סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • תשובות, ברודי

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: נטרונאי גאון בר' הילאי   |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: שנת 858
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
תשובה קנא | המסירה: London, Montefiore Library, 98
*
וששאלתם. מהו (להל?ק?י') להדליק את הנר לקרות בספר לאורו בי'ט.
כך ראינו. שמותר. שאפי' לדבר הרשות מותר. #דקיימ' לן כבית הילל דאמרי#. מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה #נמי# שלא לצורך. וכל שכן בדברי תורה שחייב בהן בי'ט. כר' יהושע #דאמ'#. חלקיהו. חציו לי'י וחציו לכם.
<עמ' 274> #והא דתני'#. הנותן שמן בנר חייב משו' מבעיר. והמסתפק ממנו חייב משו' מכבה. זו לא ביום טוב אלא בשבת. #ואיתיביה ר' אבא לעולא. דאמ' ליה לשמעיה. קו' זקיף ביה בשרגא למיפשט מיניה# בי'ט. #משו'# דכיבוי בי'ט #נמי אסיר. וקבלה מיניה עולא. ואמ' ליה. לאו אדעתאי#.
תשובה קנב | המסירה: London, Montefiore Library, 98
#והלכת' כמאן דאמ'#. שני ימים טובי' של גליות שתי קדושות הן. #דאמ' רב#. הלכ' כארבע' זקני'. #ואליב' דר' אליעזר דאמ'#. שתי קדושו' הן.
תשובה קנג | המסירה: London, Montefiore Library, 98
#וההוא בר טביא דאיתצד# בי'ט ראשון #ואשתחיט# בי'ט שני. ששאלתם. #כי נתצד# בי'ט +<ראשון89> #שרי למשחטיה# בי'ט שני. וכן דגי' שצדום גוים בי'ט ראשון מותר לאכלם בי'ט שני. +<וכן פירות שתלשום גוים ביום טוב ראשון מותר לאכלן ביום טוב שני89> או לא.
<עמ' 275> כך ראינו. שכולן. בין #בר טביא#. ובין דגי' שצדום בי'ט ראשון. ובין פירות שתלשום גוים בי'ט ראשון. ובין ביצה שנולדה בי'ט ראשון. מותרי' לי'ט שני. כיון ששקעה חמה של י'ט ראשו' ונכנס י'ט שני. שוהא בכדי עשיתן ואלתר מותרי'. #ודוק'# בשאר ימי' טובי'. אבל בראש השנה אסור. מפני שקדושה אחת הן.
ומפני מה נשתנה ראש השנה משאר ימים טובים. מפני שהדבר תלוי בקידוש חדש. ובראשונ' היו מקדשי' ע'פ הראיה.
ושנו חכמי'. ''פעם אחת נשתהו העדי' לבא'' להעיד על הירח. ''ונתקלקלו הלוים בשיר''. שלא ידעו אם שיר חול יאמרו אם שיר של קודש. ''התקינו שלא יהו +<מקבלין89> אלא עד המנחה. ואם באו עדי' מן המנחה ולמעלה''. #מאי# ולמעלה. עד הערב שמש. ואם באו מן המנחה ועד ערב שמש. ''נוהגי' אותו היום קדש ולמחר קדש'' #<משנה. ראש-השנה ד,ד>#.
שכבר באו ואמרו. ראינוהו מבערב. וכיון שע!רב! זמן מוסף ולא הקריבו בו ביום מוסף. נוהגי' אף למחר קדש ומקריבי' בו מוסף. לפיכ' שני ימים טובי' של ראש השנה קדושה אחת הן. ואפי' במקדש נוהגי' אותם שני ימי' טובי'.
תשובה קנג (גרסה) | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, NS, 309, 78
<...> כלל. ושוב יש להן התיר.
תשובה קנג | המסירה: London, Montefiore Library, 98
{ומנין שצבי ודגי' ופירות וביצה}: <לפיכך אין קורין <עמ' 276> אותן שני ימים טובים89> של גליות. ומה-טעם הזה חמורה ומשונה ראש השנה מכל ימי' טובי'.
תשובה קנג | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, NS, 309, 78
ומנין שצבי ודגי' ופירות וביצה של י'ט ראשון מותרי' בשני. כמו שאמרנו למעלה. #מדרב פפא. הילכ'#. גוי שהביא דרון לישר'. אם יש מאותו המין במחובר. כגון תמרים וענבי?ם? באלול ותשרי. והביאם לו ביום טוב רא<שון שלג>?ל?יות לערב. כיון שיצא יום טוב ראשון <וקדש00> היום ונכנס יום טוב שני. שוהה בכ<די שי00>?כ?נס לכרם ויבצור ולאלתר מות?ר? לאכו<ל> מהן. וכן ביצה.
ומה טעם. שכך אנו אומרים. אם תמול יום טוב ראשון וד?א?<י> הוא והוא חמשה-עשר בתשרי. היום חול ?ה?וא ומותרין. וכ<ן> ביצה. ואם <היום חמשה-ע00>שר בתשרי <הללו מ00>חול נתלשו. וכן ביצה.
תשובה קנג | המסירה: London, Montefiore Library, 98
וכן ערובי תבשילי'. #דאמ' רבא#. מניח אדם ערובי תבשילי' מיום טוב לחברו ומתנה. וכיצד מתנה. מניח בי'ט ראשון {ומניח} ואומ'. אם היום ודאי יום +<טוב32> הוא. למחר שהוא ערב שבת חול הוא. וכבר מותר לאפות מערב שבת שהוא חול לאכול בערב שבת. ואם למחר שהוא ערב שבת יום טוב ודאי הוא. מחול אני <עמ' 277> מניח ערובי. וחמשי בשבת עדין חול הוא.
תשובה קנג | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, NS, 309, 78
<#ודוק98>א כי קאמ' רבא# בשני ימים טובים ?ש?לג<ליות>. <א00>בל בשני ימים טובים שלראש הש<נה #לא> אמ'. דרבינא הוה יתיב קמיה דרב א<שי#> ?בשנ?י ימים טובים שלראש השנה. #חזייה דהוה עציב. אמ' ליה. אמאי עציבת. אמ' ליה. דלא אנחי# עירובי תבשילין.
#אמ' ליה. וננח מר הא?י?<דנ>א. <...> לא סבר לה מר ה?א דא?מ' רבא#. מניח <א>דם עירוב?י? <תב>שילי?ן? <מ>יו?ם ט?וב לח<ב>ירו ?ומתנ?ה. #אמ' <...>. ?א?ימו?ר? <... רב>?א?# ביום טוב שלגליות. שלראש השנה #מי קאמ' וכול'#.
תשובה קנג | המסירה: London, Montefiore Library, 98
#ותוב קאמרינ'#. שני ימים טובי' של גליות. #רב אמ'#. נולדה בזה מותרת בזה. #רב אסי אמ'#. נולדה בזה אסור' בזה. אבל שבת ויום טוב או יום טוב ושבת. #רב אמ'#. נולדה בזה אסור' בזה. #ור' יוחנ' אמ'#. נולד' בזה מותרת בזה.
תשובה קנג | המסירה: Cambridge, University Library, T-S Collection, G 1, 81
ואף-על-פי שרב ו?ר?' <י>?וחנן? הלכה כר' יוחנן. #בהא# הלכה כרב. וכלכלה כמותה.
ושני ימים טובים שלראש השנה. #רב ושמו<ואל98> <דאמ>רי תרויהו#. נולדה בזה אסורה ?ב?<זה00>. ופירות #כותיהו#. וכך הלכה. #דאמ' <רבא00>. הילכתא כותיה דרב +<בהני תלת00> בין לקולא ובין <ל>חמרא. לבר מן# מת. שה[י]קלו בו חכמ'. #דאמ' רבא#. מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין. ביום טוב שני מתעסקין בו <י>שר'. ואפילו בשני ימים טובים שלראש השנה. מה שאין כן בביצה. וכך הלכה. ואין לזוז הימנה.
<עמ' 278> #ואי קשיא דבני כשכר#. כבר מפורש טעמו שלדבר. שהן אינן בני תורה. ואתם ברחמי שמים בני תורה וחכמי תורה אתם. וחס ושלום לפשוט לכם כבני כשכר ששלחו לו לל<וי00>. אלא אתם חשובים לפנינו כמותנו.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות