סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתלמוד, יומא (טקסט בלבד)

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: חננאל בן חושיאל   |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 1057
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק ב, משנה ז | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 126
#למימרא# דעבודה תמה #בעיא# (ת)[פ]י!ו!ס #כו'#. כענין הראשון.
פרק ג, משנה א | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 126
<עמ' 33> ''א' להם הממונה. צאו וראו אם הגיע ?ז?מ?ן? השחיטה'' #כו'. תניא ר' ישמעא' או'#. ברק בורקאי. כלומ'. האיר. #ר' עקיב' אמ'#. עלה האור #כו'#.
כיון שהורה בעיניין הבקר הזכיר עוד תפילת הצהרים. #א' רב ספרא. צלותיה דאברהם כו'. פי'#. ת?פ?ילת האבות כולם. לא הזכיר אברהם אלא מפני שהוא העיקר.
#וא' מכי משחרי כתלי#. ויש מי שאו'. תחילת שעה שביעית #משחרי כתלי#. כלומ'. כיון ש?ינ?טו ציללי ערב. והוא משעה שביעית משיכנס השמש במערב+ ולמעלן. מתחילין ה?כ?תלים להש?ח?יר מפני שהלך השמש מן המזרח ובא הצל.
והיא תפילת הצהרים #כדכת'# "ערב ובוקר וצהרים !א?ס?יחד!" וגו'. וזו+ השיחה היא תפילה. וכת' באבות "ויצא יצ' לשוח לפנות + ערב". וזו השיחה היא תפילת הצהרים כד(?ס?)[ת] המסורה לו מאביו. וא' "לפנות ערב". משעה שיכנס השמ?ש? במערב. ובאותה העת מתחילין הכתלין שבמזרח להשחיר.
#א' רב יוסף. אנן מאברהם נגמור#. {אברהם קיים}. כלומ'. אברהם קיים המצות ועדיין לא ניתנה התורה. ואין לנו ללמד ממנהג+ הנביאים אלא כגון דניאל וכיוצא+ בו. מ?פנ?י ?ש?נהגו כהלכה למשה מסיני אחרי שנית?נ?ה התורה. #א' ליה רבה. והא תנא גמר מאברהם. <דתנ>י<א#>. "ו?ב?יום ה?ש?מיני" #כו'#. כלומ'. שאברהם היה מקיים המצות כהילכתן.
#ואקשינ'. אי הכי# כי תפילת המ?נח?ה ו?היא? <תפי>לת הצ?ה?רים #מכי משחרי כותלי. הא קיימא לן# כי+ התפילות ניתקנו כנגד התמידים. תפילת ה?שחר כנ?גד ?תמיד? של שחר. ותפ?יל?ת המנחה כנגד תמיד של בין הערבים. ולמה היה התמיד של בין ה?ער?ב<ים> ?נשחט? <...> שחל ערב פסח{'} להיות ?בע?רב שבת בשש שעות ומחצה. #לא !ב!שחטיה אלא !בתר# שעה ?שבי?עית!. #?מ?כי מש<ח>?ר?י כתלי#.
#ופרקינ'. ודיל' +# כות?לי <ב>ית? המקדש בשש ומחצה #הוו משחרי. מש' דהוו מ<כווני טוב>?א?. כדגרסינ'# ב?תל?מוד דארץ-ישר' בעירובין פרק כיצד-?מע!רב!?ין. #א' ?ר?'+ יוסי#. מי שאינ?ו? יודע לכוון הרוחות ?יר?אה מ<מ>קום ?שה?חמ?ה זו?רחת באחד בתקופת תמוז. עד+ מקום שהי?א זו<רח>ת? באחד בתקופת טבת. א?יל?ו פני מזרח. עד כמה יגע?ו <ה>נ?ביאים הראשונים לעשות שער המ?ז?רחי שתהא החמה ?מ?צמצמת בו <עמ' 34> בתקופת ?טבת? ו<בתקופ>?ת? תמ?וז?.
ז' שמות נקראו לו. שער סוד ששם היו הטמאים פורשים. #הד?א? היא דכת'# "סורו ט?מא קר?או למו". שער היסוד ששם היו מיסדים ההל'. שער חרסית שהוא מכוון כ<..> זריחת השמש. #כדכת'# "האו' לחרס ולא יזרח". שער האיתון שמשמש כניסה ויציאה. שער התו<וך> שהוא ממוצע בין שני שערים. שער חדש ששם חידשו הסופרים ההל'. שער העליון שהוא למע<לה> מע?ז?רה.
#אינמי. משום# דאבות איצטגנינות גדולה הייתה בלבם ויודעין לכווין השעות. #אינמי# זקינים יושבים בישיבה היו. כלומ'. והשכינה עמהן #כו'#.
#א' רב#. קיים אברהם כל התורה כולה. שנ' "עקב אשר שמע אברהם בקולי" וג'. תורותי שתים. דברי תורה ודברי סופרים.
''מתיה בן שמוא' או'. האיר פני כל המזרח ?עד? שבחברון. והוא או'. הין''. #מאן א'#. ''הין''. #איב' אימ'. ה?ך ד?קאי אאיגרא. א' איהו#. ''האיר פני כל המזרח''. #ואמרין ליה ?הנך <... בא>ר?עא#. ''עד שבחברון''. כלומ'. אתה רואה עד ח?ב?רון. #וא' להו#. ''הין''. #ואיב' אימ'. הך דקאי אארעא. א' ?ה?ך דקאי באיגר?א#. ''<... ה>מזרח? עד שבחברון''. #וא' ליה הך דקאי בארעא#. ''הין''. כלומ'. בתימ'. כלומ'. הבט ו?ר?אה ?בטו?ב שלא תטעה.
ירושלמי. ועד אח?ד נ?אמן. #שנויה היא הכא# שאת יכול לעמוד עליו. כלומ'. כיון שאתה יכול לב?ר?ר עליו הדבר עכשיו אינו משקר. אמ' <... א>?ח?ד נולד ב?ן? לפל' בשבת מולין אותו על פיו. חשיכה מוצ?א?-י שבת מטלטלין על פי?ו?.
<עמ' 35> ולמה עד שבחברון. כדי ?לה<זכיר> זכ?ות אבות שה?ן? ישינים בחברון.
פרק ג, משנה ב | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 126
''ולמה הוצרכו לכך. פעם אחת עלה מאור הלבנה'' #כו'#. ירושלמ?י?. #ומי ?מח?לף#. מאור הלבנה מתמר ועולה כמקל. ותימור של חמה פוסה על פני כל המזרח. #ואוקימנא למתניתין#. יום ?ה?מעונן ?ה?ו?ה? והיה אור הלבנה מפצע לכאן ולכאן. כלומ'. היה פוסה על פני כל המזרח.
#ש'מ. מדקתני#. ?כ<י> הי?ה? <...> ה?לבנה מפ?צע? בכל מקום. כך ?ה?שמש ?ביו?ם המעונן אורו וכוחו !של! מקום. ואפי' במקום שאילו הית?ה? החמה בעולם ?ב?זה המקום זו העת ?צל הוא? ואין בו חמה. עכשיו ביום המעונן אפי' במקום הצל כוח חמה ?וחמו?ת גם באותו המקום היא. ואסור ללוש ביום המעונן בכל מקום ואפי' במקו<ם> הצל.
#זיהא דשימש?א#. #פי'#. חמ?ות השמש אחרי ש?כב?ר+ עבר השמש מאותו מקום. #וסימ' דנא דחלא#. ?כ?לומ'. אחרי שתריק החומץ ממנו ריחו ?ח<ז>ק? יותר ?מ?ריח חומץ עצמו.
#שברירי דשימשא. פי'#. שמ<ש> הנכנס מן החור וכיוצא בו #כו'#.
#שולהי דקייטא. ?פיר?'#. אחרית הקייץ. כלומ'. העולם כולו חם. ואפי' תוסיף עכשיו חמות שורף.
#אישתא דסיתוא. פיר'#. החמות ?של ס?תיו אילולי שהיא חזקה +<לא היה> מתגברת על הקרות שיש בעולם. כמו התנור הצונן אילולי שתבעירהו בעצים הרבה ואש חזקה אינו מתחמם.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות