סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.
  • ניקוי
  • חיפוש
חיפוש מילה בטקסטים שבמאגרים על פי הערך המילוני ועל פי צורת המילה. לאחר קבלת תוצאות הביניים לחצו על איקון הצגת המובאות בשורה המתאימה. באזור הסינון מימין אפשר לצמצם את קורפוס הטקסטים לפני החיפוש.
סגירה/פתיחה

מובאות שמורות

תוצאות החיפוש שמורות בלשונית הזאת.
לקבלת פרטים מלאים על מילה בטקסט העבירו עליה את הסמן.

תאריך עדכון אחרון: כ"ו בטבת תשפ"ה, 26 בינואר 2025

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתלמוד, תענית (טקסט בלבד)

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: חננאל בן חושיאל   |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 1057
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק ב, משנה ח | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 126
#מתני'#. ''כל הכתוב במגילת תענית #די לא למיספד'' כול'. תנ' רבנן. אילין יומא די לא להיתענאה בהון ומקצתהון כול'. א' מר. מריש ירחא (דבס) דניסן עד ת?מ?ניא ביה אתוקם תמידא די לא <עמ' 44> להִ[י]ת-ענאה#.
#ואקשי'. אמאי לא תני מתרי בניסן. דהא# ראש חדש גופה #לא איצטריך. ושני רב#. לאסור כ'(כ)[ט] באדר +<שהוא יום73> של-פניו. #ותניא#. ימים הכתובים במגילת תענית לפניהם ולאחריהם אסור. #ואי משום# ראש חדש. #+דאוריית<'> איסוריה#. ואין דברי תורה צריכין חזוק.
#וכן אקשי' אסיפא דקתני. מתמ!ב!א ביה ועד סוף מועדא איתי?ה?ב חגא דשבועייא דילא למיספד. לימא# עד המועד. ומועד #גופיה# יום ט?ו?ב #הוא ולא צר?י?ך. ושנינן#. לאסור שלאחרי!י!. #כר' יוסי דא'#. ימים הללו בין לפניהם בין לאחריהם אסורין.
#איהכי. רישא דתני מריש ירחא דניסן. ואוקימנא דלא תנא# ראש חדש #אלא# לאסור יום כ'ט באדר. #למה לי. ת!ו!פ!י!ק דהוה ליה# יום שלאחרי{ו} כ'ח באדר. (וש) ועשאוהו יום טוב #משום ד!כי! בטל שמדא. ואתא בשרתא טבא ליהודאי דלא יעידון מן אור[י]ית'#.
#ושני אביי#. לא+ נצרכה זו וזו #אלא# אם י!ד!?ד?מן להתעבר יהיה יום כ'ט אסור בו משום שהוא <עמ' 45> יום אח!ד! כ'ח בו. וים ל' #נמי# יהיה אסור משום שהוא יום #דמיקמי יו?מ?א דאיתוקם ביה תמידא#.
#ואקשי' נמי. למה לי למימר מתמניא בניסן# הימים טובים #משום (הדרי ביה רבנן ובטלי להנו יומי) דקבעו (משום) דאיתותב חגא דשבועיא. תיפוק ליה דהוה ליה# מן הימים טובים #דא?(מ)[ת]?וקם בהו תמידא. ושני'. לא ?צ?ריכא +אל<'> דאי הדרי ביה רבנן ובטלי להני יומי דקבעו משום דאיתו?ק?ם ?ת?מידא לא בטלי מינהו אלא ז' יומי+#. ויום ח' אסור #מכלל יומא דאיתותב בהו חגא דשבועייא. השתא דאת!ו!ת להכי. כ'ט נמי דאי מיקלעא. כ!ל!ל#.
#איתוקם תמידא ואתותב חגא דשבועיא#. מפורש במנחות בפרק ר'-ישמעאל-אומ'-עומר-היה #כול'. איתוקם תמידא#. שהיו הצד!י!קים אומרי'. יחיד מתנדב ומביא תמיד. #דהוו דרשי# "את הכבש + תעשה" לשון יחיד. #ואהדרו להו רבנן# "את קרבני לחמי" "+". שהיו באין מתרומת הלשכה. ודחו ?דברי?ה?ם? !נ!נתקי!ו!מו דברי רבותי'. שלא יהיה תמיד בא אלא משל ציבור.
וכן ה!ו!ו חולקין ואמרין. אין ?עצר?ת חלה אלא לאחר שבת. #ואהדרו להו רבנן#. ו?נ?דחו. והחזירו הד?ב?ר ליושנו. שה?י?ו {ה}סופרים !ב!' יום ממחרת יום טוב של פסח. ולפי שנדחו דברי צדוקין ונתקיימו דברי+ חכמ' עשאום אותם הימים טובים כימי גאולה מיד?י צ?ורריהם.
#רב א'. (?ה?) הל' כר' יוסי. דא'#. כל הכת' במגילת תענית #די לא למיספד#. בין לפני!ן! בין ל?א?חרי?ו? אסור. + לאחרי?ו? מותר. #ושמו' א'#. הל' #כתנא קמא. והוא ר' מאיר. וסתמא דמתניתי' דיליה היא. דא'. ?ב?דילא למיספד# לפניו אסור לאחרי?ו? מותר. #(דאמר). דאי לא לאתענאה#. בין לפניו ובין לאחר?יו? מותר.
#?אי?ני. והא' שמוא'. הל' כרבן שמע' בן גמליא' דא'#. לפניהם ולאחריהם מותרין. #ומשנינן#. שמוא' הלכה #?לק?ולא גמירי. + סבר ליכ?א? תנא דמיקלי טפי מתנא קמא דמתניתי' דהוא ר' מאיר. וא'. (הל) הילכת' כתנא ?קמא. כי?ון דחזא רבן שמע' בן גמליאל דמ(י)קיל טפי. א'. היל' כרבן שמע' בן גמל'#.
#א' בלי א' ר' יוח'#. הלכה כר' יוסי. <עמ' 46> #א?די?לא להתענאה# ?ד?לפניו אסור. #איני. +והא<'> ר' יוח'#. הל' כסתם משנה. #ותנן#. במסכת מגילה. ''א'עפי ?ש?אמרו מקדימין'' כפרים ליום הכניסה ''ולא מאחרין. מותרין בהספד ובתענית'' #<משנה. מגילה א,ג># בו ביום (ק)שקורין בו.
#וליכא לאוקומה להא מתניתי' ?ב?י'ד ובט'ו. דקיימא לן#. אע'פ שאין קורין בהן אסורין. #!ה!תניא בהדיא. ?א?רבסר וחמי?סר? פוריא אינון. דילא למיספד בהון. וא' רבא#. לא נצרכא אלא לאסור את זה בזה ואת+ של ?ז?ה בזה. ואפי' מישאינו יומי ואינו קורא בו אסור.
#בתליסר ותריסר נמי ליכא לאוקומה. דהא# יום נקנור ויום טורי?נו?ס #אינון#. וימים טובים #נינהו. ליכא לאוקומה אלא# כגון שהיה יום הכני?ס?ה בי'א וקורין בו ביום. וא?ע?'פ שהוא יום לפני טוריינוס. מותר בהספד ו?ב?תענ?ית?.
#קשיא +לר<'> יוח' דא'. הילכת' כר' יוסי# דאוסר לפניהם. #?ושנינ?ן#. יום טו?ר?יינוס #בטולי בטלוה כול'#. ושאר השמועה פשוטא היא.
פרק ב, משנה ט | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 126
#מתני'#. ''אין גוזרין תענית על הציבור בתחלה בחמישי'' #כול'#.
פרק ב, משנה י | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 126
''אין גוזרין תענית בראשי חדשים בחנוכה ובפורים. ואם ה?ת?<ח>ילו'' #כול'. כמה הו[י]א# התחלה. #ר' אחא א'#. ג'. #ר' יוסי או'#. אחת. #וקיימא לן כר' יוסי. ואסיק'#. אם התחילו #כול'#.
''ט' באב שחל להיות ערב שבת''. #פיר'. ?ה?א דתנינ?ן?# בסוף בכל-מערבין-ו?מ?שתתפין. ט' באב שחל להיות בערב שבת #כול'#. קבלה בידיה{נ}ן כי פסח של אות<ה> שנה היה ביום חמישי. ומילאו תמו?ז? #(ה)דההיא שתא#. וחל ראש חדש אב בחמישי. וחל ט באב להיות בע' שב'. וחיסרו אב. ואלול חל להיות ער' שב' וראש השנה בשבת.
דבר ברור הוא שיש לסנהדרין לקבוע חסירין {א} זה אחר זה כפי המסורת שבידם. ובפיר' שנו בענין ע{'}צרת. שניהן מלאין ה'. חסרין !ו!'. והם ניסן וא?יי?ר.
ור' עקיב' שגמע ביצה <עמ' 47> מגולגלת מסוכן היה. משום שהיה חולה ואמרו לו הרופאים כי גמיעת ביצה מיד בלא מלח באחרית היום היא רפואתו. וכיון שראהו ר' יהוד' נדמה לו #דסבר#. המתענה בערב שבת אינו משלים.
{ט' באב שחל להיות בערב שבת. #כגון דאיקלע# פסח #דההיא שתא# בחמשה בשבת. וחל ט' באב בערב שבת. ולפי שהיה תמוז מלא וחיסרו עוד לחדש. וחל ראש השנה להיות בשבת}.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות