהצבור גומרין בהן את ההלל כך כל יחיד ויחיד גומר.
אבל בראשי חדשים ובששת ימי הפסח צבור קורא ומברך לקרות ומדלגין. ויחיד פטור מלקרות ומלברך.
וזה שאמ' חכמים. יחיד לא יתחיל ואם התחיל גומר. כך פירושו. יחיד שטעה וברך לקראת את ההלל ונזכר שפטור. קורא עד "אלהי ארוממך. הודו לי'י כי טוב" ושותק. כדי שלא יוציא שם שמים לבטלה. #דהוה ליה# אם התחיל גומר. אבל אסור לומ' יהללוך-י'י ולחתום בברכה. וכן למדונו רז'ל. וכך אנו נוהגין.
תשובה קכא | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, G 1, 87
<עמ' 240> <ו>ש?ש?<אלת>ם. ''ארבעה-עשר שחל להיות בשבת מבערין את הכל מלפני שבת. דברי ר' מאי<ר'' #<משנה. פסחים ג,ו>#. ...> מאיר או הלכה כחכמים או הלכה כר' אלעזר בר ר' צדוק.
<עמ' 241> כך ראינו. #דר' מאיר ליתה#. חכמ<ים> ור' אלעזר. מקום שאין תרומה הלכה כחכמין וכר' אלעזר. שהרי אמרו דבר אחד. מקום שיש תרומה כיון שאיפשר לבערו בשבת #עבדינן כר' אלעזר בר ר' צדוק דאמ'#. ''תרומה מלפני שבת. וחולין בזמ?נ<ן> ב?שבת'' #<משנה. פסחים ג,ו>#.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות