סינון

לא הוגדר סינון - חיפוש בכל המאגר
הסינון השתנה.
לסינון התוצאות לחצו כאן.

חיפוש החיבורים בתהליך שדרוג .
תוכלו להשתמש בינתיים בגרסה הקודמת בכתובת הזאת

ניקוי
  • בחירה מתוך רשימת המחברים הקיימים. נא המתינו להצגת השמות המתאימים לטקסט שהקלדתם.
    עזרה
חיפוש חיבור בקורפוס החיבורים שבמאגרים. להצגת רשימת חיבורים על פי חתך תקופה וסוגה, הגדירו סינון (מימין) והשאירו את תיבות החיפוש ריקות.
סגירה/פתיחה
  • פירוש לתלמוד, עירובין (טקסט בלבד)

    • קישור
    • פרטים
    • רכישה

      בקשה לרכישת טקסט מן המילון ההיסטורי

      • אפשר לרכוש חיבור שלם בלבד (ולא חלקי חיבור), והוא יישלח בדואר אלקטרוני כקובץ PDF. המחיר נקבע לפי מספר המילים בחיבור.
      • סגירה
  • מחבר: חננאל בן חושיאל   |  שנה: לא ידוע. תאריך פטירת המחבר: סביב שנת 1057
  • חיפוש
  • לעמוד הקודם לעמוד הקודם לעמוד הבא
פרק ה, משנה ו | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 128
#איכ' דאמ'. א' רב פפא. כיון# דרשות הרבים מ!ספ!קא אפי' לרוחבה אין מערבין אותה. #נימא כר'+ עקיב' אמרה. אפי' תימ' רבנן. עד כאן לא קא-מרי רבנן# בב' חצירות זו לפנים מזו #אלא# דפנימי' #אחדא לדשא ומשתמשא#. אבל #הכא מי מצי מסלקי# רשות הרבים #מהכא. כיון דרסי# רבים #לה אסרי לה#.
אלא אי כולה אי מבוי מבוי בפני עצמו. #ואסיקנא. כגון דעביד דקה. פי'#. כגון איצטבה בפני המבוי. #וכדרב חסדא דא'#. אח-ד מבני מבוי שעשה דקה על פתחו אינו אוסר על בני מבוי. שכבר סילק עצמו מ?ן? המבוי. כך מבוי אחד שעשה דקה לאותו מבוי אינו אוסר על מבואות אחרות.
היתה עיר של רבים והרי היא של רבים ואין לה אלא פתח אחד. מערבין את כולה. עיר של ר' חייא עיר של רבים ונעשית של יחיד #הואי. וערבה ר' חייא לכולה ולא שבק שיורא#.
#א' ליה אביי. אמאי עבד מר הכי. א'ל. דאמרו ?ס?בי דהוו בה רב חייא בר אשי הוה מעורב לכולה. ואמינ'. ש'מ#. עיר של יחיד ונעשית של רבי'. + של יחיד היא. #א' ל'. לדידי אמרו לי סבי. אשפה הוה לה מחד גי?ס?א. והשתא דאיפנאי הוו להו# כשני פתחים ואסור. #א'ל. לאו אדעתאי#.
#א' רב נחמן א' רב#. סולם מיכן ופתח מיכן סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו. תורת מחיצה עליו. #דלא בעי# שיור. #ש'מ דכל היכא +# שני פתחי' #לא מערבין לה עד דעבדין לה# שיור. #טעמ'# דשיור כדי שיכירו בו כי העירוב הוא שהתיר את הטילטול. לפיכך + כדי להיות מוכיח על העירוב. <עמ' 135> תורת פתח עליו בכותל שבין שתי הצירות רצה אחד מערב רצו שנים מערבין.
#ומי אמ' רב נחמן הכי. והא' רב נחמן א' רב#. אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עיריבו. אם יש לפניה דקה ארבעה אינה אוסרת. #ודחינ'. הכא במאי עסיקינ'. בדלא גביהא עשרה. אי הכי כי עביד דקה מאי הוי. ופרקינ'#. במגופפ'. #פי'#. מוקפת כמו מעקה. עד עשר אמות. #כיון דעבוד בה דקה סלוקי מסלקי# בני מרפסת #נפשיהו מהתם#.
#א' רב יהוד' א' שמוא'#. כותל שרצפו בסולמות אפי' ביתר מעשר תורת מחיצה עליו. #ואקשינ'. ומ?י? א' שמואל הכי. והא א' רב נחמן#. אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עיריבו #כו'. פי'. הא דא' שמוא'#. כותל שבין שתי חצירות שרצפו בסולמות ביתר מי' אמות #במשכא#. שיכולין י' בני אדם באחד לעלות ולירד כאחד. #לא חיישינ'# לסולמות הללו. אלא תורת מחי-צה שם.
#ההוא בני קקוניא דאמ' לרב יוסף. הב לן גברא דמערב לן. וא'ל לאביי. זיל עריב להו. אזל חזא להנהו !והני! דלא פתיחי !ב!מתא ולא מצו מערבי. לא הוי# שיור. #אלא אעביד להו# חלונות #בהדי מתא. דאי בעו מערבי# דרך חלונות.
#הדר א'. לא צריכי# חלונות. #דהא רבה בר אבוה מערב לכולה מחוזא ערסתא ערסתא. פי'#. שכונות שכונות. #משום כריא ד!כ!י תוורי דהוה מפסקתא בינייהו. כל ערסתא הוי# שיור #לאחריתי. ואע'ג !מ!אי בעי לערובי לא מצי לערובי#. + דרך גנות #מצו מערבי. הכא לא מצו מערבי !מ!לא# דרך חלונות.
#ולא היא. דהא ההוא ביתיבנא דהוה ליה למר לבר מפומ-בדיתא והוא הוה# שיור #לכולא מתא. א' אביי. היינו דא' לי+ רב יוסף. זיל עריב להו. וחזי !מאי צווית עלי! בבי מדרשא#.
#תניא. א' ר' יהוד'#. עיר אחת היתה ביהוד' וחדשה היה שמה. והיו בה נ' דיורין אנשים ונשים וטף. ובה היו משערין חכמי' והייתה שיור. #ומיבעיא לן כי היכי דהוי היא# שיור !לגבולה!. גדולה #נמי הוי# שיור לדי!ר!ה ומערבין לה #או ל!ה!. רב הונא ורב יהוד'. חד א'. הויא# שיור. #וחד א'. לא הויא# שיור.
''ר' שמעון או'. !שלח! חצירות'' #כו'. אמרי' משמיה דרב#. הלכה כר' שמעון. #ר' יצח' א'#. <עמ' 136> אפי' בית אחד בחצר אחד #הוי# שיור. #והא דר' יצח' גמרא היא#.
פרק ה, משנה ז | המסירה: Vatican, Biblioteca Apostolica ebr., 128
#מתני'#. ''מי שהיה במזרח וא' לבנו לערב'' #כו'#. קס'ד. +. מזרח ביתו. ומערב. מערב ביתו. #בשלמ'# לביתו אלפים לעירובו יתר מיכן. #משכחת לה. כגון דעירב ואנח# עירובו למזרח ביתו #ואתי# ממערב ביתו #דמטיא לבייתיה ולא מטא לעירוביה. אלא# לעירוב!י! אלפים אמה ולביתו יתר מיכן. #היכי משכחת לה#.
#ופריק ר' יצחק. מתני' דקתני# מזרח {ביתו}. מזרח !כ!נו הוא. #ולא ידע היכא אנח# בנו עירוב. #וחשיך ליה יומא בדוכתא. האי דיניה. דמטי לבייתיה ולא מטי לעירוביה#.
#רבה בר רב שילא א'. ?א?פי' תימ'#. מזרח ביתו ומערב ביתו. #ו-כגון דקאי# ביתו באלכסון. #פי'#. כגון שנתן עירובו במזרח ביתו מ?ן? הצד. נמצא ממקום רגליו עד עיר!י!בו אלפים אמה מכוונות. ו-ביתו עומד בקרן זוית לעירובו. כשמניח ?ה?דרך הנכון ונוטה ללכת לביתו. נמצא מהלך באלכסון ועוד?ף? עליו יתרון האלכסון כולו. שהוא בכל אמה שני חומשי+ אמה. #כדקיימ' לן. כל אמתא בריבועא אמתא ותרי+ חומשי# באלכסונא.
וזהו שא'. לעירובו אלפים אמה ולביתו. יתר מיכן אסור לביתו ומותר לעירובו. שכבר עקר שביתתו מביתו. אבל אם ביתו בתוך אלפים אמה עומד אע'פ שעירב !לנו! בנו לא נעקרה שביתתו מביתו. אלא מותר לביתו ובטל עירובו.
''הנותן עירובו בעיבורה של עיר''. שהיא בתוך שבעים אמה ושיריים. ''לא עשה כלום''. שהעיבור מכלל העיר הוא חשוב. וכאילו עירובו בתוך העיר הוא. וכמו מי שלא נתן עירוב כלל #דמי#. נתנו לעירוב חוץ לתחום. !בין! שאין יכול להלך לעירוב בשבת אינו עירוב. שנמצא הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר. #ותריצנ'. אלא אימא#. חוץ לעיבורה של עי(ל)[ר].
''מה שנשכר הוא מפסיד''. #פי'#. הנותן עירובו במזרחה של עיר מחוץ לעיבורה אלף אמה. <עמ' 137> נש[ת]כר אלף אמה שיש ל!ך! לילך במזרחה של עיר שלשת אלפי' אמה. אלף אמה שהן מן העיר ועד עירובו. ומעירובו ולהלן אלפים אמה. ו?ה?פסיד ממערבה של עיר אלף אמה. שאין לו רשות לילך במערבה של עיר אלא אלף אמה בלבד.
#ואקשינ'. איני. והתניא#. נתנו חוץ לעיבורה של עיר אפילו אמה אחת נשכר אותה אמה והפסיד את העיר כולה מפני שמי!ר!ת העיר עולה למידת התחום.
#ופרקי'. לא קשי'#. משנתינו כגון שכלתה מידתו בסוף העיר. כגון שנתן את עירוב חוץ לעיבורה של עיר באלף אמה. והעיר היתה כולה אלף אמה. נמצא ממקום עירוב עד סוף העיר אלפים אמה. אלף אמה שהן מן העירוב עד עיבורה של +. ואלף אמה מידת העיר.

תולדות האקדמיה ללשון עברית

  • כללי
  • מסירות
  • מסירות נוספות
  • מהדורות
  • מהדורות נוספות
  • מחקרים
  • שנה:
    תשמ"א
    תשמ"א
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    מחבר: חיים הזז
    סוגה: ספרות
    סוגה משנית: ספרות
    שם חיבור ראשי: ספרות
    שם חיבור ומחבר המופיעים במקור: ספרות
    תאריך המופיע במקור: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מקום: ספרות
    מספר מילים בחיבור: 800
    * מסורת  ספרות
    * נכתב  ספרות
    ספרות
    הערות: ספרות
סגירה

השימוש במאגרים

זכויות היוצרים לאתר ולתכניו על כל מרכיביהם שמורות לאקדמיה ללשון העברית

השימוש במאגרי האקדמיה מותר לצורכי עיון, לימוד ומחקר. אין לעשות שימוש מסחרי במאגרי האקדמיה אלא ברשות בכתב.

חובה לציין בכל פרסום שנעשה בו שימוש במאגרי האקדמיה, שהחומר מובא מתוך מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.

אפשר לרכוש טקסטים שלמים מן המאגר לצרכי מחקר, עיון או לימוד. את הבקשה יש להפנות לנציגנו בכתובת maagarim@hebrew-academy.org.il.

Use of the Ma'agarim Database

All rights to the site, including software and database content, are reserved to the Academy of the Hebrew Language.

The Academy database is primarily intended for study and for research. No commercial use may be made of the database without prior written permission.

In citing material from the Academy databases, publications must credit the Historical Dictionary Project of the Academy of the Hebrew Language.

Entire texts may be purchased from the database for research or other non-commercial purposes. Requests should be addressed to our customer service representative at: maagarim@hebrew-academy.org.il.

דבר [פיעל], בינוני

סטטיסטיקה לפי סוגה

להצגת סטטיסטיקה לפי תקופה
היקרויות במאגר
שכיחות המילה ביחס לכלל המילים בתקופה

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

סינון:
מחברים
שנים

סוג חיפוש
מילותח יפוש:

הערות